פטרת הפה אצל תינוקות - מידע רפואי

פטרת הפה היא זיהום פטרייתי שכיח בקרב תינוקות בריאים מתחת לגיל שנתיים. הסימפטום העיקרי המאפיין זיהום זה הוא כתמים לבנים או נקודות לבנות בפיו של התינוק אך תיתכן גם הדבקה נטולת סימפטומים.

פטרת הפה שכיחה בעיקר בקרב תינוקות בני 4 שבועות ונדירה בקרב תינוקות בשבוע הראשון לחייהם. לאחר החודש הראשון לחיים פוחתת שכיחות התופעה אם כי תיתכן הישנות.

במרבית המקרים פטרת הפה אצל תינוקות אינה קשורה במחלות או מצבים רפואיים אחרים. בדרך כלל הזיהום לא יפריע לתינוק אולם במקרים מסוימים עלולה הפטרת לגרום לכאב בפה ולחוסר רצון לינוק או לשתות מבקבוק.

אצל תינוקות יונקים תיתכן הדבקה של האם תוך כדי הנקה ובעקבותיה תפתח האם פטרת בפטמה ובתעלות החלב בשד. מצב זה עלול לגרום לכאב ולסדקים בפטמות ולהקשות מאד על ההנקה. אם קיים חשש לזיהום בפטרת על הפטמות ובשדיים יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מתאים.

לעתים תתרחש הדבקה בפטרת הפה ללא סימפטומים אופייניים אך במרבית המקרים יתבטא הזיהום בנקודות או בכתמים לבנים בפיו של התינוק או סביב לו. הכתמים יהיו בצבע לבן, צהוב או קרם ולעתים יראו כגבינת קוטג'. הכתמים עלולים להתחבר וליצור רובד לבן גדול בפיו של התינוק.

ניתן להבחין בכתמים:

• על החניכיים של התינוק.
• בחך הפנימי העליון.
• בחלק הפנימי של הלחיים.

ניתן להסיר את הכתמים הקלות על ידי שפשוף. הרקמה תחת הכתמים תהיה אדומה ופצועה ויתכן אף דימום קל.

סימפטומים נוספים של פטרת בפה אצל תינוקות כוללים:

• רוק בעל ברק לבן.
• קושי להיצמד לשד במהלך ההנקה.
• חוסר רצון לינוק מהשד או לשתות מבקבוק.
• השמעת 'קליקים' תוך כדי ההנקה או ההאכלה.
• עליה בלתי מספקת במשקל.
• תפרחת חיתולים.

חלק מהתינוקות מזילים יותר ריר מהרגיל כאשר יש להם זיהום בפטרת הפה.

פטרת הפה נגרמת על ידי פטריית השמר קנדידה אלביקנס. אנשים רבים נושאים את הפטרייה ללא כל תופעות ייחודיות מאחר שרמת השגשוג של הפטריה מבוקרת על ידי מערכת החיסון של הגוף והחיידקים הטובים שבמערכת העיכול (ה'פלורה' של מערכת העיכול).

שגשוג יתר של הפטרייה עלול לגרום לזיהום רירית הפה של התינוק. מצב זה יתכן עקב חוסר בשלות של מערכת החיסון של התינוק או עקב נטילה של אנטיביוטיקה.

מערכת החיסון של תינוקות רכים טרם הבשילה ולכן אינה מסוגלת להילחם ביעילות כנגד זיהומים. בפרט נפוצה הבעיה בקרב פגים שנולדו לפני השבוע ה- 37 להריון מאחר שמערכת החיסון שלהם פחות חזקה ופחות נוגדנים עברו לדמם מדמה של אימם.

זיהום בפטרת הפה עלול להתפתח גם בעקבות טיפול באנטיביוטיקה מאחר שזו מקטינה את כמות החיידקים הטובים בפיו של התינוק ומאפשרת שגשוג של הפטרייה.

אצל נשים מניקות המקבלות טיפול אנטיביוטי תיתכן ירידה ברמת החיידקים הטובים ולכן הן ותינוקן נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בפטרת.
במרבית המקרים פטרת הפה אצל תינוקות אינה נגרמת בשל חוסר ניקיון.

הרופא יבדוק את פיו של התינוק ויסקור את הסימפטומים כדי לאבחן את מצב הזיהום.

נטילת משטח אינה מסייעת לתהליך האבחון מאחר ששמר הקנדידה נמצא באופן תקין בפיהם של תינוקות בריאים.

מקרים קלים של פטרת הפה אצל תינוקות חולפים מאליהם לאחר מספר ימים ללא צורך בטיפול.

כאשר הפטרת אינה חולפת רצוי לפנות לרופא הילדים לקבלת טיפול מתאים.

תרופות נגד פטריות

במרבית המקרים ימליץ הרופא על שימוש בתרופה נגד פטריות כגון מיקונזול (Miconazole) אשר הורגת את הפטריה בפה.

מינון התרופה יקבע בהתאם לגיל התינוק. הרופא יתאים את המינון הנכון לתינוק ויקבע את משך הטיפול הנדרש. במידה שהזיהום אינו עובר לאחר 7 ימי טיפול יש לשוב לבדיקה חוזרת. הרופא עשוי להחליט על המשך טיפול במשך 7 ימים נוספים או שיחליף את הטיפול בתרופה אחרת נגד פטריות דוגמת ניסטטין (Nystatin).

במקרים בהם התינוק אינו יכול לקבל מיקונזול תינתן התרופה ניסטטין כטיפול ראשוני.

במידה שהזיהום אינו חולף גם בעקבות הטיפול הממושך יפנה הרופא לביצוע בדיקות ולהתייעצות עם רופא מומחה.

כיצד משתמשים בתרופות נגד פטריות בפה?

קיימים תכשירים לטיפול בפטרת הפה בצורת ג'ל. יש למרוח את הג'ל בעזרת אצבע נקייה, מעט בכל פעם. יש למרוח היטב באזורים הנגועים בפיו של התינוק. אין להשתמש בכמות גדולה של ג'ל כדי למנוע סכנת חנק ואין להחדיר את הג'ל לעומק הפה, באזור הגרון.

כמו כן קיימים תכשירים נוזליים. את אלו יש לטפטף ישירות על האזורים הנגועים.

מתי לשים את התרופה?

תדירות המתן והמינון יקבעו על ידי הרופא.

מומלץ למרוח את הג'ל בסיום הארוחה כדי להגביר את יעילות הטיפול ולהאריך את משך המגע בין הג'ל לבין רקמות פיו של התינוק.

יש להמשיך ולמרוח את הג'ל יומיים לאחר חלוף הזיהום.

מומלץ להקפיד על נקיון כדי לצמצם את הסיכון לזיהום בפטרת הפה:

• יש לחטא מוצצים באופן קבוע. רצוי לחטא גם צעצועים המיועדים לפיו של התינוק (לדוגמה, נשכנים).
• עבור תינוקות הניזונים מבקבוק יש לחטא את הבקבוקים ושאר ציוד ההאכלה באופן קבוע ובפרט את הפטמות.

חלק מהרופאים אף ממליצים לתת לתינוק לשתות מים שהורתחו והתקררו בסיום ארוחתו כדי לשטוף את שאריות החלב שנותרו בפיו, על מנת שאלו לא יהוו קרקע לשגשוג הפטרייה.