22 ינואר 2017 כ"ד טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  26.06.2011  באדיבות ה 

אי-ספיקת לב

(Congestive Heart Failure)

טיפול

לא ניתן לרפא אי-ספיקת לב, אולם בעזרת תרופות ושינויים בסגנון החיים ניתן למנוע את התדרדרותו.

תרופות

קיים מגוון של תרופות המשפרות את תפקוד הלב ומפחיתות את הסימפטומים של אי ספיקת לב.

מעכבי ACE

תרופות כגון אנאלאפריל, ליזינופריל וקאפטופריל. הן מונעות את יצירת ההורמון אנגיוטנסין 2 שהוא חומר המעודד התכווצות כלי דם ובכך גורמות להרחבת כלי הדם, הורדת לחץ הדם ובסופו של תהליך להפחתת העומס על שריר הלב.
תופעות הלוואי העיקריות של מעכבי ACE כוללות
שיעול
יבש, סחרחורת וכאבי ראש. התרופות ממשפחה זו עלולות להשפיע על תפקוד הכליות ולכן מומלץ לוודא שתפקוד הכליות תקין בטרם הוחל בנטילתן.

חוסמי
קולטנים
לאנגיוטנסין 2

חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2 כגון לוסארטאן, ואלסארטאן וקאנדסארטאן. תרופות אלו אינן מאפשרות להורמון המופרש להתחבר לנקודות (קולטנים) בדפנות כלי הדם ובכך נמענת פעילותו.
תרופות מקבוצה זו ניתנות לחולים הרגישים לתרופות ממשפחת מעכבי ACE בגלל תופעות הלוואי שלהן.

תרופות הגורמות להפרשת
שתן
מואצת (משתנות)

על משפחת תרופות אלו נמנות פורוסמיד, והידרוכלורותיאזיד. הן מפחיתות את עודף הנוזלים מהגוף על ידי גרימה להפרשת שתן מואצת ובכך מורידות את גודש הנוזלים בריאות והנפיחות בקרסוליים.
לעיתים קרובות משולב הטיפול בתרופות משתנות עם מעכבי ACE.
פורוסמיד והידרוכלורותיאזיד גורמות לאיבוד
אשלגן
, דבר שעלול להגביר את הסיכון להפרעות בקצב פעילות הלב. מסיבה זו הן ניתנות בשילוב עם תוספת אשלגן.

חוסמי בטא

חוסמי בטא כגון קארבדילול, ביזופרולול ומטופרולול. אלו מורידות את עוצמת ומהירות ההתכווצות של שריר הלב ובכך מפחיתות את העומס עליו.
לרוב משולב הטיפול בחוסמי בטא עם מעכבי ACE ותרופות משתנות.
תופעות הלוואי כוללות
עייפות
, טשטוש,
דופק
איטי וירידה חדה בלחץ הדם בייחוד בעת מעבר משכיבה לעמידה.
  • לא ניתן להשתמש בחוסמי בטא אצל חולי
    אסתמה
    .
 

ניטרטים

ניטרטים כמו איזוסורביד דיניטראט, ואיזוסורביד מונוניטראט מרחיבים את כלי הדם ובכך מאפשרים ליותר דם לעבור דרכם ולהורדת העומס על שריר הלב.

דיגוקסין

דיגוקסין מאט את
קצב הלב
ובה בעת מגדיל את עצמת ההתכווצות של שריר הלב.
על מנת שפעילות הדיגוקסין תהא יעילה יש צורך בהשגת רמה מסוימת וקבועה שלו בדם, אולם רמה זו קרובה לרמה שבה התרופה רעילה. לפיכך יש צורך בבדיקות תקופתיות של רמת הדיגוקסין בדם. תופעות כגון בחילות, בלבול,
חולשה
והפרעות ראייה מעידות על כך שמגיעים למנה הרעילה. במקרה זה יש לפנות באופן מיידי לרופא המטפל.

שינויים בסגנון החיים

דיאטה

  • מלח עלול להביא להחמרה בהצטברות הנוזלים בגוף ובכך להחמרת באי-ספיקת הלב. על כן יש להמעיט בצריכת מלח ולהשתמש בתחליפים.
  • חלק מהתרופות המשתנות תגרומנה לאיבוד אשלגן, מצב שעלול להגביר את הסיכון להפרעות בקצב הלב ולמוות פתאומי. על כן יש להקפיד על דיאטה עשירה באשלגן המצוי בבננות, תותים, צימוקים ובסלק.
  • מומלץ להמעיט בצריכת משקאות אלכוהוליים.

 

צעדים נוספים

  • הורדת משקל (כאשר קיים עודף משקל).
  • פעילות גופנית מבוקרת על פי הנחיות רופא.
  • הפסקת עישון.
  • הגברת שעות המנוחה.

 

טיפולים כירורגיים

ככל שמחמירה אי-ספיקת הלב, לא ניתן יהיה לאזן את המצב על ידי תרופות ושינויים בסגנון החיים, ועלול להייווצר צורך בטיפולים כירורגיים.
  • השתלה
    של קוצב לב דו-חדרי שגורם לשני צידי הלב להתכווץ בעת ובעונה אחת.
  • השתלה של דפיברילטור (מכשיר רפואי הנותן
    הלם
    חשמלי ללב) כדי למנוע הפרעות חמורות לקצב פעילות הלב אשר עלולות להביא למוות פתאומי.
  • משאבה המושתלת בתוך הלב אשר מסייעת לשאיבת הדם. אמצעי זה מאפשר להחזיק חולה במצב קריטי בחיים עד לביצוע השתלת לב.
  • השתלת לב המתבצעת כאשר כל שאר הטיפולים כשלו.