בקיעת השיניים
אצל מרבית התינוקות תבקע השן הראשונה לקראת גיל חצי שנה. בדרך כלל השן הראשונה היא קדמית, תחתונה אולם אצל חלק מהתינוקות דוקא השיניים העליונות בוקעות ראשונות.
חלק מהתינוקות נולדים כשבפיהם שיניים ואילו אצל אחרים תהליך בקיעת השיניים יחל רק לאחר גיל שנה. עד לסביבות גיל שנתיים וחצי יבקעו בדרך כלל כל שיני החלב.
ישנן 20 שיני חלב: 10 עליונות ו- 10 תחתונות. לקראת גיל שש-שבע נושרות שיני החלב והשיניים הקבועות, אותן נהוג לכנות 'שיני הבשר', בוקעות תחתיהן.
חלק מהשיניים בוקעות בקלות ואילו בקיעתן של אחרות עלולות לגרום לכאב או לאי נוחות לתינוקכם. יתכן שהחניכיים באזור בקיעת השיניים יהיו נפוחים או אדומים ולעתים אף הלחי באותו צד של הפנים תהיה סמוקה וחמימה. תוך כדי בקיעת השיניים נוטים התינוקות לרייר, ללעוס ולהפגין סימני עצבנות וחוסר שקט.
טיפים להתמודדות והקלה על תהליך בקיעת השיניים
הציעו לתינוקכם נשכן, 'קשה' של לחם או כעך קשה כדי לשפשף את החניכיים. השגיחו היטב על ילדיכם כדי למנוע סכנת חנק.
המנעו ככל שתוכלו מעוגיות ומוצרי מזון שמכילים סוכר על מנת לצמצם את הסיכון לעששת.
תוכלו למרוח ג'ל מאלחש על החניכיים בפיו של התינוק כדי להקל עליו את בקיעת השיניים. התייעצו עם הרוקח באשר לתכשירים שקיימים בשוק. מרבית המוצרים מתאימים לתינוקות בני ארבעה חודשים ומעלה. המנעו ממריחה מוגזמת מאחר שחומר האלחוש שבג'ל עלול לגרום לאובדן תחושה זמני בלועו של התינוק ולהחלשה של (שמונע מהתינוק להחנק בעקבות בליעת הרוק).
ניתן להקל על כאב חמור במיוחד באמצעות תרופות משככות כאב דוגמת איבופרופן ('נורופן', 'אדוויל') או פראצטמול ('דקסמול קיד', 'אקמולי'). הקפידו על התאמת המינון למשקלו ולגילו של תינוקכם.