הקדמה
אי-ספיקת הלב היא מחלה המתפתחת על רקע ירידה ביכולת הלב לתפקד כמשאבה יעילה המזרימה דם עשיר בחמצן אל כל רקמות הגוף, ומנקזת את הדם ה"משומש", נטול החמצן מהרקמות.
כאשר מתפתחת אי ספיקה הלב לא מצליח לשאוב דם מהרקמות, דבר הגורם להצטברות נוזלים בקרסוליים, בכבד ובריאות, תופעה שבאה לידי ביטוי בנפיחויות ובצקות. מצד שני, הלב לא מצליח לספק מספיק חמצן לרקמות וזה גורם לעייפות ולחולשה.
לרוב אי-ספיקת הלב מתרחשת בעקבות נזק שנגרם לשריר הלב כתוצאה מהתקף לב, או כתוצאה של יתר לחץ דם וסוכרת לאורך זמן.
שכיחות אי-ספיקת הלב באוכלוסיה עולה, בין השאר עקב השיפור בטיפול בהתקפי לב המפחית את שיעורי התמותה מהם.
הטיפול באי-ספיקת הלב כולל שינויים בסגנון החיים וטיפול תרופתי.
סימפטומים
הסימפטומים השכיחים ביותר לאי-ספיקת לב הם:
- עייפות וחולשה הנובעים מירידה באספקת הדם לרקמות הגוף.
- בצקות ועלייה במשקל הנובעים מהצטברות נוזלים בבטן, ברגליים, בקרסוליים ולפעמים גם בוורידי הצוואר. הסיבה היא כשל ביעילות שאיבת הדם מהרקמות.
- שיעול תמידי, קוצר נשימה בעיקר לאחר מאמץ פיסי ותחושת חנק, במיוחד בלילה בעת שכיבה במיטה. אלו נובעים מהצטברות נוזלים בריאות וזו עלולה להביא לבצקת ריאות, שהוא מצב חירום המתבטא בקוצר נשימה קשה.
ככל ששריר הלב נחלש, מחמירים הסימפטומים. עייפות וקוצר נשימה יתחילו להופיע גם לאחר מאמצים קלים ועם ההחמרה תיתכן ירידה ניכרת בניידות החולה.
גורמים
לרוב אי-ספיקת לב מתרחשת כתוצאה מנזק שנגרם לשריר הלב או ממצבים הגורמים לעומס יתר עליו.
מחלת לב כלילית
הסיבה המשמעותית ביותר לאי-ספיקת הלב היא מחלת לב כלילית שבעקבותיה עלול להתרחש התקף לב.
מחלת לב כלילית מאופיינת בהיצרות הרוחב הפנימי של אחד או יותר מכלי הדם המספקים דם ללב, היינו העורקים הכליליים, עקב הצטברות חומרים שומנים בדפנותיהם בתהליך המכונה טרשת עורקים.
התקף לב מתרחש כאשר נוצרת חסימה מלאה של עורק כלילי, שמביאה להפסקה באספקת הדם וחמצן לאזור בשריר הלב שניזון מאותו עורק. אם לא מחדשים את זרימת הדם לשריר הלב במהירות, התאים באזור עוברים נמק ומתים. התוצאה היא הפחתה ביכולותו של שריר הלב לפעול באופן יעיל.
גורמים נוספים העלולים להביא לאי-ספיקת לב:
- יתר לחץ דם ממושך.
- סוכרת.
- אי ספיקת כליות.
- מחלות הקשורות לבלוטת התריס.
- מחלות ויראליות הפוגעות בשריר הלב.
- הפרעות בקצב פעולת הלב.
- מחלות הקשורות למסתמי הלב.
- מחלות הקשורות למומי לב מולדים.
- צריכת מוגזמת של משקאות אלכוהוליים.
- מחלת לב המופיעה אצל יולדות בסמוך ללידה.
- תופעות לוואי כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות.
קיימים גם מקרים בהם לא מאותרת סיבה ידועה ומוגדרת להתפתחות אי-ספיקת הלב.
אבחון
האבחון של אי-ספיקת לב מבוסס בחלק ניכר מהמקרים על תלונות החולה על בצקות או קוצר נשימה, בדיקות גופניות המתבצעות על ידי רופא המשפחה, בדיקות מעבדה והדמיה.
בדיקות הדמיה
- צילום רנטגן בעזרתו ניתן לבדוק אם גודל שריר הלב תקין או אם קיים גודש של נוזלים בריאות.
- מיפוי לב המבוסס על שימוש בחומר רדיואקטיבי כמו תאליום או טכנציום. חומרים אלו המוזרקים לגוף במהלך הבדיקה חודרים לשריר הלב כאשר הוא תקין ולא מצליחים לחדור באותה מידה כאשר השריר פגום. מידת הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת על ידי החומרים שהוזרקו נמדדת באמצעות מצלמה מיוחדת. אזורים הפולטים מעט קרינה או כלל לא מעידים על בעיה.
