25 מאי 2017 כ"ט אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.04.2011 

פרידה, עצמאות והתקפי זעם

Separation, Independence and Temper Tantrums

תפקיד ההורים

כדי שילדכם ילמד להיות עצמאי עליו להיות בטוח בקשר למקומו בבית ובמשפחה. חשוב שתפגינו כלפיו הרבה חיבה ותמיכה על מנת לפתח את תחושת הבטחון שלו בקשר עמכם. בגיל הינקות הגיבו במהירות לצרכיו ולבכיו: האכילו אותו כשהוא רעב, הקפידו להחליף לו חיתול כדי שיהיה יבש ונקי והרבו לחייך, לדבר עמו ולחבק אותו במהלך שעות הערות. 
שחקו עמו משחקי 'קו-'קו' כדי ללמד אותו שאתם בסביבה גם אם אינו רואה אתכם כל הזמן. כסו את פניו עם חיתול בד או התחבאו מאחורי רהיט בהישג ידו. משחקים אלו יסייעו לו בהתמודדות עם חרדותיו ויתרמו לחיזוק הקשר שלו עמכם. 
סייעו לתינוקכם להתכונן לקראת פרידה צפויה מכם ואפשרו לו להסתגל בהדרגה:
  • אפשרו לו להרגע ולחוש בנוח. אם הוא נשאר עם מטפלת או בייביסיטר וודאו כי יבואו להיות עמו עוד טרם חזרתכם לעבודה כדי ששני הצדדים ילמדו להכיר זה את זה ויסתגלו כשאתם עדיין בסביבה. כשעליכם לצאת ודאו כי הבייביסיטר מגיעה כחצי שעה לפני המועד המשוער כדי שהמעבר יהיה רגוע והתינוק לא סתם 'יחליף ידיים'.
  • היפרדו לשלום בצורה מסודרת. נשקו את התינוק לשלום ואמרו לו כי תשובו.
  • אל תברחו. התינוק יתעצב עוד יותר אם פשוט תעלמו לו ולא ילמד כי בעקבות הפרידה, תשובו.
  • הקנו לתינוק בטחון במסגרת שבחרתם עבורו. תינוקות רגישים מאד לרגשותיהם של הוריהם. לכן חשוב שתפגינו בטחון בבייביסיטר או בפעוטון כדי שהתינוק יחוש שהכל בסדר. אל תתחילו לבכות בנוכחותו גם אם ליבכם נשבר. אם אינכם בטוחים כי הבייביסיטר טובה עבורו החליפו אותה, אך אל תשדרו לתינוק את חוסר בטחונכם.
  • אם יצאתם, יצאתם. אל תחזרו. כניסות ויציאות חוזרות רק יקשו ויבלבלו את התינוק. במרבית המקרים גם אם התינוק בוכה בכי קורע לב הוא יחדל עד מהרה ברגע שתצאו מטווח ראייתו.
  • התחילו באופן הדרגתי. תוכלו להתרחק מתינוקכם תחילה לפרקי זמן מוגבלים עד שיתרגל.
 
כדי שיוכל לפתח את עצמאותו חייב הפעוט לבדוק את גבולותיו ולחקור את סביבתו. אפשרו לו זאת וודאו כי סביבתו בטוחה. המנעו מלאמר לו 'לא' כל העת (אלא אם הוא בסכנה, כמובן!) ואפשרו לו מרחב פעולה. 
עודדו את עצמאותו ואת ישותו העצמאית. הציעו לו לבחור בעצמו את פעילויותיו, משחקיו או בגדיו אך צמצמו את הבחירה כדי שיוכל להתמודד ולהכיל אותה בקלות. הציעו לו שתי חליפות בגדים או שני חטיפים. הסבירו לו שעם הזכות לבחור את משחקיו חלה גם החובה לאסוף אותם בסיום הפעילות. 
זכרו שעל אף עצמאותו ההולכת וגוברת של ילדכם הוא עדיין זקוק לכם מאד, לנוכחותכם, לחיבוקכם ולתמיכתכם וזקוק לתשומת ליבכם הקשובה. 
כדי לסייע לתינוק להתמודד עם חרדת הנטישה תוכלו לנסות מספר דברים:
  1. צמצמו ככל שתוכלו את ארועי הפרידה מתינוקכם. אם הוא חרד מאד והדבר אפשרי קחו אותו עמכם והמתינו בסבלנות שחרדת הנטישה של תינוקכם תחלוף.
  2. אם אתם צריכים להשאיר את התינוק וודאו כי הוא נשאר בסביבה מוכרת בחברת פרצופים מוכרים. התינוק ככל הנראה יבכה ויפגין את התנגדותו אולם ירגע ביתר קלות.
  3. אם אתם צריכים להשאיר את התינוק עם דמות שאינו מכיר אפשרו לו להתוודע קלות אל הזר לפני שתצאו ושתאירו אותו. לאור מגבלת התקשורת עם תינוקות רכים שאינם מדברים אין זה רצוי להשאיר תינוקות רכים עם זרים שאינם מכירים אותם, את צרכיהם ואת אופיים הייחודי.
 
