22 אוקטובר 2017 ב' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  23.06.2011  באדיבות ה 

הזעת יתר

(Hyperhidrosis)

טיפול בהזעת יתר

שינויים באורח חיים

לא ניתן לרפא הזעת יתר בעזרת שינוי באורח החיים או שינוי של אופי הפעילות היומיומית, אולם השינויים שלהלן עשויים להקל ולהפחית את הסימפטומים:
  • הימנעו מגירויים המחמירים את התופעה, כמו אכילת מזון חריף או שתיית אלכוהול.
  • השתמשו בדיאודורנט מספר פעמים ביום, רצוי כזה המכיל אנטי-פרספירנט (עדיף היפו אלרגני). אנטי-פרספירנט הוא חומר הפועל להפחתת הזיעה המופרשת בעזרת מלחי אלומיניום.
  • הימנעו מלבישת בגדים צמודים ואטומים והעדיפו בגדים רחבים העשויים מאריגים מנדפי זיעה.
  • ניתן להיעזר בפדים מיוחדים לבית השחי כאשר זה מוקד הזעת היתר.
  • לבשו גרביים מאריגים מנדפי זיעה אשר מכילים אחוז גבוה של Coolmax®. החליפו גרביים פעמיים ביום.
  • העדיפו נעליים מאווררות על פני נעליים אטומות או שימוש בכפכפים.
 

אנטי-פרספירנט כתרופת מרשם

במקרים בהם השימוש בדיאודורנט רגיל אינו מספיק ניתן להתייעץ עם רופא המשפחה או רופא עור לגבי הצורך בשימוש בתכשיר אלומיניום כלוריד המצריך מרשם רופא. אלומיניום כלוריד הוא החומר הפעיל שמעניק לאנטי-פרספירנט את יעילותו כנוגד זיעה, בשל היותו חוסם פעילות של בלוטות הזיעה.
את התכשיר יש למרוח לפני השינה כשהאזור המטופל נקי ויבש. בבוקר יש לשטוף את שאריות החומר מהעור. ניתן להשתמש בתכשיר בכל אזור הסובל מהזעת יתר אך השימוש הנפוץ הוא בבתי השחי.
במידה שאתם משתמשים באלומיניום כלוריד באיזור הפנים יש להיזהר מפגיעה בעיניים. לגברים מומלץ שלא להתגלח 24 שעות לפני ולאחר השימוש בתכשיר באיזור הפנים.
תופעות הלוואי הנפוצות של אלומיניום כלוריד הן גירוי קל וגירוד או עקצוץ קל באזור המטופל, אולם תופעות אלו נעלמות בדרך כלל במהירות.

הפניה לרופא עור

אם שינויים באורח החיים ושימוש באנטי-פרספירנט אינם יעילים במידה מספקת, מומלץ לפנות לרופא עור. רופא העור יוכל להציע טיפולים מתקדמים כגון טיפול בעזרת זרם חשמלי, בוטוקס או טיפול ניתוחי.

טיפול בעזרת זרם חשמלי

הטיפול מכונה איונטופורזיס (Iontophoresis) והוא יעיל בעיקר כאשר מדובר בכפות הידיים ובכפות הרגליים. לעיתים משתמשים בשיטה גם לטיפול בבתי השחי אך נמצא כי השיטה פחות יעילה לאיזור זה.
במהלך הטיפול משקעים את האיבר (כפות ידיים למשל) בגיגית מלאה מים שדרכם מועבר זרם חשמלי עדין. הזרם חוסם זמנית את בלוטות הזיעה. לשם טיפול בבתי השחי מצמידים פדים רטובים לבתי השחי והזרם מועבר דרכם.
הטיפול אינו כרוך בכאב אולם הזרם עלול לגרום לאי נוחות ולגירוי עורי קל אשר חולפים תוך זמן קצר.
הטיפול בשיטת איונטופורזיס נמשך בין 20 ל- 30 דקות ולשם השגת תוצאות מיטביות נדרשים כשניים עד ארבעה טיפולים בשבוע. ניתן לחוש שיפור בסימפטומים לאחר כשבוע עד שבועיים. לאחר שהושגה הטבה, תדירות הטיפולים תרד לטיפול בשבוע ואף לטיפול אחת לחודש, כתלות בחומרת הסימפטומים.
איונטופורזיס הוכח כיעיל ב- 80% עד 90% מהמקרים. הטיפול כרוך בהגעה סדירה למרפאת עור שמבצעת טיפול זה. אפשרות נוספת היא לרכוש מכשיר איונטופורזיס ביתי.

