מחלות חום אצל ילדים - מידע רפואי

חום מוגדר כעליית טמפרטורת הגוף מעל הטמפרטורה היומית הנורמלית של האדם.

אצל ילדים מקובלת ההגדרה שחום הוא טמפרטורה רקטלית של 38 מעלות צלזיוס ומעלה.

חום אינו מחלה בפניה עצמה, אלא תגובה הסתגלותית של הגוף ועל כן אין הכרח לטפל בו בכל מצב.

חום גוף מעל 41מעלות צלזיוס מוגדר כהיפרתרמיה –מצב נדיר שבו עלולות להתרחש תופעות פיזיולוגית בלתי רצויות, כולל נזק לרקמות.

מדידת חום לתינוקות וילדים

• כדי לבדוק אם לילדכם יש חום גבוה יש להשתמש במדחום
• מדחום דיגיטלי - השיטה המומלצת למדידת חום היא בעזרת מדחום דיגיטלי
• אין להשתמש כיום במדי חום המכילים כספית
• מומלץ כי המדידה תהיה רקטלית (בפי הטבעת), אקסילרית (בבית השחי) או פומית (בפה) - בהתאם לגיל הילד, מחלתו ומידת שיתוף הפעולה.
• במדידת החום בבית השחי יש להוסיף כחצי מעלה צלזיוס לקריאת חום הגוף
• אצל יילודים, מדידה אקסילרית היא מדויקת כמו מדידה רקטלית
  מדידת חום במדחום דיגיטלי בפה - אינה מומלצת לילדים עד גיל 5, עקב חשש לחוסר שיתוף פעולה או שבירת מד החום בפיו של הילד תוך כדי מדידה.
• מדחום אינפרא אדום למצח או לאוזן- אפשרי כחלופה למדחום דיגיטלי, בעיקר לפעוטות וילדים. חשוב להדגיש שאמינות השימוש במדחום דיגיטלי לאוזן מותנית בהחזקה נכונה של מד החום בידי ההורים.
• מדבקות, מוצץ דגיטלי - מדידת חום עם מדבקות למצח או לגוף או מוצץ דיגיטלי אינה מומלצת

מקרים שבהם יש לפנות בלא דיחוי לחדר המיון הקרוב

• חום גבוה מ- 38 מעלות צלזיוס לתינוקות עד גיל בגיל זה שכיחות הזיהומים החיידקיים גבוהה באופן יחסי, ועל כן יש לבצע בירור מקיף לשלילת זיהום חיידקי חמור
• פרכוס - כ- 2% מהתינוקות והילדים בגיל 6 חודשים עד 6 שנים עלולים לסבול מפרכוס בעקבות חום גבוה, או עקב סיבות אחרות. פרכוס חום נמשך 5-7 דקות, ובדרך כלל, לא יותר מרבע שעה. תוך כדי פרכוס הילד עלול לאבד את הכרתו, לגלגל את עיניו, לאבד שליטה על הסוגרים ולנפנף בכל גפיו בתנועות בלתי רצוניות. פרכוס - עם או ללא חום - מחייב פינוי דחוף לחדר המיון באמבולנס.

מקרים שבהם יש לפנות בלא דיחוי לטיפול רפואי דחוף

• 41 מעלות - ילדים בכל גיל עם חום גבוה מ- 41 מעלות צלזיוס
• חום ופריחה - שילוב של חום עם פריחה, ובפרט פריחה סגולה-אדומה בצורת נקודות או שטפי דם שאינה נעלמת בלחיצה או במתיחה של העור. פריחה זו עלולה להיות סימן לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס) או לזיהום בחיידק טורף. פריחה מגרדת או פריחה שנעלמת בלחיצה אופיינית בדרך כלל למחלה נגיפית או לתגובה אלרגית.

הסימפטומים הבאים מצביעים כי מחלתו של הילד חמורה:

• קושי להתעורר ולהישאר ער.
• בכי חלש ומתמשך או בכי שצלילו גבוה במיוחד.
• עור חיוור או פריחה בעור.
• שינוי בגמישות העור ובמידת תפיחותו.
• הקאת מיצי מרה.
• קשיי נשימה ונשימה כבדה.
• אנחות ואנקות.
• מרפס נפוח.
  
