23 מאי 2017 כ"ז אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.07.2009  באדיבות ה 

היפרתיירואידיזם - פעילות יתר של בלוטת התריס - מידע רפואי

Hyperthyroidism

מבוא להיפרתיירואידיזם

היפרתיירואידיזם, פעילות יתר של בלוטת התריס, הידועה גם כתירוטוקסיקוזיס (thyrotoxicosis), היא מחלה שבה נוצרת כמות מוגברת של הורמוני
בלוטת התריס
.
מחלה זו נפוצה הרבה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. בישראל שכיחות המחלה עומדת על אחת מתוך 1250 נשים ופי 10 פחות בקרב הגברים.

הפעילות של בלוטת התריס

בלוטת התריס נמצאת בבסיס החלק הקדמי של הצוואר והיא דומה בצורתה לפרפר. הבלוטה מייצרת את ההורמונים שנקראים:
תירוקסין
thyroxine) T4) וטריודותירונין triiodothyronine) T3).
ההורמונים מופרשים למחזור הדם במטרה לווסת את תהליכי הגדילה וחילוף החומרים בגוף. בנוסף, ההורמונים משפיעים גם על
קצב הלב
,
חום
הגוף והפיכת המזון לאנרגיה שהגוף זקוק לה כדי להתקיים ולתפקד.
באופן נורמלי, הרמות של T4 ו- T3 בדם מווסתות בקפידה על מנת לשמור על יציבות התהליכים הביוכימיים הרבים בגוף. אך במצב של היפרתיירואידיזם, בלוטת התריס מייצרת כמויות עודפות של T4 ו- T3, שמאיצות את התהליכים צורכי האנרגיה בגוף. כתוצאה מכך מוגבר גם קצב חילוף החומרים.
מצב כזה עלול לגרום לשורה ארוכה של סימפטומים כמו היפר-אקטיביות, תיאבון מוגבר ועלייה או ירידה פתאומיות במשקל.

סוגי היפרתיירואידיזם

ישנם מספר גורמים להיפרתיירואידיזם, כשהנפוץ ביותר הוא
מחלת גרייבס
Grave's disease. במחלה זו תוקפת מערכת
החיסון
את בלוטת התריס וגורמת לה לייצר יותר מדי
הורמונים
.
לאחר האבחון ניתן לסווג את פעילות היתר של בלוטת התריס כאחד משני המצבים:
  1. היפרתיירואידיזם גלוי (overt), מחלה שגורמת לסימפטומים.
  2. היפרתיירואידיזם תת-קליני, כשרמות ההורמונים נמצאים עדיין בנורמה והחולה אינו מפתח סימפטומים האופייניים למחלה.
 
אם לא מטפלים במחלה או לא מצליחים לאזן את ייצור ההורמונים של בלוטת התריס, היא עלולה לגרום למספר בעיות בריאותיות במערכות גוף נוספות כמו אי-סדירות בקצב הלב ואוסטיאופורוזיס. אם מזניחים את הטיפול במחלה, עלול ההיפרתיירואידיזם אף להיות קטלני.
עם זאת, מסתבר שניתן לטפל במחלה בצורה יעילה באמצעות תרופות שיאטו את ייצור ההורמונים T4 ו- T3 בבלוטת התריס או באמצעות הקרנות. ואם גם זה לא עוזר, אפשר גם לנתח.