21 ינואר 2017 כ"ג טבת תשע"ז

לידה

משכב לידה

משכב
לידה
הוא שמה של התקופה שבין
הלידה
ועד שישה שבועות לאחריה. באופן מסורתי נועד משכב הלידה לאפשר מנוחה רבה והתאוששות הדרגתית ליולדת. במהלך תקופה זו מתחיל הגוף להשתקם והרחם חוזר לגודלו הטבעי כפי שהיה לפני
ההריון
. בסיום משכב הלידה מומלץ לפנות לרופא הנשים לבדיקה שלאחר הלידה. במהלך פגישה זו ניתן לשקול
אמצעי מניעה
לתקופה שלאחר הלידה.
בחודש הראשון לאחר הלידה מתכווץ
הרחם
לגודלו המקורי טרם ההריון. לפני ההריון שקל הרחם כ- 100 גרם ואילו בשיא ההריון היה משקלו כקילוגרם אחד. שיעור הכיווץ המשמעותי ביותר מתרחש בימים הראשונים לאחר הלידה ועלול להיות כרוך בכאב רב. ניתן להקל על
הכאב
באמצעות נטילת משככי
כאב
כגון אקמול או אופטלגין. הכאב המאפיין את התכווצות הרחם עשוי להזכיר בעוצמתו צירי לידה ונוטה להתגבר תוך כדי
הנקה
.
תוך כדי כיווצו נפטר הרחם מכל שרידי ההריון שמופרשים דרך הנרתיק.
הפרשה
זו מכונה
לוכיה
והיא נמשכת כ- 2-3 שבועות לאחר הלידה. בתחילה ההפרשה דמית ומכילה קרישי דם. בהמשך צבעה מתבהר לגוון ורדרד ועם הזמן משתנה ההפרשה והופכת לבנבנה-צהבהבה.
  • הפרשה דמית טריה ואדומה שנמשכת למעלה משבועיים עלולה להצביע על זיהום ברחם או בדרכי השתן או על שיירי שליה שנותרו ברחם, ובפרט אם היא מלווה בריח רע או בחום. במקרה זה יש לפנות בדחיפות למיון יולדות לבדיקה.
 
‏במקביל לכיווץ הרחם נפטר הגוף גם מעודפי נוזלים שהצטברו במהלך ההריון. עודף הנוזלים מופרש דרך השתן ובאמצעות הזעה מוגברת. לפיכך חוות נשים רבות הזעת לילה מוגברת בלילות הראשונים שלאחר הלידה.
אצל נשים שאינן מיניקות יתחדש בדרך כלל
המחזור החודשי
תוך כ- 6-8 שבועות לאחר הלידה. אצל נשים מניקות עשוי פרק זמן זה להשתנות ולארוך אף כ- 18 חודשים. אין להתייחס
להנקה
ממושכת כאל אמצעי מניעה שמונע כניסה להריון נוסף.
בימים הראשונים שלאחר הלידה חלים לא רק שינויים גופניים אלא גם נפשיים. יולדות רבות חוות תנודתיות עצומה במצב הרוח ומטלטלות לעתים בין אושר גדול ושמחה לבין עצב, חרדה ודיכאון. במרבית המקרים תחלופנה תחושות אלו תוך מספר ימים. חשוב להבחין בין תחושת דכדוך לבין
דיכאון
מתמשך שעלול לפגוע בתפקוד היומיומי ומחייב קבלת טיפול רפואי מתאים.