24 מרץ 2017 כ"ו אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.07.2009  באדיבות ה 

היפרתיירואידיזם - פעילות יתר של בלוטת התריס - מידע רפואי

Hyperthyroidism

גורמים של היפרתיירואידיזם

במצב של היפרתיירואידיזם מייצרת
בלוטת התריס
כמויות גבוהות מדי של ההורמונים T4
תירוקסין
ו- T3
טריודותירונין
. קיימים מספר מצבים ומחלותשעלולים לגרום לייצור עודף של הורמוני בלוטת התריס.

מחלת גרייבס

מחלת גרייבס היא הסיבה השכיחה ביותר להתפתחות פעילות יתר של בלוטת התריס והיא אחראית ל-60%-80% ממקרי היפרתיירואידיזם. זוהי מחלה שיש לה רקע תורשתי והיא "עוברת" במשפחות. מחלת גרייבס עלולה להתפרץ בכל גיל, אך היא נפוצה ביותר בקרב נשים בנות 20-40. גם עישון מעלה סיכון למחלה זו.
מחלת גרייבס היא מחלה אוטו אימונית – מחלה שבה מערכת
החיסון
מתייחסת למרכיבים של הגוף כאל מרכיבים זרים ומזיקים ותוקפת אותם. באופן רגיל, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים שתוקפים
חיידקים
ונלחמים בזיהומים.
אך במצב של מחלה אוטואימונית, מערכת החיסון תוקפת את
רקמות
הגוף הבריאות במקום לתקוף את המזיקים. לא ידוע מהו אותו גורם המעורר את הליקוי הזה במערכת החיסון.
במחלת גרייבס, בנוסף לפגיעה בבלוטת התריס, יש גם פגיעה בעיניים. תופעה זו נקראת אופתלמופתיה על שם גרייבס Grave's ophthalmopathy. פגיעה זו גורמת לקושי בהפעלת שרירי העיניים ומקשה על תיאום ותנועות העיניים.
לכן, היא גורמת לחוסר נוחות, לראיה כפולה ולעיניים שבולטות החוצה. למרות שלא לגמרי ברור מדוע נפגעות העיניים במחלת גרייבס, חושבים המדענים כי הנוגדנים ממערכת החיסון פוגעים גם ברקמות שמסביב לעיניים.

קשריות בבלוטת התריס

יתכן שבתוך בלוטת התריס יתפתחו גושים קטנים הנקראים קשריות (nodules). אמנם לא ידוע מדוע זה קורה, אך החדשות הטובות הן, שב-95% מהמקרים הגושים הם שפירים ואינם סרטניים.
רוב הקשריות אינן משפיעות על פעילות בלוטת התריס, אך חלק מהן עלולות להכיל
רקמה
לא תקינה. רקמה זו עלולה לפעול באופן עצמאי, לייצר עוד הורמוני T4 ו- T3 ובכך לגרום להיפרתיירואידיזם. קשריות המכילות רקמה לא תקינה נקראות קשריות רעילות או קשריות חמות.

זפק
רב-קשרי רעיל (toxic multi-nodular goiter)

מדובר במצב שבו יש יותר משתי קשריות רעילות בבלוטת התריס. מצב זה, שמכונה גם מחלת פלאמר, מהווה הגורם השני בשכיחותו לפעילות יתר של בלוטת התריס אחרי מחלת גרייבס.
אם יש רק קשרית אחת בבלוטת התריס, המחלה מוגדרת כאדנומה (adenoma) רעילה. 5% מכלל מקרי היפרתיירואידיזם מהווים מצבים שונים בהם יש קשריות בבלוטת התריס.

עודף יוד

היוד שנמצא בתזונה משמש את בלוטת התריס לייצור
הורמונים
T4 ו-T3 . עם זאת, צריכה נוספת של יוד, במיוחד מתוספי תזונה, עלולה לגרום
לבלוטת התריס
לייצר יותר מדי הורמונים. סוג זה של היפרתיירואידיזם ידוע כ"מושרה על ידי יוד". מצב זה קורה אם כבר יש קשריות לא רעילות בבלוטת התריס.

אמיודארון (Amiodarone)

אמיודארון הוא תרופה אנטי-אריתמית, שמסייעת להסדרת קצב לב לא סדיר (פרפור פרוזדורים). אם כבר ישנן קשריות לא רעילות בבלוטת התריס, נטילת התרופה עלולה לגרום לפעילות יתר של הבלוטה בכ-12% מהמטופלים שמקבלים אותה. הדבר נובע מכך שהתרופה עצמה מכילה כמות גדולה של יוד, 37% מהרכב התרופה. סוג זה של היפרתיירואידיזם נקרא "מושרה על ידי אמיודארון".

סרטן
פוליקולרי של בלוטת התריס

במקרים נדירים, עלול ההיפרתיירואידיזם להתפתח כתוצאה מסרטן פוליקולרי בבלוטת התריס. זה יכול לקרות אם התאים הסרטניים בבלוטה מתחילים לייצר תירוקסין T4 או טריודותירונין T3 באופן עצמאי.

דלקות של בלוטת התריס thyroiditis

קיימים מספר סוגי
דלקת
, שמתפתחים בבלוטת התריס ומשפיעים בצורות שונות על תפקוד הבלוטה. לעיתים הם עלולים לגרום להיפרתיירואידיזם. אך ברוב המקרים
הדלקת
עוברת ופעילות בלוטת התריס חוזרת למצבה הנורמלי תוך מספר שבועות עד חודשים.