  

מחלתם של ילדים הלוקים בסימפטומים המפורטים להלן עלולה להיות קשה:

• קושי להתעורר.
• ירידה בפעלתנות.
• חוסר תאבון.
• ירידה בחיוניות, העדר חיוך.
• יובש בפה, באף או בעפעפיים.
• ירידה במתן שתן.
• עור חיוור.
• הרחבת הנחיריים (פעולה המרמזת על קשיי נשימה).
  
  

ילדים ערניים, עליזים, שצבע עורם תקין, עיניהם בורקות, תגובתם לסביבה תקינה והם אינם בוכים או מתלוננים, מחלתם ככל הנראה אינה חמורה.

במקרים הבאים יש לקחת את הילד לבדיקת רופא הילדים:

• אינו חיוני, אינו ערני וסובל מחוסר שקט.
• ישנוני ותשוש גם כשחומו יורד.
• אינו מתנהג כרגיל, אינו מגיב לסביבתו ומתנהג באדישות.
• חומו נמשך במשך 3-4 ימים.
• סובל מכאב גם אם חומו ירד או שהוא נמוך.
• סובל מהקאה או משלשול ואינו שותה די נוזלים.
• בנוסף לחום סובל הילד מפריחה בעור או מכל נגעים אחרים בעור או בפה.

הרופא יתשאל את ההורים באשר לסימפטומים מהם סובל הילד, התנהגותו במהלך המחלה ויברר האם הוא אוכל כרגיל. כמו כן יבצע רופא הילדים בדיקה גופנית, יאזין לליבו, יבחן את מצב המרפס (אצל תינוקות), יבדוק את האוזניים והעיניים ויעריך את מצבו הכללי של הילד החולה.

בהתאם לצורך יפנה רופא הילדים את הילד לבדיקות מעבדה לרבות דם, שתן ולעתים אף לצילום חזה. כמו כן יתאים הרופא את הטיפול הנדרש.
אם קיים חשש שמחלת הילד תחמיר יצייד רופא הילדים את ההורים בהפניה למוקד החרום או לחדר המיון.

טיפול ביתי ותרופתי להורדת חום

עליית חום הגוף אצל ילדים ותינוקות מצריכה בירור רפואי. חשוב להבדיל בין מצבי מחלה זיהומיים שמצריכים קבלת טיפול נוסף על הטיפול להורדת החום לבין מצבים שעלולים להעלות את חום הגוף, אך אינם מסוכנים ואינם מחייבים כל טיפול נוסף, דוגמת בקיעת השיניים או קבלת חיסונים מסוימים.

טיפול ביתי

עליית חום הגוף אצל ילדים ותינוקות מצריכה בירור רפואי. חשוב להבדיל בין מצבי מחלה זיהומיים שמצריכים טיפול נוסף על הטיפול להורדת החום, לבין מצבים שעלולים להעלות את חום הגוף אך אינם מסוכנים ואינם מחייבים כל טיפול נוסף, דוגמת בקיעת השיניים או קבלת חיסונים מסוימים.
למען הסר ספק מומלץ להתייעץ עם רופא/ת הילדים, רופא/ת המשפחה, אחות טיפת החלב או עם הרוקח/ת.

איך להקל על ילד חולה שחום גופו גבוה

• מנוחה - הקפידו שהילד ינוח. פעילות, במיוחד נמרצת, עלולה להעלות את החום.
• שתייה - תנו לילדכם לשתות הרבה כדי למנוע התייבשות עקב החום הגבוה. מומלץ לשתות מים, מיצים (לא ממותקים), תה או נוזלים ממרק עוף. אם קיים חשש להתייבשות וכשמדובר בתינוקות מתחת לגיל שנה אפשר לערבב את המים עם תערובת מלחים וסוכרים מאוזנת (כגון הידרן) שנועדה לטפל באיבוד נוזלים.
• לא להגזים בחימום - שמרו על טמפרטורה נוחה בחדר ואל תחממו יותר מדי. הימנעו מלכסות את הילד או להלביש אותו בשכבות מרובות מדי. כשחם מדי קשה לחום לרדת.
• אמבטיה פושרת - טבילה באמבט מים פושרים או הנחת מגבות לחות על המצח והגפיים למשך 5-10 דקות עשויות לסייע להורדת חום גבוה. אם זה גורם לילד צמרמורת או רעד הוציאו אותו מהאמבט ונגבו אותו.

