28 יולי 2017 ה' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.07.2009  באדיבות ה 

היפרתיירואידיזם - פעילות יתר של בלוטת התריס - מידע רפואי

Hyperthyroidism

טיפול בהיפרתיירואידיזם

הטיפול בהיפרתיירואידיזם שם לו למטרה להחזיר את הורמוני בלוטת התריס בדם לרמתם הנורמלית. בנוסף לכך, החולה עלול להזדקק גם לטיפול בבעיות בריאותיות נוספות שנלוות למחלה, כמו נפיחות בבלוטת התריס (זפק).

היפרתיירואידיזם תת-קליני

יתכן שאדם שאובחנה אצלו צורה תת-קלינית של היפרתיירואידיזם לא יזדקק לטיפול בכלל. ברוב המקרים הרמות הנמוכות של ההורמון TSH בדם יחזרו לערכן הנורמלי, בסופו של דבר. כך שהמחלה תחלוף מעצמה תוך כמה חודשים ולא יהיה צורך בהתערבות טיפולית.
יחד עם זאת, יתכן שהיפרתיירואידיזם תת-קליני יתקדם ויחמיר לכדי מצב של מחלה גלויה עם סימפטומים. לכן, יש לחזור לרופא תוך חודש-חודשיים לבדיקה מחודשת של תפקודי בלוטת התריס, על מנת לעקוב אחרי התקדמות המחלה.
אם גם לאחר מכן רמת TSH תהיה נמוכה מהנורמה, אך ללא עלייה ברמות הורמוני בלוטת התריס T4 ו-T3, החולה יצטרך להמשיך ולבצע בדיקות מעקב. המעקב יכול להתקיים אחת ל-3-6 חודשים או לעיתים קרובות יותר אם מדובר בקשישים או באנשים הלוקים במחלות לב וכלי הדם (מחלות שעלולות לפגוע בלב, בעורקים ובוורידים כמו מחלת לב כלילית או שבץ).
הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות כדי למצוא את הגורם לבעיה. בנוסף, אם המצב לא משתפר הוא עשוי להפנות את החולה לטיפול אצל אנדוקרינולוג (רופא מומחה לבעיות הורמונליות).

היפרתיירואידיזם סימפטומטי גלוי

כשתוצאות בדיקת תפקודי בלוטת התריס מצביעות על רמה נמוכה של TSH בדם ורמות T4 ו-T3 גבוהות – האבחנה תהיה היפרתיירואידיזם גלוי.
במצב של היפרתיירואידיזם גלוי הרופא יפנה את המטופל לאנדוקרינולוג מומחה. גם במצבים הבאים יופנו החולים לטיפול אצל מומחה:
  • אופתלמופתיה של גרייבס – בעיות עיניים כמו חוסר נוחות, ראיה כפולה ועיניים בולטות, שנגרמות על ידי מחלת גרייבס.
  • נשים שלוקות בהיפרתיירואידיזם והן בהריון, מתכננות הריון או שילדו לאחרונה.
  • אנשים שלוקים בהיפרתיירואידיזם שנגרם על ידי תרופות כמו אמיודארון.
  • אנשים שלוקים בהיפרתיירואידיזם ובמחלות נוספות שעלולות להחמיר כתוצאה ממנו, כמו מחלת לב כלילית.
 
אם החולה לוקה באחד מהסימפטומים האופייניים לסערה תריסית thyroid storm, הוא חייב לקבל טיפול דחוף בבית חולים. אמנם סערה תריסית היא החמרה נדירה של היפרתיירואידיזם, אך זוהי תגובה חריפה ומסוכנת מאד. ברוב המקרים היא נובעת מהיפרתיירואידיזם שלא אובחן, מטיפול בלתי יעיל במחלה או מהזנחת הטיפול.

אפשרויות טיפול

רופא מומחה יקבע את השיטה הטובה ביותר לטיפול, בהתבסס על תמונת הסימפטומים ועל תוצאות בדיקות הדם (שמפרטות את הכמויות העודפות של הורמוני בלוטת התריס בדם).
להלן השיטות השונות שמשמשות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס:

תרופות ממשפחת תיונאמידים (Thionamides)

