22 אוקטובר 2017 ב' חשון תשע"ח

לידה

היום הראשון של הוסת האחרונה:  תאריך לידה משוער:     שבוע הריון משוער:     התאריך שהזנתם אינו סביר
הפריה
 
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
לידה
 

בדיקות וטיפולים שיבוצעו במהלך השהות
במחלקת יילודים

בדיקת רופא

במחלקה יועבר היילוד לתינוקיה (זהו חדר התינוקות במחלקת היילודים) לצורך המשך בדיקות, מעקב ושהייה. בהתאם לחוק במדינת ישראל במהלך השהייה בבית החולים יבדק היילוד על ידי רופא ילדים לפחות פעמיים ויהיה תחת מעקב רפואי צמוד.
בדיקת הרופא כוללת התרשמות חיצונית של כלל אברי הגוף, האזנה ללב ולריאות, בדיקה של אברי המין (וידוא מיקום האשכים בשק האשכים על ידי מישוש ובדיקה של השפתיים הגדולות והקטנות ושל קרום הבתולין בנקבות) ובדיקת מישוש של אברי הבטן הפנימיים לרבות הכליות, הכבד והטחול. הרופא יעריך את מצבו הנוירולוגי (עצבי) של היילוד באמצעות בדיקת הרפלקסים (בעברית, החזר) ובדיקה של חוזק השרירים וכושר הנעת הגפיים.
יציבות פרק הירך במפרק הירך תבדק אף היא על ידי פיסוק פרקי הירכיים והרחבת האגן. בישראל מופנים כלל היילודים לביצוע בדיקת אולטרה סאונד של פרקי הירכיים בגיל שישה שבועות במסגרת קופת החולים. מצבים חריגים יחייבו התייחסות קודם לכן. במידת הצורך יבוצעו פעולות אבחנתיות או רפואיות נוספות בהסכמת ההורים. לדוגמה, ליילוד שאימו סוכרתית תיבדק רמת הסוכר בדם, תילקח תרבית דם מיילודים אצלם קיים חשש לזיהום ותבוצע בדיקת דם לצהבת ביילודים שגון עורם הצהיב.
בהתאם להוראות משרד הבריאות מתבצעות בתינוקיה בדיקות ופעולות שכוללות טיפול בעיניים, חיסון, מתן ויטמין K, עריכת בדיקות סקר עבור מגוון מחלות מולדות ובדיקת סינון לליקויי שמיעה. זכותם של ההורים לסרב לקבלת חיסונים או טיפולים אלו באמצעות הודעה מתאימה.
במהלך השהייה בבית החולים יבדק היילוד על ידי רופא ילדים לפחות פעמיים

טיפול עיניים

טיפול העיניים מבוצע על מנת למנוע דלקות עיניים קשות בעקבות מעבר היילוד בתעלת הלידה שעלולה להכיל מגוון רחב של חיידקים. הטיפול כולל מריחת משחה אנטיביוטית מסוג אריתרומיצין (Erythromycin).

חיסון ראשון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B

לפי המלצת משרד הבריאות מחוסנים כל היילודים במדינת ישראל נגד דלקת כבד זיהומית מסוג B אם נולדו במשקל שעולה על 2.5 קילוגרם. אם משקל הלידה היה נמוך יחוסן התינוק לאחר שיגיע למשקל של 2.5 ק"ג. בגילאי חודש וחצי שנה ינתנו חיסוני ההמשך במסגרת טיפת החלב.

הזרקת ויטמין K תוך-שרירית

כל היילודים במדינת ישראל מקבלים זריקה זו סמוך למועד הלידה. ויטמין K חיוני לפעילות תקינה של מערכת קרישת הדם ולמניעת דימומים. באופן שוטף מיוצר ויטמין K בגוף על ידי חיידקי המעיים אך אצל יילודים טרם נוצרה כמות מספקת ולכן דרוש מתן חיצוני כדי למנוע דימומים מסוכנים במהלך השבועות הראשונים לחיים.