- אקוקרדיוגרפיה (אקו-לב) בדיקה בה משתמשים בגלי קול (אולטרא סאונד) לצורך הדמיית הלב. במקרים רבים משלבים עם בדיקת האקו-לב מבחן מאמץ שנועד לבחון את מידת תקינות שריר הלב בעת מאמץ, מאחר שלעיתים לא ניתן לאבחן את הבעיה בעת מנוחה.
- סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של העורקים הכליליים - משמשת להערכת מבנה והיצרויות של העורקים המזינים את הלב.
- סורק הדמיה המבוסס על תהודה מגנטית (MRI). סורק זה משתמש בשדות מגנטיים ובגלי רדיו כדי ליצור תמונה מפורטת של הלב. לסורק בנוי כמנהרה בתוכה שוכב הנבדק.
- צנתור לב אבחוני המתבצע באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה, ארוכה וגמישה) לתוך הגוף, דרך עורק המפשעה או דרך היד. המצנתר מכוון את הצנתר אל כלי הדם הכליליים. חומר הניגוד שמוזרק לתוך הצנתר מאפשר הדגמה של זרימת הדם לשריר הלב.
בדיקת מעבדה
- אלקטרוקרדיוגרם (א.ק.ג.). בדיקה שבעזרתה נרשמת ונבחנת תקינות הפעילות החשמלית של שריר הלב.
- בדיקת דם ששמה BNP או NT-proBNP מאתרת רמות של הורמון שרמתו גבוהה מהרגיל כשיש לאדם אי ספיקת לב.
טיפול
לא ניתן לרפא אי-ספיקת לב, אולם בעזרת תרופות ושינויים בסגנון החיים ניתן למנוע את התדרדרותו.
תרופות
קיים מגוון של תרופות המשפרות את תפקוד הלב ומפחיתות את הסימפטומים של אי ספיקת לב.
מעכבי ACE או ARB
תרופות כגון אנאלאפריל, ליזינופריל וקאפטופריל שייכות למשפחת מעכבי ACE. הן מונעות את יצירת ההורמון אנגיוטנסין 2 שהוא חומר המעודד התכווצות כלי דם ובכך גורמות להרחבת כלי הדם, הורדת לחץ הדם ובסופו של תהליך להפחתת העומס על שריר הלב.
תופעות הלוואי העיקריות של מעכבי ACE כוללות שיעול יבש, סחרחורת וכאבי ראש. התרופות ממשפחה זו עלולות להשפיע על תפקוד הכליות ולכן מומלץ לוודא שתפקוד הכליות תקין בטרם הוחל בנטילתן.
חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2
תרופות כגון לוסארטאן, ואלסארטאן וקאנדסארטאן שייכות למשפחת חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2 (ARB). תרופות אלו אינן מאפשרות להורמון המופרש להתחבר לנקודות (קולטנים) בדפנות כלי הדם ובכך נמענת פעילותו. תרופות מקבוצה זו ניתנות לחולים הרגישים לתרופות ממשפחת מעכבי ACE בגלל תופעות הלוואי שלהן.
תרופה נוספת הנקראת בשם המסחרי "אנטרסטו" מכילה את התרופה ולסרטן (ממשפחת ARB) והתרופה סקוביטריל, שפועלת במנגנון המעכב את האנזים נפריליסין.
תרופות הגורמות להפרשת שתן מואצת (משתנות)
על משפחת תרופות אלו נמנות פורוסמיד ("פוסיד"), והידרוכלורותיאזיד ("דיזותיאזיד"). הן מפחיתות את עודף הנוזלים מהגוף על ידי גרימה להפרשת שתן מואצת ובכך מורידות את גודש הנוזלים בריאות והנפיחות בקרסוליים.
לעיתים קרובות משולב הטיפול בתרופות משתנות עם מעכבי ACE.
פורוסמיד והידרוכלורותיאזיד גורמות לאיבוד אשלגן, דבר שעלול להגביר את הסיכון להפרעות בקצב פעילות הלב. מסיבה זו הן ניתנות בשילוב עם תוספת אשלגן.
חוסמי בטא
חוסמי בטא כגון קארבדילול, ביזופרולול ומטופרולול. אלו מורידות את עוצמת ומהירות ההתכווצות של שריר הלב ובכך מפחיתות את העומס עליו.
לרוב משולב הטיפול בחוסמי בטא עם מעכבי ACE ותרופות משתנות.
תופעות הלוואי כוללות עייפות, טשטוש, דופק איטי וירידה חדה בלחץ הדם בייחוד בעת מעבר משכיבה לעמידה.
לא ניתן להשתמש בחוסמי בטא אצל חולי אסתמה.
ניטרטים
ניטרטים כמו איזוסורביד דיניטראט, ואיזוסורביד מונוניטראט מרחיבים את כלי הדם ובכך מאפשרים ליותר דם לעבור דרכם ולהורדת העומס על שריר הלב.
דיגוקסין
דיגוקסין מאט את קצב הלב ובה בעת מגדיל את עצמת ההתכווצות של שריר הלב.