בכל מקרה, אין לשפשף את גוף הילד באלכוהול או להשתמש בו להורדת חום בכל בצורה אחרת, ואין להפשיט את הילד מבגדיו על מנת לנסות להוריד את החום.

טיפול תרופתי

• קיימות כמה תרופות להורדת חום שאינן דורשות מרשם רופא. לפני כל שימוש בתרופה צריך להקפיד לקרוא את הוראות השימוש בעלון לצרכן ולהשתמש בכפיות, כוסיות מדידה או במזרק כדי לוודא שנותנים את המינון הנכון והמדויק של התרופה. אסור לתת מינון עודף, כי זה עלול לגרום לתופעות לוואי ולסיבוכים.
• חלק מהטיפולים להורדת חום מתאימים לשימוש לאחר גיל מסוים או שיש לבצע התאמה של המינון בהתאם לגיל הילד. יש לקרוא את התוויות על התרופה כדי לוודא שנותנים את המינון המתאים לגיל.
• אלא אם רופא הורה אחרת, אין לעבור על המינון המומלץ או על תדירות המינון המומלצת.
• לא מומלץ למהול את התרופה בשתייה של הילד.
• למען הסר ספק מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים, אחות טיפת החלב או עם הרוקח.

יש תרופות רבות להורדת חום אצל ילדים שמכילות את אותו חומר פעיל אבל נמכרות בשמות שונים. אם אתם שוקלים לתת לילד יותר מתרופה אחת בררו תחילה מהו החומר הפעיל בתרופה, וחשבו את המינון בהתאם. לדוגמה, אותו חומר פעיל יכול להיות בצורת טיפות ובצורת נרות גם אם שמות התכשירים שונים. במצב כזה יש לוודא שהשילוב לא יגרום למינון עודף אצל הילד.

• פראצטמול (שמות מסחריים: אקמולי, נובימול) ואיבופרופן (שמות מסחריים: נורופן, אייבו) יעילים ובטוחים באותה המידה להורדת חום .אם אחת משתי התרופות האלה לא הועילה, יש לשקול טיפול בתרופה האחרת.
• מתן פומי לעומת מתן רקטלי של פראצטמול — שתי צורות המתן אפשריות במינון המומלץ. אסור לחצות פתילות (נרות) פראצטמול.
• לא מומלץ לשלב מתן לסירוגין של פראצטמול ואיבופרופן אלא בהנחיית רופא.עקב חוסר מידע מקיף, לא מומלץ לתת לילדים דיפירון (אופטלגין) אלא על פי שיקול הרופא וההורים.
• אספירין - אסור לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16 שנים עקב החשש מהתפתחות תסמונת ריי.

יילודים עד גיל חודשיים

• כל עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לחדר המיון
• תינוקות בני חודשיים עד 3 חודשים
• פאראצטמול - לתינוקות ששוקלים מעל 4 קילוגרם ונולדו אחרי שבוע 37 להריון אפשר לתת פאראצטמול ("אקמולי", "דקסמול קיד")בצורה נוזלית או בצורת פתילות.
• הקפידו על המינון שרשם היצרן על התווית, אלא אם הרופא הורה אחרת. אפשר לתת עד 2 מנות מהתרופה בהפרש של 4 עד 6 שעות, אך אם החום אינו יורד או אם התינוק עדיין חולה מסיבה אחרת חשוב לפנות לייעוץ וטיפול רפואי.

תינוקות וילדים מעל גיל 3 חודשים

• פאראצטמול - תינוקות וילדים יכולים לקבל פאראצטמול בטיפות, בסירופ או בפתילות. לילדים בוגרים יותר אפשר לתת גם טבליות ללעיסה. לא מומלץ לתת פאראצטמול אם הילד פיתח רגישות לתרופה או שסבל מתופעות לוואי.
• איבופרופן - לחלופין, ילדים מעל גיל 3 חודשים ששוקלים לפחות 5 קילוגרמים יכולים ליטול סירופ או פתילות של איבופרופן.
• איבופרופן אינו מומלץ למי שלוקה באסתמה, בעיות לב, בעיות בכליות או כיבים