דלקת גיד (טנדיניטיס) - מידע רפואי

דלקת גיד גורמת לכאב, לנפיחות ולנוקשות באזור המעורב. דלקת גיד מערבת גידים שעל פי רוב נמצאים סביב:

• הכתף
• המרפק
• שורש כף היד
• האצבע
• הירך
• הברך
• החלק האחורי של העקב.

לרוב תחלוף הדלקת תוך מספר ימים. ניתן להקל על הסימפטומים באמצעות נטילת משככי כאב וקירור המקום עם קרח. חשוב להפסיק לבצע את הפעילות שגרמה מלכתחילה לדלקת. במקרים עקשניים של דלקת גיד עלול להיות צורך בטיפול פיזיותרפי או בטיפול בגלי הלם.

דלקות גיד שכיחות מאד ועלולות להתפתח אצל כל אחד. עם השנים מאבדים הגידים את גמישותם ונחלשים ולכן התופעה שכיחה במיוחד בקרב מבוגרים.

גידים

גידים הם רצועות גמישות וחזקות שתפקידן לקשר את השרירים לעצמות. הם עוזרים להניע את העצמות והמפרקים כאשר השרירים מתכווצים. לדוגמא, הגידים שניתן לראות על גבי גב כף היד מתחברים לשרירי האמה ומניעים את אצבעות כף היד.

חלק מהגידים מכוסים ברקמה שתפקידה להגן עליהם. רקמה זו נקראת סינוביה. בין הסינוביה והגיד נמצא נוזל שומני (בכמות קטנה) המסייע לגיד לנוע בקלות ומונע חיכוך.

גורמים לדלקת גיד

דלקת גיד עלולה להיגרם בעקבות:

• פעילות גופנית הגורמת לפגיעה בגיד.
• שימוש יתר בגיד עקב תנועה החוזרת על עצמה באופן תדיר.

דלקת במעטפת הגיד

במקביל לדלקת גיד תיתכן גם דלקת במעטפת הגיד (tendinopathy). מקובל להתייחס לאוסף של פגיעות בגיד כאל 'טנדינופתיות' (ביחיד, 'טנדינופתיה').

סימפטומים של דלקת גיד כוללים:

• כאב שמחמיר תוך כדי הנעת האזור הפגוע.
• תחושה שהגיד משתפשף או חורק בזמן תנועה (ניתן לחוש בכך במהלך בדיקת האזור הפגוע).
• נפיחות, לעיתים מלווה באודם או חום מקומי.
• חולשה באזור הפגוע כתוצאה מהכאב.
• בליטה שמתפתחת לאורך הגיד.

במידה שהסימפטומים נמשכים עלול הגיד להיקרע. במקרה זה ניתן לחוש בהיווצרות רווח לאורך הגיד וקשה יותר להניע את האזור הפגוע.

סוגים של דלקת גיד ודלקת במעטפת הגיד

דלקות גיד עלולות להתפתח באזורי גוף שונים. תיתכן גם דלקת במעטפת הגיד (tenosynovitis).

דלקת בגיד הסופרה-ספינטוס בכתף (Supraspinatus tendonitis)

גיד הסופרה ספינטוס נמצא סביב החלק העליון של מפרק הכתף. דלקת בגיד זה גורמת לכאב תוך כדי הנעת הזרוע, בעיקר בהרמתה גבוה. הכאב עלול להופיע גם כאשר שוכבים על הכתף בלילה. על פי רוב, דלקת זו מהווה חלק מתסמונת שנקראת rotator cuff syndrome המערבת גידים נוספים באזור הכתף.

דלקת בגידי הכתף המלווה בהסתיידות (שקיעת סידן) (Calcific tendonitis).

דלקת זו תיתכן עקב שקיעת תרכובת מינרלים המכילה סידן וזרחן (קלציום-פוספט) בגיד הסופרה-ספינטוס בכתף. מצב זה עלול לגרום לכאב קל ארוך טווח המשולב עם אירועים קצרים של כאב חמור. הכאב עלול להתפשט לכיוון היד או במעלה הצוואר.

דלקת המלווה בהסתיידות עלולה לגרום לחולשה או לנוקשות בכתף ודומה מאוד לדלקת בגיד הסופרה-ספינטוס. עם זאת, בצילום רנטגן ניתן להבחין במשקעי הסידן.

