23 מאי 2017 כ"ז אייר תשע"ז
עדכון אחרון:  31.03.2011  באדיבות 

צילום בריום של מערכת העיכול התחתונה

(Lower Gastrointestinal Tract Barium (Enema) X-ray)

תחומים:

גידול, ציסטה או פוליפ | בטן ומערכת העיכול | דלקת, נוזלים

נושאים:

רנטגן

מבט כללי

מבוא

רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי
רקמות
צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הנגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או
בלוטות
הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.

צילום עם בריום

בריום סולפאט הוא מלח לבן וחסר ריח בעל כושר ציפוי יעיל של דופן המעי ולכן משמש כחומר ניגוד להדגמת מערכת העיכול. הבדיקה מבוצעת תחת שיקוף רנטגן שמאפשר מעקב אחר מעבר תמיסת הבריום לאורך אברי מערכת העיכול כמדד לפעולתם ולתנועתיותם התקינה. לצורך הדגמת מערכת העיכול התחתונה יוחדר הבריום לגוף באמצעות חוקן ואילו להדגמת מערכת העיכול העליונה תינתן תמיסת בריום לשתיה.
צילום לאחר חוקן בריום בלבד מכונה צילום עם 'ניגודיות יחידה' ('קונטרסט יחיד') ואילו צילום לאחר חוקן בריום והחדרת אויר מכונה 'חוקן בריום עם ניגודיות כפולה' ('קונטרסט כפול'). כיום מבוצעות מרבית הבדיקות (בנבדקים בני 14 ומעלה) עם ניגודיות כפולה.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר הניגוד בריום סולפאט שיוחדר למערכת העיכול התחתונה על ידי חוקן.

מצבים בהם נדרשת בדיקה זו

בדיקה זו משמשת להדגמת אברי מערכת העיכול התחתונה לרבות המעי הגס והחלחולת (רקטום).
בדיקה זו משמשת ככלי אבחנתי במצבים הבאים:
  • גידול
    ממאיר או שפיר במערכת העיכול התחתונה (לרבות פוליפ).
  • תחלואה במערכת העיכול התחתונה.
  • מחלת מעי דלקתית (
    מחלת קרוהן
    או קוליטיס).
  • היצרות
    או חסימה במערכת העיכול התחתונה.
 
כמו כן תבוצע הבדיקה לצורך ברור המצבים הבאים:
  • שלשול
    מתמשך.
  • דם בצואה (עלול להצביע על דימום שמקורו במערכת העיכול).
  • עצירות
    .
  • תסמונת המעי הרגיז.
  • ירידה בלתי מוסברת במשקל הגוף.
  • שינויים בהרגלי היציאה.
  • כאב
    בטן בלתי מוסבר.
 
אם קיים חשש לניקוב של דופן המעי לא תבוצע הבדיקה עם בריום אלא עם תמיסה מימית של יוד.