בדיקות סינון שמיעה ליילודים

החל מחודש ינואר 2010 הונחו בתי החולים בישראל ליישם את החלטת משרד הבריאות לביצוע בדיקות סינון שמיעה בילודים. בינואר 2011 הודיע משרד הבריאות כי לאור הצלחתן של בדיקות אלו יופסקו בדיקות השמיעה שנערכו עד לאחרונה במסגרת טיפות החלב לתינוקות בגילאי 7-9 חודשים.
כ- 1-3 יילודים מכל 1000 סובלים מליקוי שמיעה שניתן לאבחון מיד לאחר הלידה. זהו הליקוי הנפוץ ביותר ביילודים ואצל כמחציתם, לא ניתן לאבחן מראש גורמי סיכון להתפתחות הליקוי. ללא אבחון וטיפול מתאים ליקוי שמיעה עלול לגרום לפגיעה חמורה בהתפתחות התינוק מבחינה שכלית, שפתית, תקשורתית, רגשית וחברתית. כיום קיימים אמצעים שינויים לטיפול בליקויי שמיעה אצל תינוקות וילדים (לדוגמה שתל שבלול ומכשירי שמיעה מתאימים) שמשיגים הצלחות טיפוליות יפות.
בדיקת הסקר המוצעת אינה פולשנית ואינה תלויה בתגובת היילוד. מדובר בבדיקה קצרה שכרוכה בהנחת צינורית דקה באפרכסת האוזן של היילוד. בקצה צינורית זו מיקרופון ורמקול זעירים. דרך הרמקול מושמעים צלילים שונים שמוחזרים כהד אל המיקרופון ונקלטים על ידו. במקרה של ליקוי שמיעה תרשם ירידה במידת קליטת ההד על ידי המיקרופון. הבדיקה מאפשרת גילוי מוקדם של ליקויי שמיעה ובהתאם לממצאיה יופנו ההורים והתינוק להמשך ברור וקבלת טיפול מתאים.