על מנת שפעילות הדיגוקסין תהא יעילה יש צורך בהשגת רמה מסוימת וקבועה שלו בדם, אולם רמה זו קרובה לרמה שבה התרופה רעילה. לפיכך יש צורך בבדיקות תקופתיות של רמת הדיגוקסין בדם. תופעות כגון בחילות, בלבול, חולשה והפרעות ראייה מעידות על כך שמגיעים למנה הרעילה. במקרה זה יש לפנות באופן מיידי לרופא המטפל.
חוסמי SGLT2
משפחת תרופות זו מיועדת לטיפול בסוכרת. אחת מהתרופות ממשפחה זו ("דפגליפלוזין") יכולה לשמש לטיפול באי-ספיקת לב.
שינויים בסגנון החיים
דיאטה
- מלח עלול להביא להחמרה בהצטברות הנוזלים בגוף ובכך להחמרת באי-ספיקת הלב. על כן יש להמעיט בצריכת מלח ולהשתמש בתחליפים.
- חלק מהתרופות המשתנות תגרומנה לאיבוד אשלגן, מצב שעלול להגביר את הסיכון להפרעות בקצב הלב ולמוות פתאומי. על כן יש להקפיד על דיאטה עשירה באשלגן המצוי בבננות, תותים, צימוקים ובסלק.
- מומלץ להמעיט בצריכת משקאות אלכוהוליים.
צעדים נוספים
- הורדת משקל (כאשר קיים עודף משקל).
- מדידת משקל יומית - כדי לנטר את רמות הנוזלים בגוף. עלייה של 1 ק"ג ביום או 2 ק"ג בשבוע מעלה חשד שהגוף צובר יותר נוזלים מהרגיל, ולכן מומלץ לפנות להתייעצות עם הרופא המטפל.
- פעילות גופנית מבוקרת על פי הנחיות רופא.
- הפסקת עישון.
- הגבלת צריכת האלכוהול - לא יותר מנת אלכוהול אחת ביום.
- הגברת שעות המנוחה.
טיפולים כירורגיים
- ככל שמחמירה אי-ספיקת הלב, לא ניתן יהיה לאזן את המצב על ידי תרופות ושינויים בסגנון החיים, ועלול להייווצר צורך בטיפולים כירורגיים.
- השתלה של קוצב לב דו-חדרי שגורם לשני צידי הלב להתכווץ בעת ובעונה אחת.
- השתלה של דפיברילטור (מכשיר רפואי הנותן הלם חשמלי ללב) כדי למנוע הפרעות חמורות לקצב פעילות הלב אשר עלולות להביא למוות פתאומי.
- משאבה המושתלת בתוך הלב אשר מסייעת לשאיבת הדם. אמצעי זה מאפשר להחזיק חולה במצב קריטי בחיים עד לביצוע השתלת לב.
- השתלת לב המתבצעת כאשר כל שאר הטיפולים כשלו.
סיבוכים
אי ספיקת לב יכולה לגרום לתסמיני םולסיבוכים מסכני חיים. אי ספיקת לב שאינה מטופלת, לרוב תחמיר באופן הדרגת. מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים, להפחית התפתחות סיבוכים, ולהאט, לעצור או להפוך את התקדמות המחלה.
סיבוכים שכיחים
- הפרעות בקצב הלב (אריתמיות) שמעלות את הסיכון לאירועי שבץ
- ירידה בתפקוד הכלייתי
- ירידה בתפקוד הכבד
מניעה
כיצד להימנע מאי-ספיקת לב?
אצל אנשים בריאים
אנשים בריאים יכולים להימנע ממחלות לב ובכך מאי-ספיקת לב על ידי מספר שינויים באורח החיים.
- הקפדה על דיאטה מאוזנת ובריאה הכוללת פירות, ירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב דל-שומן, בשר עוף רזה, דגי ים העשירים בחומצות שומן רב-בלתי-רוויות כמו סלמון, טונה וסרדינים. חשוב להמעיט בצריכת מלח ומזונות המכילים שומן רווי וכולסטרול.
- הפסקת עישון.
- הורדת משקל (כאשר קיים עודף משקל).
- פעילות גופנית סדירה משך 30 דקות 4 עד 5 פעמים בשבוע.
אצל אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לאי ספיקת לב
קבוצה זו כוללת את אלו הסובלים מיתר לחץ דם, סוכרת ומחלת לב כלילית. ניתן להימנע מאי-ספיקת לב על ידי ישום הצעדים שמנינו עבור אנשים בריאים וכן על ידי טיפול במחלות הרקע והפחתה בצריכת משקאות אלכוהוליים.
אצל אנשים עם נזק ללב
אנשים אצלם התפתח נזק לשריר הלב יכולים להימנע מהחמרת מצבם על ידי:
- הקפדה על צריכת מלח מועטה או שימוש בתחליפים.
- המעטה בצריכת משקאות אלכוהוליים.
- הפסקת עישון.
- הגברת שעות המנוחה.
- נטילת תרופות באופן סדיר על פי הנחיות הרופא.