טיפול באמצעות הזרקת בוטוקס

הזרקת בוטוקס היא חלופה טיפולית חדשה יחסית. בוטוקס הוא חלבון המופק מחיידק הבוטוליניום, שבין שאר השפעותיו (במינון נמוך מאד) חסימת האותות שהמוח משגר לבלוטות הזיעה ובכך מופחתת כמות הזיעה.
במסגרת הטיפול מוזרק בוטוקס לאזור המזיע הזעת יתר דוגמת בתי שחי, פנים, כפות ידיים או כפות רגליים. הטיפול כולל בין 12 ל- 20 זריקות ומשך ההליך בין 30 ל- 45 דקות.
הטיפול בבוטוקס יעיל לפרק זמן של חודשיים עד שמונה חודשים ולאחר מכן יש צורך לחזור על הטיפול.

טיפול ניתוחי

הניתוח המקובל לטיפול בהזעת יתר נקרא סימפטקתומיה (sympathectomy). הניתוח מומלץ לאנשים שעברו טיפולים שונים להזעת יתר ומצבם לא השתפר במידה מספקת.
הניתוח מבוצע בשיטה זעיר פולשנית ובמהלכו מבוצעים שני חתכים קטנים בחזה שדרכם מוכנסת מצלמת וידאו זעירה ומכשירים כירורגיים נוספים. כול מהלך הניתוח מוקרן בהגדלה על גבי מסך בחדר הניתוח לשם ניטור והנחיית המנתח.
המנתח מסיר רקמה עצבית שמחברת בין המערכת הסימפטתית (אחראית על העברת המסר להזעה) לבין בלוטות הזיעה.
ניתוח מסוג זה משמש לטיפול בהזעת יתר בבתי השחי, בפנים ובכפות הידיים. לסובלים מהזעת יתר בכפות הרגליים אין הליך זה מומלץ בגלל תופעת לוואי של ירידה באונות (פגיעה בעצבים באזור הגב התחתון והרגליים עלולה לפגוע גם בעצבים הקשורים באיברי המין). סימפטקתומיה הוא טיפול יעיל עבור הסובלים מהזעת יתר אולם ככול הליך פולשני אחר הוא כרוך בסיכונים.
תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של הניתוח היא הזעת יתר מפצה. מדובר בהזעת יתר באזור אחר בגוף שלא הזיע הזעת יתר לפני הניתוח (למשל גב תחתון וירכיים). רוב המנותחים יסבלו מהזעה מפצה במידה קלה, אולם 1 מכל 20 מטופלים יסבלו מהזעה מפצה בדרגה חמורה. הסבירות לסבול מהזעה מפצה קשה עולה במקרים בהם המטופל סובל מעודף משקל.
תופעות לוואי נוספות של סימפטקתומיה:
  • הזעה באזור הפנים והצוואר לאחר אכילה. 1 מכל 20 אנשים יסבול מתופעה זו.
  • הזעת פנטום – תחושה שעומד להתחיל התקף זיעה אולם הדבר אינו מתרחש. קרוב למחצית מהאנשים שעברו את הניתוח סובלים מתופעה זו אך קיים שיפור עם הזמן.
  • רגישות מוגברת לקור.
  • יובש בידיים.
  • שינויים בטעם של מזונות שונים.
 
סיבוכים בעקבות הניתוח קיימים אך אינם שכיחים. סיבוך נדיר (כ- 0.4% מהמקרים) הקשור במערכת העצבים שנקרא תסמונת הורנר (Horner's syndrome) גורם לצניחת עפעף וחוסר יכולת להזיע. שתי התופעות קורות רק בצד אחד של הפנים. התסמונת נגרמת בשל נזק למערכת העצבים במהלך הניתוח והוא אינו ניתן לתיקון.
סיבוכים נוספים:
  • חזה אויר (pneumothorax) – זהו סיבוך שעלול להתלוות לכל ניתוח המתבצע באיזור החזה בשיטה זעיר פולשנית. אוויר נכלא בין השכבות המכסות על הריאה והתסמינים יכולים להיות כאב בחזה וקושי בנשימה. בדרך כלל התופעה חולפת ללא כל התערבות רפואית אך לעיתים יהיה צורך בהכנסת צינור ניקוז לחזה שמנקז את האוויר.
  • זיהום – סיבוך נדיר (1 מ- 1000 מקרים) אך הסיכון להתרחשותו קיים לאחר כל ניתוח.