דלקת בגידי השריר הדו-ראשי בזרוע (Biceps Tendonitis)

הדלקת מערבת את גידי השריר הדו-ראשי המחבר בין השריר שנמצא בקדמת הזרוע לכתף. הדלקת גורמת לכאב בכתף ובחלק העליון של הזרוע. הכאב מתעצם עם הרמת היד מעל הראש.

מרפק טניס (tennis elbow) ומרפק גולף (golfer's elbow)

מרפק טניס גורם לכאב בצד המרפק. מרפק גולף גורם לכאב בחלק המרכזי של המרפק. מצבים אלו גורמים לכאב תוך כדי הנעת המרפק, בעיקר כאשר מניעים אותו כנגד כוח. לרוב יופיע הכאב סביב המרפק עצמו אך הוא עלול גם להתפשט מטה לכיוון האמה ושורש כף היד. תיתכן ירידה בעוצמת יכולת האחיזה עקב הכאב והמרפק עלול להיות נוקשה.

דלקת במעטפת גידי האגודל על שם דה קרווין (De Quervain's Tenosynovitis)

מצב זה מאופיין בדלקת במעטפת המקיפה את גידי האגודל העוברים בין שורש כף היד והאגודל. ניתן להבחין בברור בנפיחות ובעיבוי של המעטפת. הזזת האגודל גורמת לכאב עז.

אצבע הדק

דלקת הפוגעת באצבע או באגודל ומקבעת אותן במנח כפוף הגורם לתחושת נקישה ('קליק') כאשר מיישרים את האצבע. הנקישה נגרמת בעקבות עיבוי ודלקת במעטפת גידי כף היד. לפעמים תיתכן דלקת גם בעקבות היווצרות בליטה קטנה לאורך הגיד.

דלקת בגיד אכילס

זוהי דלקת המערבת את הגיד הנמצא בין העקב ובין שרירי השוק. על פי רוב נגרמת הדלקת בעקבות פציעת ספורט אך היא עלולה להיגרם גם בעקבות נעילת נעליים שאינן מתאימות או תומכות בכף הרגל בצורה טובה וגורמות להליכה מגושמת. דלקת מפרקים שגרונית עלולה גם כן לגרום לדלקת בגיד אכילס.

דלקות גיד נגרמות עקב שימוש יתר בגיד או עקב פציעה, לרבות:

• פציעת ספורט. ספורט הכולל זריקת כדור או שימוש במחבט עלול להגביר את הסיכון לדלקת בגידי המרפק.
• פציעה עקב תנועה החוזרת על עצמה באופן תדיר. שימוש בעכבר מחשב עלול לגרום לדלקת בגידי מפרק שורש כף היד.

קרע בגיד בעקבות פציעה עלול גם הוא לגרום לדלקת ולנפיחות.

מצבים רפואיים

מסיבות שאינן ידועות, דלקות גיד שכיחות יותר בקרב אנשים הלוקים בסוכרת מאשר באוכלוסייה הכללית. כמו כן קיים קשר בין התפתחות דלקת במעטפת הגיד לדלקת פרקים שגרונית.

ניתן לאבחן דלקת גיד או דלקת במעטפת הגיד בהתאם לסימפטומים ובאמצעות בדיקה גופנית. הרופא יברר את הדברים הבאים:

• מיקום וחומרת הכאב.
• האם התרחשה פציעה בזמן פעילות גופנית או האם המטופל עוסק בפעילות תדירה המערבת אזור גוף מסוים.
• האם פעילות גופנית מחמירה את הכאב.

במסגרת הבדיקה יבקש הרופא מהמטופל להניע את האיבר הפגוע על מנת לבדוק אם טווח התנועה נפגע. עיבוי של מעטפת הגיד עלול לגרום להשמעת חריקה בזמן ניסיון להזיז את הגיד.

בדיקות דימות

כאשר האבחנה אינה חד משמעית ניתן לבצע בדיקות דימות על מנת לקבל מידע נוסף על אופי הפציעה. לדוגמא:

• בצילום רנטגן ניתן לראות משקעי סידן סביב הגידים, דבר המצביע על דלקת המלווה בהסתיידות. כמו כן עשוי הצילום להראות שבר או סדק בעצם הסמוכה.
• אולטרה סאונד או תהודה מגנטית גרעינית (MRI). שיטות אלו מדגימות ביעילות רבה את מבנה הגוף ותשמשנה כאשר יש צורך בקבלת מידע נוסף.

