19 אוקטובר 2017 כ"ט תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  06.07.2011  באדיבות ה 

מוות בעריסה, תסמונת המוות הפתאומי אצל תינוקות

(Sudden Infant Death Syndrome (SIDS), Crib (Cot) Death)

גורמים למוות בעריסה

הגורם המדויק למוות בעריסה אינו ידוע אך מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין התסמונת לבין מספר גורמי סיכון. מוות בעריסה שכיח יותר בקרב:
  • תינוקות ממין זכר.
  • פגים (תינוקות שנולדו טרם סיום 37 שבועות הריון).
  • תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך.
 
הגורמים הבאים עלולים גם כן להגביר את הסיכון למוות בעריסה:

עישון

עישון במהלך ההריון, הלידה ולאחריה מעלה פי ארבע את הסיכון למוות בעריסה. מדובר בעישון הן על ידי האם והן על ידי האב. חשיפה מתמשכת של התינוק לאחר הלידה לסביבת מעשנים מגבירה את הסיכון פי 8, בהשוואה למידת הסיכון בסביבה נטולת עישון.
הניקוטין הנמצא בסיגריות הוא זה שככל הנראה אחראי לעליה בסיכון. הניקוטין משבש את מנגנון היקיצה הטבעית של התינוק ומונע ממנו את היכולת להתעורר כאשר חלה ירידה באספקת החמצן התקינה למוח.

שינה

סביבת השינה של התינוק משפיעה גם כן על הסיכון למוות בעריסה. תינוקות נמצאים בסיכון מוגבר אם הם ישנים:
  • עם מבוגר ולא בעריסה או במיטה משלהם.
  • על הצד או על הבטן.
  • עם שמיכת רכה או כרית.
 

טמפרטורה

חימום יתר או סביבה קרה מדי של התינוק עלולים להחמיר את הסיכון למוות בעריסה.

בירור הגורמים באמצעות נתיחה לאחר המוות

לאחר מוות פתאומי של תינוק נהוג לבצע נתיחה לאחר המוות על מנת לקבוע את הסיבה. בישראל לא קיימת חובה חוקית לבצע נתיחה ולכן לעתים קשה לקבוע את הגורם המדויק למותו של תינוק. בכמחצית מהמקרים, גם כאשר מבוצעת נתיחה, לא ניתן לקבוע את סיבת המוות המדויקת.