23 אוקטובר 2017 ג' חשון תשע"ח

מעודכן לתאריך  29.08.2011 

התפתחות הילד בגילאי 34-36 חודשים

מדריך מכבי להתפתחות פעוטות בגיל 34 עד 36 חודשים. כאן תוכלו לקבל מידע על התפתחות התקשורת, הרגשות, התנועתיות, השינה והחושים של הפעוטות לקראת גיל שלוש, טיפים להורים בנושא למעקב גדילה, חינוך הפעוטות, הצבת גבולות, התמודדות עם חרדת נטישה, הרטבת לילה ועוד תופעות האופייניות לילדים לקראת גיל שלוש, וכן מידע על זכויות חברי מכבי לפעוטות עד גיל שלוש.

הורות לפעוטות בגיל 34 עד 36 חודשים

ככל שילדכם גדל גובר הצורך בהצבת גבולות, הקניית ערכים וקביעת כללי התנהגות ברורים. זוגות רבים מגלים (לעתים בפעם הראשונה) שאינם מסכימים לגבי אופן חינוכו של ילדם. אף אם אינכם מסכימים, הציגו חזית אחידה בפני הפעוט והימנעו מביקורות עוקצניות אחד כלפי השני. נסו להיערך מבעוד מועד ותאמו עמדות. עשו זאת כששניכם רגועים ומסוגלים לקיים דיון בענין.
הסכימו שישארו נקודות מחלוקת אך נסו למצוא את עמק השווה. במרבית המקרים, ההורה שמהווה את דמות המטפל העיקרי בילד יהיה זה שיקבע את הטון החינוכי בבית. נסו לסכם נקודות עקרוניות כגון כמה שעות צפיה בטלוויזיה מותרות לפעוט מדי יום, באילו תוכניות הוא יכול לצפות, כמה שעות מחשב, האם ללכת לחוג ובאיזה גיל.
אפשרו זמן איכות עם הילד לכל אחד מכם בנפרד, וכן עם אחים או בני משפחה אחרים. אף שאתם משפחה, לא כל פעילות חייבת להעשות במסגרת משפחתית מלאה.
כדרך להביע את עצמאותו עלול הפעוט להעמיד אתכם במבחני סבלנות יומיומיים עד שביקור במכולת עלול להפוך לחוויה מתישה, בזמן שילדכם דורש שתיקנו עבורו מוצרים (בדרך כלל ממתקים או חטיפים). אל תהססו לאמר לו 'לא' גם אם אתם במקום ציבורי. התרכזו בקניה שתכננתם לערוך ואל תיכנעו לדרישותיו של הפעוט רק מתוך צורך להימנע מעימות, צרחות ובכי בציבור.
קראו עוד על פרידה, עצמאות והתקפי זעם >>
הקפידו להישאר רגועים גם אם אתם על סף רתיחה. ילדכם יזהה במהרה את מצוקתכם, ואם ידע שעצבן אתכם ואתם על סף שבירה, יתכן שיבחר לשוב ולנהוג כך גם בעתיד.

התמודדות עם פרידה מהפעוט

השארת הפעוט במשך היום או בערב עלולה להיות לכם קשה מבחינה רגשית. לעתים סובלים חלק מההורים 'מחרדת נטישה' בעצמם. במקרים מסוימים תגרה חרדת ההורים את חרדתו של הפעוט. אם ילדכם מתקשה להיפרד, בידקו כיצד אתם מתנהגים במצבי הפרידה וודאו שאתם אינכם הגורם לבעיה.
שימו לב:
  • שהפרידה אינה אורכת למעלה מדקה או שתיים, אינה כרוכה בחיבוקים ונשיקות אינסופיים או בתזכורות בלתי פוסקות לשמרטף או לגננת.
  • שאינכם יוצאים ומיד שבים רק כדי לבדוק שהכל בסדר או כדי לתת עוד חיבוק.
  • שאינכם שואלים את ילדכם: 'תתגעגע אלי?' או מביעים רגשות עזים תוך כדי פרידה.
  • שאינכם מספקים הסברים ארוכים ומתנצלים על שאתם עוזבים את ילדכם ושאינכם מבטיחים הבטחות לפיצוי כשתחזרו.
הפעוט קולט את סימני המצוקה שלכם. התנהלות בטוחה ורגועה מצידכם תשרה רוגע גם עליו. טובתו של ילדכם דורשת שיהיה בחברת ילדים במשך היום וכי גם אתם תוכלו להשתחרר מנוכחותו לצורך עיסוקכם. פרידות קצרות ונעימות יקלו עליו.

שקרים ודמיון אצל פעוטות

הקו בין דמיון למציאות מטושטש בגילאים אלו ולכן חלק מהפעוטות עלולים לשקר. במרבית המקרים, שקרים של פעוטות בגילאי שלוש אינם מונעים מהצורך 'לעבוד' על ההורה אלא מתפיסה מעוותת של המציאות או מרצון לרצות את ההורה.
אם ילדכם משקר וטוען בתוקף כי לא הוא צייר על הקיר בסלון, נסו להישאר רגועים ועזרו לו לנקות. תוך כדי הסבירו לו שיש לצייר אך ורק על נייר או במחברת וכי חשוב לספר את האמת.
חלק מהשקרים נובעים מהדמיון המתפתח והיצירתיות המבעבעת במוחו. לעתים עשוי ילדכם לשקוע לגמרי בסיפורי אגדות דמיוניים תוך שהוא בטוח שיצר מציאות חדשה. הפעוט עלול להיתפס משקר פשוט כי שכח את שארע, ובפרט אם תשאלו לגבי ארוע שארע לפני מספר שעות.