דלקת גיד עשויה לחלוף תוך ימים ספורים אך לעתים תימשך הדלקת זמן רב ותחלוף רק כעבור שבועות ואף חודשים. קיימים טיפולים שונים. הטיפול יקבע בהתאם לאיבר הגוף בו נפגע הגיד.

טיפול עצמי

ניתן לטפל בדלקת גיד באופן עצמאי בשיטות שונות.

מנוחה

הפסקת הפעילות שגרמה לדלקת, לרבות פעילות גופנית או הקלדה על מחשב. במידה שאין אפשרות להפסיק לחלוטין יש להפחית את משך הפעילות על מנת למנוע החמרה, נפיחות ונזק נוסף.

הקפדה על מנוחה מאפשרת לאיבר הפגוע להחלים. תחבושת, סד או גבס עשויים לייצב את אזור הגיד המודלק, לספק תמיכה ולסייע לתהליך ההחלמה.

זמן המנוחה תלוי בגיד המודלק ובחומרת הנזק. לדוגמא, במקרה של מרפק גולף הגורם לכאב במרכז המרפק יש לאפשר למרפק שישה שבועות של מנוחה.

קירור המקום

ניתן להקל על הכאב והנפיחות על ידי הנחת קרח על האזור הפגוע. אין להניח קרח ישירות על העור כיוון שהוא עלול לגרום לכווית קור. מומלץ לעטוף את הקרח במגבת או להניח מגבת על האזור הפצוע לפני הנחת הקרח. אפשר להשתמש בקוביות קרח או בשקית ירקות קפואים (כשאלו עטופים במגבת).

יש להניח את הקרח על האיבר המודלק במשך 15-20 דקות, מספר פעמים ביום. ניתן להשתמש בקרח אחרי פעילות גופנית במטרה למנוע את הופעת הסימפטומים.

משככי כאב

אפשר לטפל בדלקת גיד באמצעות נוגדי דלקת לא סטרואידאליים (NSAID's, Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs) כגון איבופרופן. הללו יעילים בהקלה קצרת טווח על הכאב. הם זמינים בצורת כדורים לבליעה או בצורת ג'ל למריחה ישירות על האזור הפגוע. אין להשתמש בתרופות אלו לתקופה ארוכה. תרופות ממשפחה זו אינן מומלצות לשימוש על ידי אנשים הלוקים באסתמה, במחלת כליות או במחלת כבד. מומלץ להתייעץ עם הרופא או הרוקח טרם שימוש בתרופות אלו.

משככי כאב אחרים, דוגמת פאראצטמול (אקמול, טילנול), עשויים אף הם להקל על הכאב. במקרים בהם הכאב חמור יכול הרופא לרשום תרופות חזקות יותר כגון קודאין.

טיפולים וזריקות

פיזיותרפיה

בטיפול פיזיותרפי נעשה שימוש בשיטות כגון עיסוי או 'מניפולציה' שמטרתן לעודד תהליכי ריפוי והחלמה. קיימות שיטות פיזיותרפיות שונות רבות ומגוונות, הכוללות:

• תרגילים למתיחת ולחיזוק הגיד והשרירים סביבו.
• עיסוי האיבר הפגוע.
• שימוש בגלי קול (אולטרה סאונד).
• שימוש בקרני לייזר.

טיפול פיזיותרפי עשוי להקל על הכאב ולספק פיתרון ארוך טווח במצבי דלקת גיד.

זריקות קורטיקוסטרואידים

קורטיקוסטרואידים הם חומרים נוגדי דלקת. במצבי דלקת ניתן להזריק קורטיקוסטרואידים לאזור הגיד המודלק או ישירות לתוך מעטפת הגיד.

הזרקת קורטיקוסטרואידים עלולה לגרום לתופעות לוואי הכוללות הידקקות והתבהרות של העור.

אף שזריקות אלו עשויות להקל על הכאב הן אינן יעילות בטווח הארוך, ובמקרים רבים חלה הישנות של הכאב. ניתן לקבל זריקה נוספת אך יש להמתין לפחות שישה שבועות בין מועדי ההזרקה. אין לקבל יותר משלוש זריקות בשנה באותו אזור כיוון שהדבר עלול להגביר את הסיכון לקרע בגיד.

