29 מאי 2017 ד' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.07.2011  באדיבות ה 

זיהום בדרכי השתן אצל מבוגרים - מידע רפואי

Urinary Tract Infection (UTI), Adults

טיפול בזיהום בדרכי השתן

תוכנית הטיפול תלויה במיקום
הדלקת
, היינו בדרכי השתן העליונות או התחתונות.
דלקת
בדרכי השתן התחתונות או דלקת קלה בדרכי השתן העליונות יטופלו בבית, באמצעות נטילת אנטיביוטיקה. מקרים חמורים יותר בדרכי השתן העליונות או זיהום אצל אנשים הלוקים בגורמי סיכון לפתח סיבוכים יטופלו במסגרת בית החולים.

טיפול בבית בזיהום בדרכי השתן התחתונות

בדרך כלל יכלול הטיפול נטילת אנטיביוטיקה במשך שלושה עד שבעה ימים. משך הטיפול המדויק יקבע על פי סוג האנטיביוטיקה ובהתאם למידת הסיכון לפתח סיבוכים. חלק חשוב בטיפול הוא שתיה מרובה. השתיה מגדילה את נפח השתן העובר דרך השלפוחית והשופכה. ככל שנפח השתן גדל, ריכוז החיידקים בו קטן והם אף נשטפים החוצה.
להקלה על
כאב
או צריבה ניתן לקחת תרופות משככות כאב כגון אקמול או תרופות ייעודיות לטיפול בצריבה בשתן דוגמת סדורל.
סוגי האנטיביוטיקה הנפוצים לטיפול הם רספרים, מאקרודנטין וצפורל. כאשר מתבררת צמיחה של
חיידק
מסוים בתרבית השתן רצוי לטפל בהתאם לרגישות
החיידק
לאנטיביוטיקה. טיפול באנטיביוטיקה עלול להיות כרוך בתופעות לוואי אם כי אלו אינן שכיחות. תופעות הלוואי עלולות לכלול
בחילה
,
הקאה
, פריחה בעור וגרד.

טיפול בבית בזיהום בדרכי השתן העליונות

הטיפול כולל נטילת אנטיביוטיקה למשך שבוע עד שבועיים. משך הטיפול המדויק יקבע על פי סוג האנטיביוטיקה ובהתאם למידת הסיכון לפתח סיבוכים. האנטיביוטיקה הנפוצה המשמשת לטיפול היא ממשפחת הקווינולונים. נשים הרות יטפלו באנטיביוטיקה ממשפחת הצפלוספורינים כדי לא לסכן את העובר.
השימוש באנטיביוטיקה מסוגים אלו עלול לפגום בערנות ולכן אין ליטול אותם לפני נהיגה או שימוש במכשור מורכב או מסוכן.
חשוב מאוד להרבות בשתיה כיוון שעליית
חום
הגוף גורמת לאיבוד נוזלים ויש חשש להתייבשות. מומלץ לקחת תרופות להורדת חום וכאב כמו אקמול. יש להימנע משימוש במשככי כאב שאינם סטרואידים (מקבוצת ה- NSAID) כגון נורופן, וולטרן, אדוויל או אביטרן מאחר שאלו עלולות לפגוע בתפקוד הכליות, בפרט בזמן דלקת פעילה.

טיפול במסגרת אשפוז בבית חולים

דלקת בדרכי השתן העליונות תטופל במסגרת אשפוז במקרים הבאים:
  • הריון
    .
  • לאחר גיל 60.
  • דלקת המלווה בהקאה חמורה.
  • כאב בלתי נסבל.
  • חשש להתייבשות.
  • אם לא ניתן להטיל
    שתן
    או שניתן שתן בכמויות קטנות מאוד.
  • חסימה של הכליות, למשל עקב אבנים.
  • סוכרת
    .
  • טיפולים כימותרפיים או הקרנות.
  • עבר של מחלות
    כליה
    .
  • עבר של זיהומים חוזרים בדרכי השתן העליונות.
  • איידס
    ,
    אנמיה
    חרמשית או
    סרטן
    .
 