הרטבה לאחר גמילה

הרטבת לילה לאחר גמילת הפעוט עלולה להיות תופעה מציקה. הסיבות לתופעה אינן ברורות אך מדובר בתופעה שכיחה בעיקר בקרב בנים ובקרב פעוטות שנגמלו זה עתה.
קיימות סברות לפיהן הפעוטות ישנים שינה עמוקה מאד ואינם מתעוררים עקב הצורך להשתין, שלשלפוחית השתן שלהם קיבולת קטנה ואף שמערכת העצבים המרכזית שלהם טרם הבשילה לגמרי כדי להבטיח שליטה מלאה על הסוגרים. יתכן אף שמדובר בתופעה בעלת רקע תורשתי מאחר שקיימת שכיחות גבוהה בין אחים.
אל תאשימו או תביכו את הפעוט אם 'ברח' לו פיפי בלילה מאחר שאינו יכול לעשות מאום בנדון. הקפידו שיטיל את מימיו טרם כניסתו למיטה. חלק מההורים מנסים לצמצם את צריכת הנוזלים לאחר ארוחת הערב ולקראת ההשכבה.
אם התופעה חוזרת על עצמה תוכלו לשוב ולהשתמש בחיתולי או תחתוני גמילה (Pull Ups) עד שילדכם יתעורר יבש לאחר שנת הלילה. הקפידו לכסות את המזרון בשעוונית כדי למנוע ספיגת שתן. הצטיידו במצעים ובפיג'מות נוספות כדי לאפשר התארגנות מהירה לצורך החלפה בלילה. במרבית המקרים תחלוף התופעה מאליה ומרבית הפעוטות יגמלו לחלוטין עד גיל 5 או 6.

שעת משחק

משך הזמן שהפעוט מסוגל להתרכז בפעולה אחת בלבד התארך באופן משמעותי. יכולת זו, בשילוב יכולותיו החברתיות המשופרות, מאפשרות לו לשחק משחקים מורכבים יותר לרבות 'תופסת', משחקי זיכרון ומשחקי הרכבה בעלי מספר רב יותר של חלקים.
הורים רבים חשים שעמום בזמן המשחק עם ילדיהם. מרבית הפעוטות אוהבים לשוב ולשחק באותם משחקים ולשמוע שוב ושוב את אותם סיפורים. נסו לעודד את ילדכם לשחק בעצמו מדי פעם כדי לפתח את עצמאותו ולשחרר אתכם מהצורך בשעות אינסופיות של משחק משותף. תוכלו לגוון את שעות המשחק. נסו לאפות או לבשל יחדיו, צאו לגינה או לכו לים או לבריכה. כשיגדל, הזמינו חברים למשחק משותף.

קשרים חברתיים לקראת גיל שלוש

לקראת גיל שלוש שנים מפתחים מרבית הילדים קשרים חברתיים אמיתיים. עם זאת, אם תשאלו את ילדכם מי הם חבריו בגן הוא עלול לדקלם רשימה ארוכה של שמות ילדים שמעולם לא שמעתם קודם. הפעוט עדיין אינו מבין לגמרי את משמעות המושג חברות. יתכן שיש ילדים שחברתם עדיפה בעיניו, אולם 'חבר' נתפס ככל ילד שאפשר לשחק עמו ולבלות זמן בגינה.
פעוטות בני שלוש מסוגלים לשחק זה עם זה, אך בדרך כלל לא לאורך זמן. שעה תתאים לפגישת משחק בגילאים אלו. חלק מהפעוטות ימשיכו לשחק זה בצד זה, אך לא זה עם זה. ילדים ביישנים עלולים להזדקק למספר פגישות עם חברים לפני שיחושו בטוחים בעצמם וישתחררו.
שיתוף אחרים במשחק עדיין עלול להיות קשה ואף חטיפת צעצועים ודחיפות עלולות להוות חלק בלתי נפרד מזמן המשחק. פעוטות בודדים בלבד יהיו מסוגלים לפתור בעיות בעצמם ואילו הרוב יזדקקו לעזרת מבוגר. נסו ללמד את ילדכם לשתף אחרים במשחקיו ולשחק 'בתור'.

חבר דמיוני

למחצית מהפעוטות בגילאים אלו יתכן חבר דמיוני. אין משמעות התופעה שלילדכם אין חברים אמיתיים או שהם סובלים מבעיה רגשית, אלא שהם בעלי דמיון מפותח ויצירתיות מתפרצת.
חבר דמיוני עשוי להיות חיה, בובה או אדם, ובמרבית המקרים יהיה בעל שם וישות מוגדרת מאד מבחינת הפעוט. החבר הדמיוני משמש את הפעוט הן למשחק והן לשיחות ופריקת טענות ועצבים, ומהווה אמצעי ללמד את הפעוט מהי מערכת יחסית חברית. צפיה בילדכם המשוחח או משחק עם חברו הדמיוני תאפשר לכם הצצה לעולמו הפנימי. שימו לב אם הוא מדבר על פחדים או לחצים שהוא חווה.
אל תתערבו בקשר בין ילדכם לחברו הדמיוני. מרבית הפעוטות מודעים לעובדה שזהו חבר דמיוני שאינו קיים במציאות ועלולים להילחץ אם גם אתם תחלו להתייחס אליו כאל אמיתי. עם זאת, אם ילדכם משתף אתכם במשחקיו ובשיחותיו עם חברו הדמיוני, שתפו פעולה. לקראת גיל 7 נעלמים מרבית החברים הדמיוניים תוך שהילד מתבגר ונשאב למציאות הבית ספרית.