19 ינואר 2017 כ"א טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  27.04.2011  באדיבות ה 

תפרחת חיתולים

(Diaper rash, Nappy rash)

גורמים לתפרחת חיתולים

במרבית המקרים נגרמת תפרחת חיתולים בעקבות מגע בין עורו של התינוק לבין
שתן
או צואה. גורמים נוספים כוללים:

אמוניה

כשחיתולו של התינוק מלא ואינו מסוגל עוד לספוג את הפרשותיו יבוא עורו במגע עם השתן או עם הצואה. שתן וצואה מתפרקים עם הזמן למספר תוצרי פירוק כימיים לרבות אמוניה. אמוניה היא חומר בסיסי וחריף שעלול לגרום לגירוי חמור של עורו של התינוק. מגע ממושך עם אמוניה עלול לגרום לכוויה.

זיהום פטרייתי

תפרחת חיתולים עלולה להגרם בעקבות זיהום פטרייתי מסוג קנדידה. קנדידה משגשגת באזורים חמים ולחים ולכן חיתולים ספוגי שתן או צואה מהווים קרקע
גידול
מתאימה עבורה. זיהום פטרייתי גורם אף הוא לגירוי חמור בעור התינוק.
זיהום פטרייתי יחל בדרך כלל בקפלי העור בישבנו של התינוק. סביב קפלי העור יופיעו נקודות אדומות שיתפשטו בהמשך לכלל אזור הישבן. במקרים מסוימים עלול
גירוי
שהחל בעקבות מגע עם אמוניה (מהשתן או מהצואה) להחמיר בעקבות זיהום משני בקנדידה.
שימוש ממושך באנטיביוטיקה הן על ידי התינוק והן על ידי אמו במידה שהוא יונק מגביר את הסיכון להתפתחות זיהום פטרייתי.

גירוי חיצוני של העור

חיתול לוחץ או בגד הדוק מבד שאינו מאפשר לעור לנשום עלולים לגרות את עורו העדין של התינוק ולגרום לתפרחת חיתולים. רצוי להלביש את התינוק בביגוד נוח ומאוורר עשוי מאריגים טבעיים כגון כותנה.

מחסור באבץ

מחסור באבץ שכיח בעיקר בקרב פגים ועלול לגרום לפריחה באזור הישבן ואברי המין, סביב הפה ובכפות הידיים.

מזונות חדשים

המעבר למזונות מוצקים בסביבות גיל 4 עד 6 חודשים גורם לשינויים באופי ובהרכב צואת התינוק ומגביר את הסיכון לתפרחת חיתולים. שינויים בתזונת התינוק עלולים אף לגרום לשינוי בתדירות היציאות ולהגדלת תכיפותן. חיתולים שאינם מוחלפים באופן תדיר עלולים לגורם לתפרחת חיתולים.
אצל אמהות שמניקות אכילת מזונות מסוימים עלולה אף היא לגרום לתפרחת תינוקות. אכילת עגבניות או שתיית מיץ עגבניות (הן על ידי אם מניקה והן על ידי התינוק) עלולה לגרום לגירוי חמור בישבנו של התינוק לאור חומציותה הגבוהה של העגבניה.
מצבי מחלה או גירוי שעלולים לגרום לתפרחת חיתולים:

אקזמה

אקזמה היא גירוי של העור שגורם ליובש ולכאב. אקזמה עלולה לפגוע באזורי גוף נרחבים לרבות אזור הישבן ואברי המין. אם תינוקכם סובל מתפרחת חיתולים על אף החלפות מרובות והקפדה על יובש ונקיון של אזור החיתול יתכן שהתפרחת היא סימן לאקזמה.

סבוריאה
(סבוריאק דרמטיטיס)

סבוריאק דרמטיטיס היא
דלקת
עורית שגורמת לקשקשת ואודם בעור. סבוריאה תופיע בדרך כלל בגילאי שבועיים עד גיל חצי שנה. אזורים אופייניים לסבוריאה כוללים את הקרקפת, האוזניים, הגבות, בתי השחי והצוואר.
במרבית המקרים התלקחות של סבוריאה תמשך מספר שבועות ותחלוף מאליה ללא צורך בטיפול.

זיהום חיידקי

זיהום חיידקי באזור הישבן ואברי המין של התינוק יתבטא ככתמים אדומים ובוהקים ובכאב עז. אם קיים חשש לזיהום חיידקי יש לפנות לבדיקת רופא והתאמת טיפול אנטיביוטי.

דרמטיטיס (דלקת עורית) אלרגי

חלק מהתינוקות עלולים לפתח תגובה אלרגית לרכיבים מסוימים הנמצאים בסבון ובתכשירי טיפוח לרבות:
  • חומרי סבון.
  • חומרי ריח.
  • חומרים משמרים.
  • חומרי נקוי.
  • שמנים.
  • אבקות.
 
לאחר שימוש בתכשיר חדש על עורו של התינוק יש לוודא שאינו מפתח תגובה אלרגית לתכשיר או לאחד מרכיביו.
יש להתייחס לתפרחת על רקע אלרגי כאל תפרחת חיתולים רגילה. עם זאת יש לעקוב על מנת למנוע החמרה במקרים בהם הגורם לאלרגיה אינו ידוע והחשיפה אליו נמשכת.

פסוריאזיס
(ספחת)

פסוריאזיס היא מחלת עור שמאופיינת בגדילה מואצת של תאי העור. הצטברות מהירה של תאים על פני העור גורמת ליצירת אזורי עור קשקשיים בעלי גוון אדום ועור מתקלף. התופעה עלולה להופיע בכל הגוף אך נפוצה בעיקר במרפקים, בברכיים, בגב התחתון ובקרקפת.
התופעה נדירה מאד בקרב תינוקות ומתבטאת בעיקר באזור הישבן ואברי המין. במרבית המקרים תתפתח המחלה לקראת גיל חודשיים ותמשך בין חודשיים לארבעה.
אם קיים חשד לספחת יש לפנות לבדיקת רופא עור מומחה לתינוקות וילדים.