במהלך האישפוז

במועד הקבלה לאשפוז ילקחו בדיקות דם ושתן שמטרתן לבדוק את תקינות תפקוד הכליות, את רמת המלחים בדם, לאתר סימני זיהום או
דם בשתן
ולברר נוכחותם של
חיידקים
מזהמים בדם ובשתן.
בהתאם לצורך יבוצעו בדיקות נוספות לרבות
אולטרה סאונד
של דרכי השתן או בדיקת
טומוגרפיה ממוחשבת
(CT) כדי לבדוק אם קיימת חסימה בדרכי השתן והכליות (למשל על ידי
אבני כליה
).
בדרך כלל ינתן טיפול אנטיביוטי דרך הפה אלא אם המטופל סובל מהקאה חוזרת וממושכת או שהחיידק שנמצא דורש טיפול אנטיביוטי ייחודי הניתן דרך הוריד בלבד. כמו כן יכלול הטיפול עירוי תוך ורידי של נוזלים. מתן הנוזלים חשוב כדי למנוע התייבשות וכדי להגדיל את נפח השתן הזורם דרך הכליות.
צוות בית החולים ינטר את מצב החולה ויבדוק מדדים כמו חום הגוף,
דופק
ותפוקת שתן כדי לוודא כי הטיפול אכן משיג שיפור. רוב החולים מגיבים היטב לטיפול ומשתחררים מבית החולים לאחר מספר ימים.
במרבית המקרים ידרש מעקב על ידי
אורולוג
(רופא מומחה במחלות מערכת השתן) לאחר האשפוז כדי לוודא שמצב דרכי השתן משתפר וכי לא חלה הישנות של הזיהום.

טיפול בזיהומים חוזרים בדרכי השתן

במקרים של זיהומים חוזרים בדרכי השתן, היינו יותר משלושה אירועים בשנה, כדאי לקבל טיפול נוסף כדי למנוע נזק קבוע לדרכי השתן.

שתיה מרובה

הטיפול המונע היעיל והפשוט ביותר הוא באמצעות שתיה מרובה המגדילה את נפח השתן הזורם דרך השלפוחית והשופכה, מקטינה את ריכוז החיידקים בשלפוחית ומסייעת לשטיפת החיידקים החוצה מהשלפוחית והשופכה.
המדד הפשוט ביותר לכמות מספקת של שתיה הוא צבע השתן. השתן הראשון של הבוקר יכול להיות כהה (בצבע צהוב-כתום) אולם בהמשך היום, לאחר שתיה, צריך השתן להיות בהיר, בצבע הקרוב לשקוף עד לבן.
נשים המקיימות יחסי מין צריכות לשתות לאחר קיום היחסים על מנת להגביר את זרימת השתן ולייעל את פינוי החיידקים שחדרו לשופכה במהלך יחסי המין.

טיפול אנטיביוטי מונע

כאשר הישנות של הזיהום נגרמת עקב
גירוי
של
השופכה
לאחר קיום יחסי מין (על אף שתיה מרובה) ניתן להציע טיפול אנטיביוטי מונע. הטיפול כולל נטילה של כדור אנטיביוטיקה בודד במהלך שעתיים לאחר קיום יחסי המין. מטרת הטיפול היא להוריד את כמות החיידקים שחדרו לשופכה ולשלפוחית.
במידה שהזיהום אינו קשור לקיום יחסי מין ניתן לשקול טיפול אנטיביוטי יומיומי במינון נמוך למשך מספר שבועות. טיפול זה מאפשר תקופת מנוחה והחלמה לשלפוחית השתן ומאפשר חיזוק של מנגנוני ההגנה שלה.
רצוי שנשים המשתמשות בדיאפרגמה ובקוטל
זרע
כאמצעי מניעה אך סובלות מזיהומים חוזרים בדרכי השתן ישקלו שימוש באמצעי מניעה אחר (לדוגמה,
גלולה
למניעת הריון) שאינו מגביר את הסיכון לזיהום בדרכי השתן.