24 יולי 2017 א' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.07.2009  באדיבות ה 

זפק - גוייטר

(Goiter)

גורמים

במקרים מסוימים לא ניתן לזהות את הסיבה להתפתחות הזפק. עם זאת, ישנם מספר גורמים שעלולים לגרום להתנפחות בלוטת התריס:

חוסר יוד

בעבר היה חוסר יוד הסיבה העיקרית להיווצרות זפק, מצב זה נשאר עדיין בעיה רצינית במדינות המתפתחות ובאזורים הרחוקים מהים.
יוד הוא יסוד קורט המצוי במי הים ובאדמה, משם הוא נכנס לשרשרת המזון. אפשר להגביר את כמות היוד בתזונה אם אוכלים דגים, פירות ים, ירקות ומוצרי חלב.
בלוטת התריס זקוקה ליוד על מנת לייצר את ההורמונים שלה. אם הגוף אינו מקבל כמות מספקת של יוד, הוא לא יוכל לייצר גם כמות מספקת של הורמוני בלוטת התריס. במצב כזה, כשהבלוטה "מרגישה" שלא נוצר מספיק הורמונים היא תגדל במאמץ לייצר עוד ועוד.
מזה עשרות שנים נוהגים במדינות המתועשות להוסיף כמות קטנה של יוד למלח שולחן במטרה להפחית את מספר מקרי הזפק. אך בשנים אחרונות חלה עלייה מסוימת במקרים של חוסר ביוד. זה קורה כנראה בגלל שמספר הולך וגדל של אנשים מעדיפים תזונה דלת מלח ונמנעים מאכילת מוצרי חלב. במקרים כאלו אפשר ליטול תוספי תזונה שמכילים יוד ולהגיע לכמות היומית הדרושה – 150 מיקרוגרם.
המחסור ההתחלתי ביוד עלול להחמיר אם אוכלים תזונה העשירה במזונות גויטרוגניים. אלו מזונות שמעכבים את ההורמונים של בלוטת התריס ויוצרים מצב מדומה של חוסר הורמונים. מזונות אלו כוללים:
  • ירקות ממשפחת המצליבים כמו כרוב, כרובית, ברוקולי.
  • כוסמת.
  • צנון וצנונית.
  • בוטנים.
  • אפרסקים.
  • תרד.
  • פולי סויה ומוצרים המופקים מסויה, לרבות טופו.
 
אמנם חוסר יוד הוא הסיבה העיקרית להיווצרות זפק במדינות העולם השלישי, המצב במדינות המפותחות שונה ומושפע מגורמים נוספים.

פעילות יתר של בלוטת התריס

פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתיירואידיזם) עלולה להוביל להתפתחות זפק בשל כמויות עודפות של הורמוני בלוטת התריס. עודף ההורמונים גורם לגירוי יתר של הבלוטה ומוביל להתנפחותה.
הסיבה העיקרית לפעילות יתר של בלוטת התריס היא מחלת גרייבס (Grave's disease). המחלה גורמת למערכת החיסון לפתח נוגדנים ולשלוח אותם לאזור בלוטת התריס. הנוגדנים תוקפים את הבלוטה גורמים לה לשחרר כמות מוגברת של הורמוני בלוטת התריס.

תת פעילות של בלוטת התריס

גם תת פעילות של בלוטת התריס (היפותיירואידיזם) עלולה לגרום להתנפחות הזפק. חוסר בהורמונים שהבלוטה מייצרת גורם לגוף לגירוי הבלוטה כדי שתייצר עוד הורמונים. מצב זה גורם לבלוטת התריס לגדול.
בנוסף לחוסר היוד בתזונה, אחד הגורמים העיקריים לתת פעילות של בלוטת התריס הוא מחלת השימוטו (Hashimoto's disease). בדומה למחלת גרייבס, גם במחלת השימוטו תוקפת מערכת החיסון את בלוטת התריס. אך במקום להגביר את פעילותה, מחלת השימוטו גורמת להפרעה בייצור ההורמונים. במצב כזה, הגוף גורם לבלוטת התריס לגדול כדי לפצות על החוסר בהורמונים ויוצר את הזפק.

עישון

מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו כי קיים קשר בין עישון סיגריות לבין סיכון מוגבר להתפתחות הזפק. יתכן שהסיבה לכך היא שעשן הטבק מכיל חומר בשם תיוציאנאט thiocyanate, שמפריע לגוף להשתמש ביוד.
מעשנים שתזונתם דלה ביוד נמצאים בסיכון מוגבר לזפק.

גורמים אחרים

ישנם גם גורמים אחרים להתפתחות הזפק:
  • הריון וגיל ההתבגרות – השינויים ברמות ההורמונים השונים המתרחשים בתקופות ההריון ובגיל ההתבגרות עלולים להשפיע על תפקוד בלוטת התריס ועל גודלה.
  • שימוש בליתיום – ליתיום היא תרופה שמשמשת לטיפול במספר מחלות נפשיות כמו דיכאון ומניה-דפרסיה (הפרעה דו-קוטבית).
  • זיהומים – קיימים מספר סוגי חיידקים, טפילים ופטריות שידועים ביכולתם לגרום להתפתחות זפק.
  • דלקת – דלקת של בלוטת התריס היא מחלה שעלולה לגרום לכאב ולנפיחות של בלוטת התריס.
  • מזונות גויטרוגניים – מזונות גויטרוגניים הם מזונות הגורמים להתפתחות זפק אם אוכלים אותם בעודף. מזונות אלו עלולים לדכא את תפקוד בלוטת התריס. הם כוללים: תרד, בוטנים, פולי סויה, טופו ועוד.
  • עודף יוד – צריכה מוגזמת של יוד עלולה לנבוע מאכילת כמויות גדולות של מזונות העשירים ביוד, כולל פירות ים ואצות, במיוחד אצת קלפ kelp.
  • חשיפה לקרינה וגידולים שפירים עלולים לפעמים לגרום להתפתחות זפק. כמו כן, גם סרטן
  • בלוטת התריס מהווה גורם נוסף לכך, אך זהו גורם נדיר יחסית.