23 מאי 2017 כ"ז אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  30.04.2013 

פעילות מול מחשב

אתם ועמדת המחשב - פינת העבודה של המאה ה- 21

התאמת גובה המושב למשטח העבודה היא חיונית ומקלדת טובה אינה מותרות. מרכז המסך צריך להיות בזוית של כ- 15 מעלות מתחת לקו הראייה. עם רפידה תומכת לשורש כף היד או בלי?
שעות רבות מתנהלות מול מסך המחשב, בין אם לצרכי עבודה ובין אם כחלק מתרבות הפנאי. לכאורה מדובר בפעילות נטולת מאמץ אולם אנחנו מתאמצים גם מתאמצים - ישיבה בתנוחה מסוימת לאורך זמן מהווה מאמץ, שימוש בעכבר הוא מאמץ ואף עבור העיניים מדובר במאמץ. כיסא שאינו מיטבי, ישיבה לא נכונה, אחיזת עכבר לא תקינה או גובה שולחן לא ראוי (בדרך כלל גבוה מידי) עלולים להוביל לכאבים בכף היד (תסמונת התעלה הקרפלית), כאבי צוואר וכתפיים ומאמץ יתר של העיניים.
השחקנים העיקריים על מגרש העבודה (או הפנאי) הם כיסא, שולחן, הדום רגליים, מקלדת, עכבר, מסכים ותאורה. תיאום מיטבי ביניהם יאפשר לכל אחד ל'תפור' לעצמו סביבת פעילות נוחה שמשמעותה תפקוד טוב יותר ומניעת נזקים גופניים.

כיסא נוח, לא רק על שפת הים

כיסא מחשב העונה על הכללים הכתובים
כיסא העונה על הכללים
כיסא ניתן לכוונון, שמספק תמיכה לגב (בייחוד התחתון) ולזרועות, הוא אביזר הכרחי לשם יצירת סביבת עבודה נוחה. לפני הרכישה כדאי להתנסות בישיבה על מספר כסאות ולא להסתפק בתיאור הכתוב.
על מה להקפיד בעת בחירת כיסא?
  • המושב. נדרשת יכולת כוונון של גובה המושב וזווית הישיבה (מוטה קדימה או אחורה). יכולת זו מבטיחה התאמה למשתמש וגיוון תנוחות הישיבה במהלך יום העבודה. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר בילדים גדלים או אם באותו כיסא עושים שימוש מספר אנשים. על הצורך במושב מרופד אין צורך להרחיב את הדיבור.


    גודלו של המושב (אורכו) צריך לספק תמיכה לירכיים, מבלי שייווצר מגע בין החלק האחורי של הברך לקצה הקדמי של המושב (אגב ישיבה 'מלאה' כשהגב שעון ונתמך).

  • מסעד (משענת) הגב צריך להתאים למבנה הגב ולכן חשובה האפשרות לכוון את גובה מסעד הגב, זוויתו, ומרחקו מהמושב. המסעד אמור גם לספק תמיכה לאזור המותני (האזור הלומברי) ועל כן אנו ממליצים על 'כרית מתנפחת' המאפשרת תמיכה מתכווננת בקימור הגב התחתון.
  • משענות יד מומלצות כאשר מדובר בשעות שהייה מרובות מול המחשב, או שהמשתמש סבל או סובל מכאב בצוואר או בגב, בשורש כף היד, באמה, מהפרעה שמתבטאת בתחושת
    נימול
    או שריפה בידיים או כשכוח האחיזה של היד מופחת.
    משענות הידיים צריכות להיות 'רכות' וכאלו שניתן לכוון את גובהן. הן תהיינה רחבות וקרובות מספיק לגוף כדי להעניק תמיכה לאמות הידיים ולמרפקים. גובה נכון (ביחס למשתמש) יאפשר לשמור על כתפיים רפויות ועל זווית ומרחק נאות של המרפקים מהגוף.
  • רגלי הכיסא תורכבנה מחמש זרועות בעלות גלגלים, אשר תאפשרנה התניידות נטולת מאמץ ויציבות.

מהו הגובה הרצוי של המושב?

