28 מאי 2017 ג' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.07.2009  באדיבות ה 

זפק - גוייטר

(Goiter)

אבחון

במקרה של זפק הרופא יבצע בדיקה של הצוואר כדי להעריך את גודל הזפק ואת מידת נפיחותו. יש לבצע גם בדיקות נוספות כדי לגלות את הגורמים להתפתחות הזפק. אלה הן הבדיקות העיקריות:

תפקודי
בלוטת התריס

בדיקת תפקודי בלוטת התריס היא בדיקת דם, המודדת את כמות ההורמונים שמיוצרים בבלוטת התריס ומופרשים למחזור הדם. עודף בשני הורמוני הבלוטה -
תירוקסין
( T4 ( thyroxin וטריודותירונין ( T3 ( triiodothyronine – יצביע על מחלה שגורמת
לבלוטת התריס
להיות פעילה מדי כמו
מחלת גרייבס
.
אם המצב הפוך ובלוטת התריס אינה פעילה מספיק, אז בלוטת ההיפופיזה, שנמצאת במוח, תייצר
הורמון
אחר שנקרא TSH. TSH נוצר ומשתחרר בגוף על מנת לגרות את בלוטת התריס ולגרום לה להיות פעילה יותר. לכן, רמות גבוהות של TSH יצביעו על
תת פעילות של בלוטת התריס
.

סריקת יוד רדיואקטיבי

במהלך סריקת יוד רדיואקטיבי מזריקים כמות קטנה של יוד רדיואקטיבי לווריד. יוד זה מצטבר בבלוטת התריס ומאפשר סריקה באמצעות מצלמה מיוחדת.
סריקה זו מאפשרת ללמוד על המבנה והתפקוד של בלוטת התריס. כמות הקרינה בבדיקה זו נחשבת לבטוחה עבור רוב האנשים, אך היא עלולה להיות לא מתאימה בתקופת
ההריון
.

בדיקת אולטרה-סאונד

באופן כללי, בדיקת אולטרה-סאונד נעשית באמצעות מכשיר המשדר גלי קול. בדיקה זו משמשת להדמיית מבנה, גודל ופגיעות שונות באיברים פנימיים וברקמות רכות בזמן אמת.
בדיקת אולטרה-סאונד של בלוטת התריס מאפשרת ללמוד על מה שקורה בתוכה – להעריך את גודלה או לבדוק אם קיימות קשריות מוגדלות, שלא התגלו במהלך הבדיקה הגופנית.