26 יולי 2017 ג' אב תשע"ז

התפתחות התינוק מגיל 13 חודשים ועד 36

מידע רפואי מקצועי, מקיף ומהימן אודות התפתחות התינוק עד גיל 3.
בחרו את גיל ילדכם לקבלת מידע מפורט אודות התפתחותו במגוון תחומים,
כמו תנועתיות, שינה, תזונה ותקשורת
מעודכן לתאריך  29.08.2011 

התפתחות הפעוט: גילאי 25-27 חודשים

Preschooler Development: 25-27 months

התפתחות רגשית

ילדכם בן השנתיים מביע בגלוי את רגשותיו, בין אם הוא שמח ובין אם הוא עצוב או כועס. הסבירו לו שרגשות שליליים הם חלק מהחיים. בהתאם, אל תמהרו להרגיע כל בכי או יבבה מצידו כדי לא להעביר לו מסר שגוי שאסור לבכות או להציג חולשה. הניחו לפעוט להתמודד עם רגשותיו בעצמו כחלק מתהליך רכישת עצמאותו.
הסבירו לו את מהות רגשותיו. לדוגמה, 'אתה כועס כי לא הלכנו היום לגינה'. אמרו כי גם אתם כועסים ומאוכזבים לפעמים, דוגמת 'אתה עצוב כשנפרדים מסבא וסבתא. גם אבא עצוב כשצריך ללכת הביתה'. אם ילדכם מרביץ, בועט או צורח כשהוא כועס או עצוב למדו אותו לשלוט ברגשותיו. נסו להציע לו לפרוק את תסכוליו על ידי רקיעת רגליו או חבטה בכרית.
ילדכם צופה בכם כל העת ובוחן את תגובותיכם ורגשותיכם. אל תסתירו ממנו את שאתם חשים וחושבים והסבירו לו כי אנשים שונים מביעים תחושות ורגשות שונים. תנו לו דוגמאות: 'בכיתי כי התגעגעתי לאבא אבל אחרי ששוחחתי עמו בטלפון אני מרגישה טוב יותר'.
אם דבר מה הכעיס או הרגיז אתכם שתפו בכך את ילדכם והסבירו כי אינכם כועסים עליו. מרבית הפעוטות מביעים הזדהות עמוקה עם רגשות הוריהם וחלקם אף יבכו אם יראו את הוריהם בוכים ויעלצו כשהוריהם במצב רוח טוב.