אין גובה מושב אחיד שיהיה תקף בכול מצב ויש לגזור את גובה המושב מחד מגובה משטח העבודה ומאידך ממרחק המושב מהרצפה. כסא נמוך מדי גורם ללחץ עודף על הישבן ואילו כיסא גבוה מדי מפעיל עומס יתר על הברכיים, או גורם לגוף לנטות לפנים ועל ידי כך הגב אינו מקבל תמיכה מספקת. גובה כיסא שאינו מתחשב בגובה משטח העבודה עלול לגרום לכאבי צוואר, כתפיים וכאבים בכף היד.
לגבי המרחק מהרצפה, הכלל אומר שגובה המושב צריך לאפשר הנחת כפות הרגליים במלואן על הרצפה או על הדום הרגליים (רצוי כשהזווית בין השוק לירך היא של 90 מעלות ובכול מקרה על אחורי הברך להיות מוגבהים מעט ממושב הכיסא).
מצדה השני של המשוואה, גובה המושב צריך להיות כזה שיאפשר הנחה נינוחה של הידיים על משטח העבודה. המשמעות היא שאמת היד המפעילה את העכבר מונחת רפויה במאוזן על השולחן, מבלי שהכתף נמשכת כלפי מטה או מורמת מעלה. לעיתים הפיתרון נעוץ בשינוי גובה השולחן ואף שינוי של 1-3 סנטימטרים יכול להיות משמעותי.

גובה משענות הידיים

ישיבה תקינה מול מחשב עם משענות ידיים בגובה המתאים.
כיסא המאפשר ישיבה תקינה. במידת הצורך גם איזון המושב הוא טוב.
גובה משענות הידיים צריך להיות כזה שהנחת האמות עליהן (בעת הקלדה למשל) לא תגרום להורדת או העלאת הכתפיים, וההקלדה תתבצע תוך כך שלא נגרם כיפוף (למעלה או למטה) לשורש כף היד. במרבית המקרים גובה המשטח העליון של משענות היד יהיה גבוה אך במעט מגובה משטח העבודה (השולחן). הפיתרון נעוץ לעיתים גם בשינוי גובה משטח העבודה.

מסעד (משענת) הגב

יש להתאים את מרחק משענת הגב מהמושב (ואת גובהה) כך שהמשתמש ישב כשגבו (לפחות התחתון והמרכזי) נתמך היטב וישבנו 'ממלא' את המושב. כול זאת תוך הקפדה על כך שמרחק המושב מהמשענת אינו גורם לברכיים להתרומם (כי אינן מגיעות לקצה המושב).
את כרית הניפוח של משענת הגב יש לנפח עד למידת הקימור של הגב התחתון, כך שתושג תמיכה מליאה. אם אין כרית ניפוח ניתן להסתייע בכרית קטנה הניתנת להלבשה (בעזרת גומייה) על משענת הגב.

משטח העבודה

משטח העבודה, בין אם הוא לוח ובין אם שולחן צריך לאפשר עבודה נינוחה. מדובר בעיקר ביכולת 'אחסון' הרגליים (וההדום) מתחתיו ברווחה, בגודלו שצריך לאפשר הצבת מסך (מול המשתמש, לא בזווית) במרחק של לפחות 50 סנטימטרים מעיניי המשתמש ובגובהו.
שולחן עבודה גבוה מדי או נמוך מידי עבור המשתמש יוביל לתנוחות עבודה לקויות ולבעיות בפרק היד, בזרועות, בצוואר ובכתפיים. במרבית המקרים השינוי הנדרש כדי להשיג התאמה מיטבית הוא בן 1-3 סנטימטרים. גובה השולחן (בשילוב עם גובה המושב וגובה משענות היד) צריך לאפשר לשורשי כף היד ולאמות להיות שעונים עליו במאוזן ללא שנגרמת הורדת או העלאת הכתפיים.

