21 ינואר 2017 כ"ג טבת תשע"ז
עדכון אחרון:  31.03.2011  באדיבות 

פיאלוגרפיה תוך ורידית

(Intravenous Pyelography, IVP)

תחומים:

גידול, ציסטה או פוליפ | בלוטות ורקמות רכות | דלקת, נוזלים | כאב, פציעה וחבלה | כליות ושתן

נושאים:

רנטגן

מבט כללי

מבוא

רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי
רקמות
צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הניגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או
בלוטות
הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד.

מצבים בהם נדרשת בדיקה זו

פיאלוגרפיה תוך ורידית משמשת להדגמת מערכת השתן לרבות הכליות, השופכנים וכיס השתן כאמצעי להערכת מבנה, תפקוד וקצב ניקוז השתן מגוף הנבדק.
הבדיקה מבוצעת תחת שיקוף רנטגן במהלכו מנוטר מעבר חומר הניגוד דרך אברי מערכת השתן. חומר הנגוד מתפשט דרך זרם הדם ונאסף בכליות ובמערכת השתן שיודגמו בצבע לבן בוהק.
בדיקה זו משמשת ככלי אבחנתי יעיל במצבים הבאים:
  • אבנים בכליות.
  • גידול
    (ממאיר או שפיר) במערכת השתן.
  • הגדלה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה).
  • היצרויות וחסימות לאורך דרכי השתן.
  • דם בשתן
    .
  • כאב
    בצד אחד של הגוף.
  • כאב בגב התחתון.