הזרקה מקומית של חומר מאלחש

חומר מאלחש משמש למטרת הרדמה. במקרים מסוימים של דלקות גיד ניתן להזריק חומר מאלחש לאזור הפגוע על מנת להכהות את הכאב. לעתים יוזרק המאלחש בנוסף להזרקת קורטיקוסטרואידים.

טיפול בגלי הלם (extracorporeal shock wave therapy, ESWT)

טיפול זה מתאים במקרי דלקת גיד שלא הגיבה לטיפולים אחרים. טיפול זה כרוך בהעברת גלי הלם דרך העור לאזור הפגוע. ניתן לבצע טיפול אחד או יותר. בהתאם לצורך ניתן להזריק חומרי הרדמה מקומיים על מנת לאלחש את האזור לפני תחילת הטיפול.

טיפול בגלי הלם עשוי להועיל במקרה של מרפק טניס או דלקת בגיד אכילס אך לא ברור אם טיפול זה יעיל יותר מטיפולים אחרים והאם יעילותו נשמרת לאורך זמן.

לטיפול בגלי הלם מספר סיכונים אפשריים, לרבות:

• קרע של הגיד. לפי תוצאותיו של מחקר בנושא, 2 מתוך 49 מטופלים שעברו את הטיפול סבלו מקרע בגיד אכילס.
• אודם ונפיחות זמניים.
• כאב בזמן הטיפול.
• הרגשה כללית רעה.

ניתוח

לעתים ידרש ניתוח אך במרבית המקרים תחלוף הדלקת עם הזמן. מומלץ לנסות טיפולים אחרים ולהמתין לפחות שנה לפני ששוקלים לבצע ניתוח.

ניתוח לטיפול במרפק טניס

מספר שיטות ניתוחיות משמשות לטיפול במרפק טניס. אלו כוללות:

• הסרת החלק הפגוע של השריר מהמרפק.
• הסרת חלק מהרצועה במרפק. רצועות הן רקמה חזקה שמחברת שתי עצמות במפרק.
• פגיעה בעצב במרפק על מנת לחסום את העברת תחושת הכאב.

טרם הוכח אם ישנם יתרונות לניתוח לטיפול במרפק טניס. הניתוח עשוי לשפר את הסימפטומים אך ייתכן שהמצב היה משתפר גם ללא הניתוח.

לאחר הניתוח ניתן לחזור לפעילות גופנית תוך 4-6 חודשים.

דלקת גיד המלווה בהסתיידות

אם נוצרו משקעי סידן על גידי מפרק הכתף ניתן לבצע ניתוח על מנת להסירם. ניתן לבצע את הניתוח באמצעות ארתרוסקופיה. זוהי שיטה זעיר-פולשנית המבוצעת דרך חתך זעיר בעור, דרכו מתבונן המנתח לתוך המפרק ומתקן את הנזק הקיים.

דלקת בגידי השריר הדו-ראשי בזרוע

דלקת זו מערבת את גידי השריר הדו-ראשי המחבר בין השריר שנמצא בקדמת הזרוע לכתף. ניתן לבצע ניתוח על מנת לחבר מחדש את קצה הגיד להומרוס (Humerus). זוהי עצם הנמצאת בחלק העליון של הזרוע. הליך זה יבוצע אם המטופל סובל מכאב עז או מגיד קרוע.

פעילות גופנית

חיזוק השרירים סביב הגיד הפגוע באמצעות תרגילים מתאימים עשוי למנוע סיבוכים עתידיים. מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט לגבי תרגילי מתיחה וחיזוק המתאימים למצב.

הקפדה על חימום וביצוע מתיחות בתחילת ובסיום פעילות גופנית תסייע גם כן.

אם פעילות מסוימת גרמה בעבר לדלקת גיד רצוי לבצע שינויים באופי הפעילות על מנת למנוע חזרה של הדלקת. לדוגמא, ניתן להשתמש בציוד ספורט אחר או לשקול מעבר לפעילות גופנית אחרת.

הימנעות מתנועה החוזרת על עצמה

יש להימנע מתנועות שחוזרות על עצמן. אם הדבר אינו אפשרי חשוב להקפיד על תקופות מנוחה קבועות.

הקלדה על מחשב כרוכה בביצוע תנועות החוזרות על עצמן. מומלץ למקם את המחשב, המקלדת ואת העכבר בצורה נוחה לעבודה.