מסך המחשב

ישיבה במרחק תקין ממסך המחשב - 50 עד 100 סנטימטרים
המסך ביחס למשתמש
את המסך יש למקם ישירות מול המשתמש, במרחק של לפחות 50 סנטימטרים מעיניו ולא יותר ממטר, כשקצהו העליון (לא המסגרת) פחות או יותר בגובה העיניים. מרכז המסך צריך להיות בזוית של כ- 15 מעלות מתחת לקו הראייה (לכול המסכים המשווקים כיום יש אפשרות כיוון גובה). גובה נאות של המסך ביחס למשתמש ימנע כאבי צוואר וגב.
התאמה של בהירות המסך וניגודיות התמונה חשובות למניעת
עייפות
. ברוב המקרים, רמת ניגוד (קונטרסט) גבוהה מאוד בין האזורים הבהירים והכהים על המסך עלולה לגרום לכאבי ראש ולעייפות של העיניים. יחד עם זאת ראוי לזכור שעבור אנשים מעל גיל 60 רמת הניגוד צריכה להיות גבוהה פי 3 מאשר עבור בני 20. כדאי לנקות את האבק מהמסכים בתדירות יומית כי האבק מפחית את ניגודיות הצבעים ואת תנאי הראות.
מומלץ להציב את המסך בניצב לחלון (ולא במקביל כשפני המשתמש לחלון), כדי למנוע סנוור ועדיין לקבל תאורה נאותה. ככלל, חשוב שבחדר תהייה תאורה מספקת, כי ככול שמקור האור הנובע מהמסך שולט יותר בסביבה כך יתעייף המשתמש מהר יותר.
מבחינת המסך עצמו, ככול שיהיה גדול יותר כך תתאפשר עבודה נוחה יותר. בעבר היה צורך להתייחס לקצב רענון התמונה על המסך (חלק מהתכונות הטכניות שלו) כי כאשר זה נמוך יחסית העין מתעייפת. במרבית המסכים המשווקים כיום הבעיה שולית. יחד עם זאת פרקי זמן ארוכים של צפייה במסך המחשב עלולים לגרום לעייפות וליובש בעיניים כי אנו נוטים למצמץ פחות בזמן הצפייה.
כאשר שוהים שעות ארוכות מול המסך רצוי לתת מעת לעת מנוחה לעיניים באמצעות מיקוד המבט על חפצים הממוקמים במרחק, הסתכלות לכיוון אחר ומצמוץ יזום כדי ללחלח את העיניים.

משקפיים ביפוקאליים ומסכי מחשב

אנשים המשתמשים במשקפיים ביפוקאליים צופים במסך דרך החלק התחתון של המשקפיים, דבר שעלול לגרום להם להטות את הראש לאחור ולהוביל לעייפות של השרירים התומכים בראש. במקרה זה יש להנמיך את המסך מעבר לרמות הטובות עבור שאר המשתמשים ולעיתים אף להטות מעט את המסך כלפי מעלה.
במידת האפשר מומלץ להשתמש במשקפי ראייה רגילות (לא ביפוקאליות) שתקלנה על הצפייה במסך.

מקלדת

איור של ישיבה כשהמקלדת מרוחקת מדי הגורמת לנטייה קדימה של הגוף
מקלדת מרוחקת מדי
מקלדת טובה אינה מותרות. בחירת המקלדת מושפעת בין היתר מהיות המשתמש שמאלי או ימני (במקלדת לשמאליים מתהפכים אזורי האותיות והספרות. קיימות מקלדות מפוצלות בהן ניתן לסדר לפי הרצוי את האזורים השונים), מגיל המשתמש (ילד או בוגר, משפיע על גודל המקלדת) וממספר שעות השימוש היומיות. כאשר צפוי שימוש מוגבר מומלץ לשקול שימוש במקלדת ארגונומית גם אם תידרשנה מספר שעות הסתגלות.
את המקלדת יש למקם ישירות מול המשתמש (מול המסך, כאשר משתמשים במסך אחד) במרחק מהגוף שיאפשר זווית מעט גדולה מ- 90 מעלות בין האמה לזרוע, שעה שהאמות מקבילות לרצפה.
מקלדת הממוקמת רחוק מדי מהגוף תגרום למשתמש לנטות קדימה ואילו מקלדת קרובה מדי תיצור זווית קטנה בין האמה לזרוע (מרפק מכופף מאד). בשני המקרים יוביל הדבר למאמץ יתר של שרירי האמה, הכתפיים הידיים ושורשי כף היד.
בעת ההקלדה על הכתפיים להיות רפויות ועל שורשי כף היד להיות ישרים בקו אחד עם האמות, כך שלא ייוצר מצב של הקלדה כשכף היד מוטה כלפי מעלה או מטה. מצב זה מחייב התאמת גובה המושב, משענות הידיים ולעיתים גובה השולחן.
מקלדות ארגונומיות מאפשרות בין היתר הגבהת קידמת המקלדת (לא לבלבל עם רגליות ההגבהה האחוריות) כדי למנוע הטיה לא רצויה של כף היד בעת ההקלדה (אם נוצר מצב כזה). אף הקלדה אגב הנחת החלק התחתון של כף היד (אזור הנמצא בקו כרית הבוהן ולא מפרק שורש כף היד) על משטח התמיכה שבקדמת המקלדת עשויה לסייע ביצירת זווית יד המונעת מאמץ יתר.
מרחקים בין אותיות במקלדת תקנית
יתרון נוסף של מקלדות ארגונומיות נובע מפיצול משטח ההקלדה לשני אזורים, מה שמונע כיפוף שורש כף היד לצדדים בעת הקלדה.
התאמת גובה וזווית המקלדת ביחס לידי המשתמש בעייתית יותר במקלדות שאינן ארגונומיות ובחלק מאלו (בייחוד הצרות) יאלץ המשתמש לכפוף הצידה את שורשי כף היד כשהוא מקליד.
במקלדת תקנית המרחק האופקי בין אות לאות (באותה שורה) צריך להיות בטווח של 18-19 מילימטרים והמרחק האנכי (בין אותיות הנמצאות בשורות שונות) 18-21 מילימטרים.
לעוצמת הקלדה הנדרשת יש משמעות וכדאי לבחור מקלדת שלא תדרוש מאמץ יתר של האצבעות (חשוב במיוחד כאשר מדובר בילדים). חלוקת ההקלדה בין האצבעות עדיפה על הקלדה בשתי אצבעות ומכאן יתרונה של ההקלדה בשיטה ה'עיוורת'.

