29 מאי 2017 ד' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

תת-פעילות של בלוטת התריס - היפותיירואידיזם

(Hypothyroidism)

סיבוכים

חוסר טיפול או טיפול לא מספיק בהיפותיירואידיזם עלול להוביל להתפתחות של מספר בעיות בריאותיות:

זפק

גירוי
מתמיד של
בלוטת התריס
לייצר עוד ועוד
הורמונים
עלול לגרום לזפק לגדול. מצב זה ידוע בשם זפק או זפקת.
מחלת האשימוטו
מהווה אחד הגורמים הנפוצים להתפתחות הזפק. למרות שלזפק אין סימפטומים מיוחדים, זפק גדול עלול לפגוע במראה החיצוני ולהפריע לתהליכי הנשימה והבליעה.

בעיות לב

היפותיירואידיזם עלול גם להגביר את הסיכון להתפתחות מחלות לב. זאת בעיקר לאור העובדה שאצל אנשים עם תת פעילות בלוטת התריס חלה עלייה ברמת הכולסטרול ה"רע" LDL. אפילו היפותיירואידיזם תת קליני, הצורה הקלה של המחלה שכמעט ואינה יוצרת סימפטומים, עלול לגרום לעלייה ברמות הכולסטרול בדם ולפגום בפעילות השאיבה של הלב. היפותיירואידיזם מתקדם יותר שאינו מטופל היטב עלול להוביל להגדלת שריר הלב ואפילו לאי-ספיקת לב.

בעיות בתחום הבריאות הנפשית

דיכאון
עלול להתפתח כבר בשלבים המוקדמים של היפותיירואידיזם ולהחמיר עם הזמן. תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום גם להאטה בתהליכי החשיבה.

מיקסדמה (mixedema)

זהו מצב נדיר, אך מסכן חיים. לרוב הוא נובע מהיפותיירואידיזם שלא אובחן זמן רב. הסימפטומים שלו כוללים:
  • חוסר סבילות לקור
  • ישנוניות שהופכת ללאות
  • אבדן הכרה
 
התרדמת שאופיינית לשלבים המתקדמים של מיקסדמה עלולה להיגרם על ידי תרופות הרגעה מסוימות, זיהום או סטרס אחר שהשפיע על הגוף. כשמבחינים בסימפטומים של מיקסדמה חייבים לפנות לטיפול רפואי בדחיפות.

בעיות במפרקים ובשרירים

אצל חלק מאנשים הרמות הנמוכות של הורמוני בלוטת התריס עלולים לקדם התפתחות של בעיות פרקים ושרירים שכוללות גם:
  • כאב
    , רגישות ונוקשות שרירים, בעיקר בכתפיים ובאגן הירכיים.
  • כאב ונוקשות מפרקים.
  • נפיחות במפרק הברך ובמפרקים הקטנים בכפות הידיים והרגליים.
  • תסמונת התעלה הקרפאלית.
 
הטיפול בבעיות המפרקים והשרירים מתמקד באיזון תת פעילות בלוטת התריס, שהיא בעצם הגורם להם. לרוב, הטיפול בהורמון הסינתטי של בלוטת התריס משפר את הסימפטומים בצורה משמעותית. גם הטיפול באמצעות תרופות נוגדות כאב עשוי לסייע.
בנוסף לכך, חשוב לזכור שתת פעילות בלוטת התריס עלולה להגביר התפתחות מחלות אוטו-אימוניות אחרות, כמו
דלקת
פרקים שגרונית (rheumatoid arthritis). אם
הכאב
, הנוקשות והנפיחות אינם משתפרים לאחר הטיפול בתחליף של
הורמון בלוטת התריס
ובהנחה שטיפול זה היה יעיל, כדאי לחזור ולהיוועץ ברופא. כי במצב כזה הרופא ישקול גורמים נוספים לבעיית המפרקים.

בעיות פוריות

רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס עלולות להפריע לתהליך
הביוץ
ולפגוע בפריון. בנוסף לכך, גורמים מסוימים להתפתחות תת פעילות בלוטת התריס, כמו מחלות אוטו-אימוניות, עלולות לשבש גם את תהליכי הפריון התקינים.
לא תמיד הטיפול בהיפותיירואידיזם עם תחליף ההורמון של בלוטת התריס מצליח לשקם את הפוריות במלואה. יתכן שבנוסף לו יהיה גם צורך בהתערבויות אחרות.

מומים מולדים

תינוקות שנולדים לאמהות עם היפותיירואידיזם לא מטופל נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מומים מולדים מאשר התינוקות שנולדים לנשים בריאות. פעוטות אלו נוטים גם לסבול יותר מבעיות שכליות והתפתחותיות רציניות.
תינוקות עם תת פעילות בלוטת התריס, שאינה מטופלת בעת
הלידה
, נמצאים בסיכון מוגבר לעיכוב ההתפתחות הגופנית והשכלית. אך אם מאבחנים את המחלה בחודשים הראשונים לחיים ומטפלים בה, הסיכוי שהתפתחות התינוק תתקדם בצורה תקינה הוא מצוין.