השימוש בתרופות, Mercaptizol®,mercaptizol ו- Propil-Thiocil®,propilthiouracil PTU ממשפחת תיונאמידים מהווה אחת הדרכים הנפוצות ביותר לטיפול בהיפרתיירואידיזם. סוג זה של תרופות מעכב את הייצור העודף של ההורמונים T4 ו-T3 בבלוטת התריס. מאחר והתרופות משפיעות על ייצור ההורמונים ולא על הרמות שלהם בדם, יכולים לעבור מספר שבועות עד שמתחילים להרגיש את השפעתם. יתכן שיעברו 4-8 שבועות של טיפול עם התרופות עד שבלוטת התריס תחזור לאיזון.
יחד עם זאת, מינון התרופה ומשך הטיפול בה שדרושים כדי להפחית את ייצור הורמוני בלוטת התריס יכולים להשתנות מאדם לאדם. כך שבהחלט יתכן שחלק מהחולים ייקחו את התרופה זמן רב יותר מאחרים.
לאחר השגת האיזון בייצור הורמוני T4 ו-T3, הרופא עשוי להפחית את מינון התרופה. אך אם המצב לא השתפר מספיק, החולה ימשיך ליטול תיונאמידים למשך תקופה ארוכה יותר. ישנם חולים שיצטרכו לקחת את התרופה לטווח ארוך אם מצבם הבריאותי אינו מאפשר להם לקבל טיפולים אחרים.
במקרים נדירים יתכנו תופעות לוואי בלתי רצויות כתוצאה מהשימוש בתיונאמידים. למרות שהן עדינות יחסית, תופעות הלוואי עלולות לגרום לפריחה בעור, כאב במפרקים, בחילה וגרד בעור. אך במקרים נדירים תרופות ממשפחה זו עלולים לגרום לתופעה חמורה של ירידה בכמות כדוריות הדם הלבנות מסוג גרנולוציטים (אגרנולוציטוזיס). אם תופעה זו אכן מתפתחת, זה קורה ב-3 החודשים הראשונים של הטיפול.
  • אנשים הנוטלים תיונאמידים חייבים לפנות לטיפול רפואי דחוף במצבים הבאים: חום גבוה, כאב גרון, כיבים בפה או סימנים אחרים של זיהום.
 

חוסמי בטא (Beta blockers)

תרופות ממשפחת חוסמי בטא, כמו: פרופרנולול Deralin®, Prolol®) propranolol ) או אטנולול Normiten®, Normalol®) atenolol ) ,עשויות לסייע להקלת חלק מהסימפטומים הקשורים לפעילות יתר של בלוטת התריס. סימפטומים אלו כוללים: רעידות, קצב לב מהיר והיפר-אקטיביות.
הרופא עשוי לרשום חוסמי בטא כדי להקל על הסימפטומים בתקופת הבדיקות או עד שמושג איזון בתפקודי בלוטת התריס באמצעות הטיפול בתיונאמידים. עם זאת, הטיפול בחוסמי בטא אינו מתאים לאנשים הלוקים באסתמה.
לפעמים חוסמי בטא עלולים לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות, שכוללות: בחילה, כפות ידיים ורגליים קרות, קשיי שינה המלווים לעיתים בסיוטים ועייפות.

טיפול ביוד רדיואקטיבי

טיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי הוא סוג הטיפול המשמש ברוב מקרי היפרתיירואידיזם. הוא מתרכז ברקמת בלוטת התריס ומפחית את כמות ההורמונים שהיא מייצרת.
באופן רגיל, בלוטת התריס קולטת את היוד מהמזון ומשתמשת בו לייצור ההורמונים תירוקסין T4 וטריודותירונין T3. בטיפול ביוד רדיואקטיבי, היוד מצטבר בבלוטה וגורם לה להתכווץ. בכך הוא מקטין את כמויות ההורמונים שבלוטת התריס יכולה לייצר.
במסגרת הטיפול ביוד רדיואקטיבי, בולעים את היוד ככמוסה או בצורת משקה. בכל מקרה, כמות הקרינה שיש בטיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי קטנה מאד ואינה מזיקה. עם זאת, הטיפול אינו מתאים לנשים בהריון ולנשים מניקות. בנוסף, הטיפול עלול להימצא כבלתי מתאים גם עבור החולים שסובלים גם מבעיות עיניים כמו חוסר נוחות, ראיה כפולה או עיניים שבולטות החוצה.
נשים שמתכננות הריון צריכות לחכות לפחות 6 חודשים אחרי הטיפול ביוד רדיואקטיבי לפני ההתעברות. גברים שעברו טיפול כזה צריכים להמתין קצת פחות, אך לא פחות מ-4 חודשים.

ניתוח

ניתוח שמסיר חלק מבלוטת התריס או את כולה הוא הפתרון להיפרתיירואידיזם חוזר. ניתוח זה נקרא תיירואידקטומי (thyroidectomy) שלם או חלקי. הרופא ימליץ על ניתוח במצב שבו בלוטת התריס נפוחה מאד (זפק גדול) וגורמת לבעיות בצוואר. הניתוח מומלץ גם במקרים הבאים:
  • זפק רב-קשרי רעיל או אדנומה רעילה
  • סרטן של בלוטת התריס
 
מטרת הניתוח היא להסיר חלק מרקמת הבלוטה, כדי שהחלק הנותר ייצר כמות מספקת של הורמוני בלוטת התריס ורמתם בדם תהיה נורמלית.
אך אם מסירים יותר מדי מרקמת בלוטת התריס, החולה עלול להגיע למצב של תת פעילות של בלוטת התריס (היפותיירואידיזם). מצב זה קורה כשלא נוצרים מספיק מההורמונים T4 ו-T3. כדי להתגבר על הבעיה ולשמור על רמה תקינה שלהם בדם, אפשר לקחת כדורים המכילים את התחליף הסינתטי של הורמוני בלוטת התריס.