22 אוקטובר 2017 ב' חשון תשע"ח

מעודכן לתאריך  27.04.2011 

התפתחות הילד בגילאי 16-18 חודשים

מדריך מכבי להתפתחות התינוק מגיל 16 ועד 18 חודשים. בחלק זה תוכלו למצוא מידע מקיף על כל השלבים ונקודות הציון בהתפתחות הפעוט, כולל התפתחות התנועה (מוטוריקה), השינה, האכילה, השפה והתקשורת. כמו כן תוכלו לקבל כאן טיפים על טיפול בפעוטות בגיל זה, עצות למעבר ממיטת תינוק למיטת נוער, המלצות להתמודדות עם התקפי זעם של פעוטות ועוד. בנוסף, תוכלו למצוא כאן מידע על זכויות חברי מכבי בנושא חיסונים, טיפולים משלימים, טיפולי התפתחות וטיפולי שיניים לפעוטות.

התפתחות שפה ותקשורת אצל פעוטות בגיל 16–18 חודשים

עצמאותו של הפעוט ממשיכה להתפתח והוא משלב בין דיבור לבין הצבעה בידיו על חפצים או צעצועים כדי לוודא שאתם מבינים היטב את רצונותיו. הוא מסוגל לבצע פעולות כגון הורדת גרביו או הורדת החיתול (אם כי עדיין אינו מסוגל להתפשט לגמרי) ואף לצחצח קלות את שיניו. כדאי להרגיל אותו לצחצוח קבוע של השיניים כבר מרגע בקיעתם כדי לסגל לו את ההרגל. 
תוך גילוי קולו ויכולותיו הקוליות עלול הפעוט לצרוח לעתים כאמצעי למשיכת תשומת לב. למדו אותו שאין זה אמצעי תקשורת מקובל ואל תכנעו לדרישותיו הקולניות. הסבירו לפעוט שצרחותיו גורמות לכם לכאב ראש ואוזניים ואל תגיבו כל עוד ימשיך לצרוח. הענו לדרישותיו רק כשיחדל ויחזור לדבר בעוצמת קול רגילה. 
על אף הקושי אל תצעקו חזרה על הפעוט. הסבירו שניתן לעשות שימוש מגוון בקול גם ללא צרחות אלא באמצעות לחישה, זמזום או שירה. 

לא ולא!

המילה האהובה על פעוטות רבים בגילאים אלו היא 'לא' והם עושים בה שימוש זדוני ומכוון (במגבלותיהם הם כמובן!). זהו השלב בו מתחיל הפעוט להבין מהי התנהגות מקובלת ומהי לא וחלק ניכר מפעולותיו מטרתן לבחון את גבולותיכם על מנת להבין את גבולותיו שלו. הקפידו להבהיר לפעוט בצורה ברורה מה מותר ומה אסור. תאמו ציפיות בין שניכם על מנת לשמור על חזית אחידה מול הפעוט. 
מלבד 'לא' מסוגלים מרבית הפעוטות בגיל זה לאמר בין שמונה לעשר מילים. אף שאוצר המילים של חלק מהפעוטות יהיה עשיר יותר אחרים יחלו לדבר באופן משמעותי רק לקראת גיל שנתיים. 

התקפי זעם

אם טרם חוויתם התקף זעם אתם עלולים לחוות זאת בקרוב מאחר שזהו אמצעי שכיח דרכו מבטאים פעוטות רבים את תסכולם ובפרט כשהם עייפים או רעבים. 
לעתים חרף נסיונותיכם להרגיע ימשך התקף הזעם של הפעוט עד שלפתע ישוך בעצמו. כדי לסייע לפעוט להרגע נסו להסיח את דעתו. ככל שתוכלו נסו להתעלם והתנהגו בטבעיות סביב הפעוט הכועס. כשהפעוט ירגע חבקו אותו ועזרו לו לאסוף את עצמו. אל תענישו את הפעוט לאחר התקף זעם. הוא אינו עושה זאת בכוונה אלא כי אינו שולט בתסכוליו ובעצמו.