הצבת גבולות

בזמן שילדכם חוקר ומגלה את עולמו וסביבתו הוא בוחן את גבולותיו כל העת. זוהי דרכו לברר מה מותר ומה אסור. אל תחששו לאמר לו 'לא'.חוקקו חוקים והציבו גבולות ברורים. מאחר שאינו מסוגל לקלוט הסברים ארוכים ומסובכים יש לדבר עמו באופן ישיר, ברור ופשוט.
הסבירו מהי התנהגות מקובלת ואיזו אינה מקובלת. השתמשו בטון דיבור סמכותי אך היו רגישים וסבלניים ונסו לשמור על גישה חיובית.
בתגובה להצבת גבול, איסור או נזיפה עלול הפעוט להתפרץ בהתקף זעם שאופייני מאד בגילאים אלו. התפרצויות הזעם אינן אמצעי 'תמרון' של הפעוט ובמרבית המקרים מדובר בתופעה חולפת שלא תאפיין את אופיו או התנהגותו כבוגר. התפרצויות הזעם הן בדרך כלל תגובה לתסכוליו ושכיחות בקרב פעוטות שמתקשים לדבר או להסביר את עצמם.
התפרצות זעם עלולה להיות מחזה עגום. הפעוט בועט, צורח, מטיח את עצמו על הרצפה ולעיתים אף זורק דברים, מכה ועוצר את נשימתו עד כדי הכחלה. תוך כדי ההתפרצות לא ישהה הפעוט להסברים הגיוניים ולכן לא יחדל גם אם תנסו להרגיע אותו או תבקשו ממנו לחדול. נהפוך הוא. דיבורים או נסיונות להרגיע יגררו בדרך כלל החמרה של ההתפרצות. תחת זאת חבקו את הפעוט הזועם והמתינו עימו עד שוך הזעם.
גם אם אתם כועסים מאד על ילדכם הזועם אל תשאירו אותו לבדו כדי שלא ירגיש נטוש או זנוח. עוצמת הרגשות שהוא חווה עלולה להיות מפחידה עבורו ונוכחותכם סביבו תשרה עליו רוגע ובטחון. חבקו אותו עד שירגע. אם שיטה זו נכשלת תוכלו לנסות להתעלם מהילד הזועם. חלק מהילדים נרגעים מהר יותר כשהם רואים שהוריהם אינם מתרגשים מההתפרצות.
אל תאבדו את עשתונותיכם ותיגררו אחרי הילד לתגובה זועמת מצדכם. במשך הזמן תוכלו למצוא את השיטה שמתאימה ביותר עבורכם ועבור ילדכם:
  • זכרו שאתם המבוגר האחראי. אל תכנעו לדרישות בלתי הגיוניות מצידו של הילד ואל תיכנסו עמו למשא ומתן כל עוד התפרצות הזעם נמשכת. הורים רבים ממהרים להכנע לדרישותיו של הפעוט, ובפרט כשהתפרצות הזעם מתרחשת במקום ציבורי או בחברת אנשים זרים.
    אל תחששו מדעתם של אחרים. אם תיכנעו, ילדכם ילמד כי הוא מסוגל להפעיל עליכם לחץ בחברת אנשים זרים, ואתם עלולים להשריש בקרבו הרגלים בלתי רצויים. הקרינו תחושת שליטה במצב כלפי הפעוט על מנת לחזק אותו ולטעת בו תחושת בטחון.
    אם התקף הזעם יוצא מכלל שליטה וילדכם חובט באנשים זרים או בחיות, משליך חפצים או צורח ללא הפסקה הרימו אותו והוציאו אותו מהמקום. נסו להביא אותו לאזור מוכר ומוגן. אם אתם מחוץ לבית תוכלו להכניס אותו למכונית. הסבירו לו מדוע הוצאתם אותו והבטיחו שתישארו עימו עד שירגע. אם אין ברירה חיזרו הביתה.
  • נסו לשוחח עם הפעוט לאחר שירגע. חבקו את הילד ודברו עימו על שארע. הסבירו לו שאתם מבינים את תסכוליו אולם הדגישו בפניו שישיג טוב יותר את מטרותיו אם ינסה לדבר ולהסביר את עצמו.
  • נסו להימנע מראש ממצבים שעלולים לגרום להתפרצויות זעם אצל ילדכם. אם ילדכם נוטה להתפרץ כשהוא רעב קחו עימכם חטיפים לדרך. אם הוא מתקשה להסתגל לשינויים הימנעו ממצבים פתאומיים ואפשרו לו הסתגלות רכה למצבים חדשים.
 

נשיכות

פעוטות מתוסכלים, מפוחדים או מאוימים עלולים לנשוך. בדרך כלל הרקע לנשיכה הוא חוסר יכולת לתקשר או להסביר. עם זאת גם כשהגורם לנשיכה ברור ומובן יש להבהיר לפעוט כי עצם הנשיכה אינה דרך פעולה מקובלת. אימרו לו באופן חד משמעי שאסור לנשוך וכי הנשיכה מזיקה וכואבת.
אם ילדכם נשך ילד אחר גנו את הנשיכה והתפנו לטפל בילד שננשך. אל תפנו תשומת לב מרובה לילדכם שנשך כדי שילמד שנשיכה אינה גוררת התייחסות רצויה מצדכם. לאחר שירגעו הרוחות הסבירו לו שאין לנשוך גם כשהוא כועס אלא לפנות אליכם לעזרה.

חינוך לעצמאות

תוך שילדכם מגלה את עצמאותו אפשרו לו די זמן להתנסות בדברים ובחוויות חדשות בקצב שלו. אל תדחקו בו. קחו נשימה עמוקה והאטו את הקצב.
כדי לעודד את עצמאותו הציעו לו לבחור בעצמו, במידת האפשר. הימנעו מחיכוכים מיותרים סביב הארוחה והציעו לילדכם לבחור בעצמו את מזונו מתוך בחירות שמקובלות עליכם. כדי למנוע בלבול מיותר הציעו לו בחירה בין שני דברים.
בחרו בתבונה את הנושאים לוויכוח. המנעו מוויכוחים מיותרים והתווכחו רק על דברים חשובים באמת. וותרו על דברים פעוטים יותר ותנו לילדכם להנות מתחושת הנצחון.
אפשרו לו לבחור דברים מסוימים בעצמו ושתפו אותו בתהליך הבחירה של ביגוד, מזון או צעצועים. יכולת הבחירה תקנה לילדכם תחושת שליטה בעולמו. הימנעו מדיונים מיותרים במצבים בהם אין לו כלל יכולת בחירה.