בדיקת דם לגילוי מחלות מולדות ביילודים

ביום השני או השלישי לאחר הלידה נלקחת דגימת דם מהעקב של היילוד באמצעות דקירה קלה. החל מחודש ינואר 2010 מבוצעות לכל יילוד בישראל 11 בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות מולדות (בעוד שבעבר בוצעו שתיים בלבד). יילודים שישארו באשפוז מעל עשרה ימים יעברו שנית את הבדיקות, ובכלל זה פגים. בהתאם לשיקול דעתו של הצוות הרפואי תבוצענה בדיקות חוזרות גם ביילודים שנותחו, קיבלו עירוי דם לאחר הלידה או עברו טיפול אחר.
את תוצאות הבדיקות ניתן לקבל באתר האינטרנט של משרד הבריאות>> (ייפתח בדפדפן נפרד) על ידי הקלדת מספר תעודת הזהות של היולדת ושל היילוד. במידה שתוצאות הבדיקות אינן תקינות או אם קיים חשד למחלה מסוימת יופנו ההורים על ידי נציג מוסמך של משרד הבריאות להמשך בירור בבית החולים בו נערכה הבדיקה.
בדיקות הסקר המבוצעות כוללות את המחלות הבאות:
  1. פנילקטונוריה (Phenylketonuria ) - פגם גנטי שמתבטא בחוסר יכולת של הגוף לעבד את חומצת האמינו פנילאלנין. בעקבות המחלה חלה הצטברות של פנילאלנין בדם ונגרם נזק למערכת העצבים שמתבטא בפיגור שכלי קשה. ילד חולה ייוולד אך ורק לשני הורים שנושאים את הגן הפגוע. יילוד שאובחן עם פנילקטונוריה ידרש לתזונה נטולת פנילאלנין במשך כל חייו. פנילאלנין מצוי בממתיקים מלאכותיים (שכיח מאד במשקאות 'דיאט').
  2. תת תריסיות מולדת (Congenital Hypothyroidism) – רמות נמוכות של ההורמון תירוקסין גורמות לתת־פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם). ללא טיפול מתאים עלולה המחלה לגרום לפיגור שכלי, האטה בגדילה, בעיות נשימה, דופק איטי, צהבת, רגישות לקור, בצקת ועליה במשקל הגוף. יילוד שאובחן עם תת תריסיות מולדת יטופל באמצעות מתן חיצוני של ההורמון תירוקסין וידרש לטיפול זה במשך כל חייו.
  3. פגיעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל, Congenital Adrenal Hyperplasia) – זהו מום שמונע את הפרשת ההורמון קורטיזול מבלוטת יותרת הכליה ולכן נגרמת הפרשת יתר של ההורמון ACTH מההיפופיזה במוח. הפרשת יתר של ACTH גורמת לייצור יתר של הורמוני המין ומתבטאת בשינוי מראה איבר המין אצל בנות עד כדי צמיחת פין וקושי לקבוע את מין היילוד.
    כמו כן גורמת המחלה לפגיעה חמורה במאזן המלחים בגוף, לאיבוד מלחים בשתן, להפרעה בקצב הלב, להתייבשות ולמוות פתאומי בשבועות הראשונים לחיים. יילוד שאובחן כחולה במחלה זו יטופל על ידי מתן תחליפי של ההורמון קורטיזול.
  4. Maple Syrup Urine Disease - במחלה זו קיים פגם באנזים המפרק את הקבוצה הכימית קרבוקסיל בחומצות האמינו המהוות את אבני הבנין לחלבונים בגוף. בשל הפגם חלה הצטברות והפרשה מוגברת של חומצות שומן קרבוקסיליות (ולין, לאוצין, ואיזולאוצין) שלהן ריח אופייני לסירופ מייפל.
    הסימנים הקליניים של מחלה זו מופיעים לאחר הלידה וכוללים התדרדרות נוירולוגית, התפתחות איטית, קשיי אכילה ושתן בעל ריח של סירופ מייפל. במידה שהתגלתה מיד לאחר הלידה ניתנת המחלה לטיפול יעיל. אם המחלה מתגלה באיחור עלול להיגרם נזק מוחי קשה ובלתי הפיך. הטיפול במחלה כולל דיאליזה לסילוק חומצות האמינו הפגומות ודיאטה דלה בחומצות אמינו אלו.
  5. Homocystinuria – במחלה זו קיים פגם בכושר הפירוק של חומצת האמינו מתיונין עקב חסר באנזים ציסטאתיונין סינתאז. ללא טיפול מתאים גורמת המחלה לפיגור שכלי, הינתקות של עדשת העין, קרישיות יתר ובריחת סידן מעצמות הגוף. הטיפול במחלה כולל תזונה דלה בחומצת האמינו מתיונין ומתן חיצוני של ויטמין B6. חלק מהחולים מטופלים גם בתרופה שנקראת בטאין.
  6. Tyrosinaemia Type I – זוהי מחלה שמתבטאת בששת החודשים הראשונים לחיים וגורמת להפרעת גדילה, חוסר שקט, אי ספיקת כבד ולאי ספיקת כליות. ללא טיפול מתאים עלול התינוק למות. הטיפול במחלה כולל תזונה דלה בחומצת האמינו טירוזין ומתן של התרופה NTBC ((2-(2-nitro-4-fluoromethylbenzoyl)-1,3-cyclohexanedione)). במידה שהמחלה אינה מאותרת ומטופלת בזמן עלול החולה להידרש להשתלת כבד.
  7. Glutaric Aciduria Type I – זוהי מחלה שמתבטאת בהצטברות של חומצה גלוטארית שגורמת לחולשת שרירים, עיוותים, התכווצויות, נוקשות שרירים, התדרדרות נוירולוגית כללית ולפגיעה מוחית. הטיפול במחלה כולל תזונה דלה בחומצות האמינו ליזין וטריפטופאן ומתן חיצוני של חומצת האמינו קרניטין.
  8. Methylmalonic Acidaemia – זוהי מחלה שמתבטאת בהצטברות של חומצה מתיל מלונית ושכיחה בעיקר במגזר הערבי ובקרב יוצאי עיראק וקורדיסטאן. המחלה גורמת להפרעות תנועתיות, פיגור שכלי, בריחת סידן, אנמיה, ירידה בספירת הדם הלבנה ובמספר טסיות הדם, חמצת בדם והצטברות של אמוניה בדם. הטיפול במחלה כולל מתן של קרניטין וויטמין B12 וכן תזונה דלה בחומצות אמינו שמתפרקות לחומצה מלונית.
  9. Propionic Acidaemia – זוהי מחלה שמתבטאת מיד בשבועות הראשונים לחיים עקב הצטברות של חומצה פרופיונית. סימני המחלה כוללים הקאות, פגיעה בתאבון, חולשת שרירים, התייבשות, חמצת בדם ופרכוסים. ללא טיפול מתאים יגרמו עיוותי שרירים ופיגור שכלי חמור. הטיפול במחלה כולל מתן של ביוטין, קרניטין וויטמין B12, טיפול אנטיביוטי מתאים ותזונה דלה בחומצות אמינו שמתפרקות לחומצה פרופיונית.
  10. (Medium Chain Acyl CoA Dehydrogenase Deficiency (MCADD – מחלה שנגרמת עקב חוסר יכולת של הגוף לפרק חומצות שומן באורך בינוני לאנרגיה ולכן חל פירוק של גלוקוז (סוכר). המחלה מתבטאת תוך מספר חודשים לאחר הלידה וסימניה כוללים הקאה, שלשול, פרכוסים, ישנוניות, קשיי נשימה ודום לב. לעתים עלולים לבלבל מחלה זו עם מוות בעריסה. הטיפול במחלה כולל הקפדה על ארוחות תכופות (גם במהלך הלילה) על מנת למנוע כל מצב של צום שנמשך מעל עשר שעות ברציפות.
  11. (Very Long Chain Acyl CoA Dehydrogenase Deficiency (VLCADD - מחלה שנגרמת עקב חוסר יכולת של הגוף לפרק חומצות שומן ארוכות לאנרגיה ולכן חל פירוק של גלוקוז (סוכר). המחלה מתבטאת תוך מספר חודשים לאחר הלידה וסימניה כוללים הקאה, שלשול, פרכוסים, ישנוניות, קשיי נשימה ודום לב. לעתים עלולים לבלבל מחלה זו עם מוות בעריסה. הטיפול במחלה כולל הקפדה על ארוחות תכופות (גם במהלך הלילה) על מנת למנוע כל מצב של צום שנמשך מעל עשר שעות ברציפות.