25 יולי 2017 ב' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  07.07.2011  באדיבות ה 

שבץ מוחי

(אירוע מוחי/Stroke)

טיפול

שבץ מוחי איסכמי

כאשר מדובר בשבץ איסכמי הטיפול מתמקד בהחזרת זרימת הדם לאזורי המוח ובמניעת היווצרות קרישי דם נוספים.

טיפול להמסת הקרישים

ניתן לפרק את קריש הדם ולחדש את אספקת הדם אל המוח בעזרת תרופה בשם TPA (אלטפלאז). התרופה ניתנת רק תחת השגחה קפדנית ביחידות לטיפול נמרץ.
כדי להציל תאי מוח שנפגעו יש להתחיל את הטיפול בTPA תוך שלוש שעות ממועד תחילת האירוע. לכן חשוב להזעיק עזרה רפואית מייד עם התרחשות אירוע.
קיים סיכון להיווצרות דימום בעת מתן טיפול ב- TPA אשר עלול להגביר את הדימום אצל חולים שעברו שבץ מוחי דימומי. לכן לפני התחלת הטיפול חשוב לשלול שבץ מוחי דימומי באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT).

נוגדי קרישה

קיימות שתי קבוצות של תרופות המונעות היווצרות קרישי דם נוספים ומורידות את הסיכון לשבץ מוחי איסכמי נוסף.
קבוצה אחת פועלת על ידי הפחתת "הדביקות" של טסיות הדם שהן תאי דם קטנים שהיצמדותם זה לזה יוצרת קריש. התרופות אספירין וקלופידוגרל שייכות לקבוצה זו. תרופות אלו מגבירות את הסיכון לדימום ולכן לא ניתן לתת אותן לאנשים שעברו שבץ מוח דימומי או שנמצאים בסיכון לעבור אותו.
הקבוצה השנייה שמכונה "האנטיקואגולנטים" פועלת בדרך שונה והיא יעילה יותר במניעת היווצרותם של קרישי הדם אך השימוש בה כרוך בסיכון גבוה יותר לדימום בטווח הארוך.
האנטיקואגולנט הנפוץ בשימוש הינו וארפארין. השפעתה של התרופה ניכרת רק חמישה או שישה ימים לאחר תחילת נטילתה. לפיכך, בתחילת הטיפול נותנים בדרך כלל אנטיקואגולנט מהיר פעולה כמו הפארין (דרך הווריד) וטיפול זה מתבצע תמיד במסגרת האשפוז.

ניקוי דפנות עורקי התרדמה (אנדארתרקטומי)

מעריכים שכ-20% מכלל האירועים האיסכמיים המוחיים נגרמים על ידי מחלה טרשתית הבאה לידי ביטוי במקום ההתפצלות של עורקי התרדמה שנמצאים באזור הצוואר ומוליכים דם וחמצן למוח . מחלה טרשתית בעורקי התרדמה היא מחלה שכיחה ומהווה חלק מהתחלואה הנפוצה בעולם המערבי של מחלות כלי דם ולב. זוהי מחלה כרונית, בה מצטברים ושוקעים שומנים, כולסטרול וסידן בדפנות העורקים וגורמים בתהליך איטי להיצרותם ובסופו של דבר לחסימתם.
ניקוי הדפנות הפנימיות של עורקי התרדמה מתבצע בהליך ניתוחי בו פותח המנתח את העורק החסום דרך חיתוך בצוואר, ומסיר את ההתעבות שנוצרה עקב טרשת עורקים. הניתוח שמשכו בין שעה עד שעתיים מתבצע בבית החולים תחת הרדמה כללית או מקומית. החולה משתחרר הביתה בדרך כלל לאחר 48 שעות.
אם החיסמה בעורקי התרדמה היא 50-69% הסיכוי לעבור שבץ מוחי בעתיד לאחר אנדארתרקטומי יורד בשליש. אם החיסמה היא 70% או יותר הסיכוי לעבור שבץ מוחי לאחר אנדארתרקטומי יורד בחצי. לעומת זאת, אם עורקי התרדמה חסומים כמעט לחלוטין, הניתוח בדרך כלל לא יעיל, כך שהניתוח לא מתאים לכל החולים עם מחלה טרשתית בעורקי התרדמה.

שבץ מוחי דימומי

כאשר מדובר בשבץ דימומי הטיפול מתמקד בהפסקת הדימום והלחץ התוך מוחי בעזרת ניתוח נוירוכירורגי.
לאחר מיפוי ממוחשב של המוח המנתח פותח חלק מעצם הגולגולת בתהליך המכונה פיום גולגולת, מאתר את מקור הדימום וסוגר את כלי הדם המדמם.
בנוסף לטיפולים הספציפיים לשבץ מוחי, ניתנות גם תרופות המטפלות במחלות השונות אשר מגבירות את הסיכון לשבץ נוסף כגון תרופות נוגדות יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת ועוד.