העכבר

לכל משתמש מתאים עכבר שונה שגודלו וצורתו מושפעים מצורת כף היד וגודלה. העכבר צריך למלא בנוחות את כף היד - עכבר קטן מידי יעייף מהר יותר את היד ויהיה פחות נוח לשימוש. אף בנושא העכברים יש יתרון לארגונומיים.
בכול מקרה כדאי לבחור עכבר שידרוש כוח הפעלה מועט ככול האפשר (מרבית העכברים כיום הינם
אופטיים
ובהם אין בעיה שהייתה קיימת בעבר באלו שהתבססו על כדור עיקוב) מומלץ לנסות בחנות דגמים שונים לפני הרכישה.
קיימים עכברים לשמאליים ולימנים, ובעניין זה לעיתים עדיף לרכוש עכבר המותאם לעבודה בשתי הידיים, דבר שיאפשר להחליף ידיים כדי לתת מנוחה ליד היותר פעילה.
מומלץ למקם את העכבר קרוב ככול האפשר למקלדת כך שהזרוע של היד המפעילה אותו לא 'תיפתח' הצידה יתר על המידה (ככול שהמרפק קרוב יותר לגוף כך עדיף). הפעלתו תתבצע שעה שהוא אחוז באופן רפוי, וכף היד מאוזנת ואינו מוטה מעלה או מטה. השגת מצב של כף יד מאוזנת תדרוש לעיתים כיוון של גובה המושב או של משטח העבודה או שימוש ברפידה מתאימה.

עם רפידת תמיכה או בלי?

שימוש ברפידה תומכת בעת הפעלת עכבר

כן לרפידות, בתנאי שעושים בהן שימוש מושכל
מרבית ההמלצות של אנשי המקצוע אינן מצדדות בשימוש ברפידה תומכת לשורש כף היד בעת הפעלת העכבר או בעת הקלדה. הסיבה לכך היא שהקיבוע מפרק שורש כף היד בעת הפעלת העכבר או ההקלדה גורם לצורך לכופף לצדדים את כף היד, במקום להניעה באותה זווית (בעזרת תנועת האמות), מצב המגביר את
גירוי
הגידים.
יחד עם זאת, עדיין רפידות מומלצות גם מומלצות, בתנאי שעושים בהן שימוש נכון. כאשר מדובר במקלדות ארגונומיות הפיצול של משטח ההקלדה מפחית את כיפוף כף היד לצדדים וניתן להקליד שעה שמשעינים על הרפידה את האזור הנמצא בקו כרית הבוהן ולא את מפרק שורש כף היד.
כאשר מדובר במקלדות רגילות השימוש ברפידת התמיכה מומלץ רק בעת מנוחה ולא בעת הקלדה.
שימוש ברפידת תמיכה בעת הקלדה
רפידה בעת הקלדה על מקלדת רגילה אינה מומלצת
בעת העבודה (או המשחק) עם העכבר מומלץ להשתמש ברפידה שגובהה וזוויתה יגרמו לאי הטיה (מעלה או מטה) של מפרק כף היד, ללא השענת מפרק שורש כף היד עליה. הרפידות שכוללות משטח עבודה לעכבר המשולב עם כרית מוגבהת (להשענת החלק התחתון של האמה, הקרוב לפרק היד) עשויות להיטיב עם המשתמש. התמיכה לאמה (אגב הרמתה) תפחית את הטיית היד מעלה, תוך שמירת האפשרות להניע לצדדים את היד ללא כיפוף הפרק.