26 יולי 2017 ג' אב תשע"ז
עדכון אחרון:  31.03.2011  באדיבות 

בדיקת 'דקסה' (DXA) לקביעת צפיפות העצם

Bone Density Scan, Dual Energy X-ray Absorption - DXA

תחומים:

גפיים | כאב, פציעה וחבלה | שרירים מפרקים ושלד

נושאים:

רנטגן

מידע כללי על בדיקת צפיפות עצם

בדיקת דקסה (DXA) למדידת צפיפות עצם

רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי רקמות צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הנגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או בלוטות הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.
בדיקת 'דקסה' (DXA , Dual Energy X-ray Absorption) היא השיטה המקובלת כיום למדידת צפיפות העצם ומבוצעת על מנת להעריך מצבי דלדול עצמות ואובדן מסת עצם.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

בבדיקת צפיפות העצם לא נעשה שימוש בחומר ניגוד.

מתי יש צורך לעבור בדיקת צפיפות עצם?

בדיקה זו היא הכלי האבחנתי העיקרי לאוסטאופורוזיס. זוהי מחלה המתבטאת באובדן מסת עצם, ירידה בצפיפות העצם ובנטיה מוגברת לשברים וסדקים בעצמות. המחלה גורמת לאובדן סידן ולשינויים מבניים בעצם שהופכת דקה, שבירה ופריכה.
מבחינים בין אוסטאופורוזיס בנשים בגיל המעבר (סוג 1), אוסטאופורוזיס תלוי גיל (סוג 2), אוסטאופורוזיס מסיבה שאינה ידועה ('אידיופתית', מחלה שעלולה לפגוע בילדים, נשים בתקופת הפוריות ובגברים בגיל העמידה) ואוסטאופורוזיס שניונית שנגרמת עקב סיבה אחרת שגורמת לאובדן מסת העצם.
הבדיקה משמשת אף למעקב אחר יעילות הטיפול שניתן למחלה ולצורך אבחון מצבים נוספים שמתבטאים גם כן באובדן מסת עצם וסיכון מוגבר לשברים וסדקים. במרבית המקרים תבוצע הבדיקה על עצמות עמוד השדרה התחתונות ועצמות אגן הירכיים אך ניתן לבצע מדידה של כלל עצמות הגוף (בהתאם לצורך).
הבדיקה למדידת צפיפות עצם תבוצע בעיקר עבור:
  • נשים בתקופת גיל המעבר שאינן מטופלות באסטרוגן.
  • נשים מעשנות.
  • נשים שאמהותיהן סבלו מאוסטאופורוזיס ומשברים באגן.
  • נשים גבוהות ורזות בתקופת גיל המעבר.
  • גברים שסובלים ממחלות שגורמות לאובדן מסת עצם.
  • מטופלים בתרופות לרבות סטרואידים, תרופות אנטי-אפילפטיות, ברביטורטים ותחליפי הורמוני בלוטת התריס במינון גבוה שגורמים לאובדן מסת עצם.
  • חולים בסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), מחלות כבד או מחלות כליה.
  • אנשים בעלי רקע משפחתי של אוסטאופורוזיס.
  • אנשים שסובלים מהפרשה מוגברת של קולגן בשתן.
  • אנשים שסובלים מתת או יתר פעילות של בלוטת התריס (היפו או היפר-תירואידיזם, בהתאמה).
  • אנשים שסובלים מנטיה לשברים.
  • אנשים עם סימנים מקדימים לאוסטאופורוזיס (לדוגמה, שברים בחוליות).
 
בחולים מבוגרים ניתן לבצע צילום רנטגן שמטרתו לאבחן ולאתר שברים בחוליות עמוד השדרה. בדיקה זו נקראת Lateral Vertebral Assessment) LVA).
בדיקה זו תבוצע בעיקר במקרים הבאים:
  • אנשים שאיבדו למעלה מ- 2.5 סנטימטרים מגובהם המקורי.
  • אנשים שסובלים מכאב גב שסיבתו אינה ידועה.
  • לאחר בדיקת 'דקסה' שתוצאותיה גבוליות.