הרגיעו את התינוק לקראת הפרידה ושנת הלילה ללא נוכחותכם חבקו אותו לפני השינה וערסלו אותו בזרועותיכם. אם התינוק בוכה לאחר השכבתו גשו אליו כדי להרגיע (גם אותו וגם את עצמכם) אולם לאחר מכן החזירו אותו למיטתו. אל תשחקו עמו ואל תאריכו את שהייתכם לצדו. חשוב שהתינוק ילמד שהלילה מיועד לשינה ולא למשחק חברתי. עם הזמן ילמד התינוק להרגע בעצמו ויחזור לישון. 
אם הפעוט חווה התפרצות זעם, נסו להקפיד על הכללים הבאים כדי לעזור לו לעבור את החוויה הקשה (עבורו ועבורכם!): 

אל תאבדו עשתונות

התפרצות זעם עלולה להיות מחזה עגום. הפעוט בועט, צורח או מטיח את עצמו על הרצפה, ולעתם אף זורק דברים, מכה או עוצר את נשימתו עד כדי הכחלה. תוך כדי התפרצות זעם הפעוט לא יקשיב אם תדברו עמו בצורה הגיונית או אם תנסו להסביר, להרגיע ולבקש אותו לחדול. 
בדרך כלל דיבורים או נסיונות להרגיע יגררו החמרה של ההתפרצות. תחת זאת נסו לחבק את הילד הזועם והמתינו עמו ביחד עד שוך הזעם. גם אם אתם כועסים מאד על הפעוט הזועם השתדלו לא להשאיר אותו לבדו כדי שלא ירגיש נטוש או זנוח. 
עוצמת הרגשות שהוא חווה עלולה להיות מפחידה עבורו וסביר שיתנחם בידיעה כי אתם בסביבה, אוהבים ותומכים. במידת האפשר נסו לחבק את הפעוט ובחנו האם הוא נרגע. אם שיטה זו נכשלת תוכלו לנסות להתעלם מהילד הזועם. חלק מהילדים נרגעים מהר יותר אם הם רואים שהוריהם אינם מתרגשים מההתפרצות. 
בכל מקרה חשוב שלא תאבדו את עשתונותיכם ותגררו אחרי הילד לתגובה זועמת מצדכם. במשך הזמן תוכלו למצוא את השיטה שמתאימה ביותר עבורכם ועבור ילדכם. 

זכרו שאתם המבוגר האחראי

אל תכנעו לדרישות בלתי הגיוניות מצדו של הילד ואל תכנסו עמו למשא ומתן כל עוד התפרצות הזעם נמשכת. הורים רבים ממהרים להכנע לדרישותיו של הפעוט, ובפרט אם ההתפרצות מתרחשת במקום ציבורי או בנוכחות זרים. 
אל תחששו מדעתם של אחרים. אם תכנעו ילמד ילדכם כי הוא מסוגל להפעיל עליכם לחץ בחברת אנשים זרים ואתם עלולים להשריש בקרבו הרגלים בלתי רצויים. הקרינו תחושת שליטה במצב כלפי הפעוט כדי לחזק אותו ולטעת בו תחושת בטחון. 
אם התקף הזעם יוצא מכלל שליטה והפעוט חובט באנשים זרים או בחיות, משליך חפצים או צורח ללא הפסקה הרימו אותו והוציאו אותו מהמקום. נסו להביא אותו למקום מוכר ומוגן. אם אתם מחוץ לבית נסו להכניס אותו למכונית. הסבירו לו מדוע הוצאתם אותו והבטיחו שתישארו עמו עד שירגע. אם אין ברירה, חזרו הביתה. 

נסו לשוחח עם הפעוט לאחר שירגע

חבקו את הילד ודברו עמו על שארע. הסבירו לו שאתם מבינים את תסכוליו אולם הדגישו בפניו שישיג טוב יותר את מטרותיו אם ינסה לדבר ולהסביר את עצמו. 

נסו להמנע מראש ממצבים שעלולים לגרות התפרצויות זעם מצדו של הפעוט

אם הפעוט מתפרץ כשהוא רעב קחו עמכם חטיפים למניעה. אם הוא מתקשה להסתגל לשינויים המנעו ממצבים פתאומיים ואפשרו לו הסתגלות רכה למצבים חדשים. 
כדי לעודד את עצמאותו הציעו לו לבחור בעצמו. המנעו מחיכוכים מיותרים סביב הארוחה והציעו לפעוט לבחור בעצמו את מזונו מתוך בחירות שמקובלות עליכם. הציעו לו בחירה בין שני דברים כדי למנוע בלבול. אם אתם מתווכחים עם הפעוט כל הזמן ועל כל דבר נסו לצמצם את מידת החיכוך והתווכחו רק על דברים חשובים באמת. ותרו לפעוט על דברים פעוטים יותר ותנו לו להנות מתחושת הנצחון.