24 מרץ 2017 כ"ו אדר תשע"ז
עדכון אחרון:  31.03.2011  באדיבות 

מיאלוגרפיה

(Myelography)

תחומים:

גידול, ציסטה או פוליפ | בלוטות ורקמות רכות | דלקת, נוזלים | כאב, פציעה וחבלה | שרירים מפרקים ושלד

נושאים:

רנטגן

מבט כללי

מבוא

רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי
רקמות
צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הניגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או
בלוטות
הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד.

מצבים בהם נדרשת בדיקה זו

מיאלוגרפיה היא בדיקה של חוט השדרה ועמוד השדרה שמבוצעת תחת שיקוף רנטגן וכרוכה בהזרקת חומר ניגוד. חומר הניגוד מוזרק דרך תעלת השדרה למרווח סביב חוט השדרה (מכונה 'החלל התת-עכבישי', Subarachnoid space) ולקצות העצבים. שיקוף הרנטגן מאפשר מעקב אחר פיזור חומר הניגוד סביב חוט השדרה וקצות העצבים ובקרומי המוח (meninges).
אף שבדיקת הבחירה כיום להערכת מצב חוט השדרה וקצות העצבים היא MRI תבוצע בדיקת מיאלוגרפיה עבור נבדקים שאינם יכולים לעבור בדיקה בסורק מגנטי דוגמת נבדקים שבגופם קוצב לב או שתלים אורתופדיים ממתכת. במרבית המקרים תבוצע סריקת CT של
עמוד השדרה
בהמשך לבדיקה זו. הבדיקה המשולבת מכונה CT-מיאלוגרפיה.
בדיקה זו משמשת ככלי אבחנתי יעיל במצבים הבאים:
  • פריצת דיסק.
  • היצרות
    בעמוד השדרה (spinal
    stenosis
    ).
  • גידול
    בעמוד השדרה.
  • זיהום או
    דלקת
    בתעלת חוט השדרה.
  • דלקת בקרום התת-עכבישי שמכסה את חוט השדרה.
  • פגיעה בחוט ועמוד השדרה בעקבות חבלה או מחלה.
 
לעתים תבוצע הבדיקה כאמצעי לתכנון ניתוח בעמוד השדרה.