24 מרץ 2017 כ"ו אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

תת-פעילות של בלוטת התריס - היפותיירואידיזם

(Hypothyroidism)

מבוא

בלוטת התריס
היא
בלוטה
בעלת צורה דמוית פרפר, שממוקמת בבסיס החלק הקדמי של הצוואר. להורמונים שהבלוטה מייצרת ומפרישה למחזור הדם יש השפעה עצומה על כל ההיבטים של חילוף החומרים בגוף.

ההורמונים של בלוטת התריס

בלוטת התריס מייצרת שני
הורמונים
עיקריים:
תירוקסין
Thyroxine) T4) וטריודותירונין Triiodothyronine) T3). הורמונים אלו שומרים על הקצב שבו הגוף משתמש בשומנים ובפחמימות ליצירת אנרגיה בתאים. בין יתר תפקידיהם, הורמוני בלוטת התריס מסייעים גם לוויסות
חום
הגוף, משפיעים על
קצב הלב
ומעורבים בייצור החלבונים בגוף.
בלוטות
יותרת המוח (היפופיזה) וההיפותלמוס מווסתות את הקצב שבו T4 ו- T3 מופרשים לדם. בעקבות
גירוי
מההיפותלמוס, מפרישה בלוטת יותרת המוח - TSH
הורמון
שמגרה את הייצור וההפרשה של T4 ו- T3 מבלוטת התריס. כמות ה-TSH בדם נקבעת על פי משוב שלילי של כמות T4 ו- T3 בדם. כך שבסופו של דבר, בלוטת התריס מווסתת את ייצור ההורמונים שלה לפי רמת TSH בדם. כך עובד התהליך כשהוא תקין.
כל עוד בלוטת התריס מייצרת כמות הורמונים מספקת, פועלות המערכות בגוף בצורה תקינה. אך לפעמים הבלוטה יוצאת מהאיזון ואינה מייצרת כמות מספקת של הורמונים ובכך מפרה גם את האיזון של התהליכים הביוכימיים הרבים בגוף. מצב זה ידוע בשם היפותיירואידיזם.

מאפייני המחלה

משמעות המילה "היפו" היא "מתחת" או "בלתי מספיק". לכן, המושג "היפותיירואידיזם" מתאר את ההשפעות הכלליות של תת-פעילות בלוטת התריס על הגוף. במצב כזה בלוטת התריס אינה מייצרת כמות הורמונים שמספיקה לתפקוד תקין של מערכות ואברי הגוף.
בדרך כלל המחלה כמעט שאינה גורמת לסימפטומים בשלביה המוקדמים. אך עם הזמן תת-פעילות בלוטת התריס שאינה מטופלת עלולה לגרום למספר בעיות בריאותיות כמו השמנה, כאבי פרקים, בעיות פריון ועקרות ומחלות לב.
כיום אפשר לאבחן את המחלה בקלות בזכות בדיקות הדם המדויקות של תפקודי בלוטת התריס. גם הטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס באמצעות התחליף הסינתטי של
הורמון בלוטת התריס
הוא פשוט, בטוח ויעיל, כשהמינון מותאם בצורה נכונה.
תת-פעילות בלוטת התריס פוגעת גם במבוגרים וגם בילדים. המחלה שכיחה פי 6 יותר בקרב נשים, מאשר בקרב הגברים, והיא שכיחה במיוחד בקרב נשים מעל גיל 50.
כאמור, היפותיירואידיזם עלול להתפתח גם בקרב ילדים. הוא יכול להופיע כבר
בלידה
– היפותיירואידיזם מולד (congenital hypothyroidism) – או להתפתח בתקופת הינקות. אך המחלה נפוצה הרבה יותר בקרב מבוגרים וקשישים.