27 יולי 2017 ד' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.07.2011  באדיבות ה 

אנמיה עקב חוסר בברזל - מידע רפואי

Anemia (Anaemia), Iron Deficiency

טיפול באנמיה עקב חוסר בברזל

נהוג לטפל באנמיה עקב חוסר בברזל באמצעות מתן תוספי ברזל כדי למלא את מאגרי הברזל החסרים בגוף. רצוי לערוך שינויים באורח החיים ובתזונה על מנת למנוע הישנות או החמרה.

תוספי ברזל

כדי להשיב את הברזל בגוף לרמתו התקינה ירשום הרופא תוסף ברזל. התוסף השכיח ביותר הוא המלח ברזל סולפאט (Ferrous sulphate) הנלקח במתן דרך הפה פעמיים עד שלוש פעמים ביום.
רוב האנשים לא יסבלו מתופעות לוואי אך במקרים מסוימים עלול המלח (ברזל סולפאט) לגרות את מערכת העיכול ולגרום לבחילה, הרגשה רעה, כאב בטן, צרבת, עצירות או שלשול. שימוש בתוספי ברזל גורם לצואה שחורה.
לאחר תקופת הסתגלות לתוסף שוככות בדרך כלל תופעות הלוואי. נטילה של תוסף הברזל עם הארוחה או מיד לאחריה עשויה לצמצם את חומרת תופעות הלוואי.
במידה שתופעות הלוואי אינן חולפות או משתפרות עשוי הרופא להקטין את המינון או להחליף את התוסף למלח אחר של ברזל דוגמת ברזל גלוקונאט (Ferrous gluconate). תוסף זה גורם לפחות תופעות לוואי מאחר שהוא מכיל ריכוז נמוך יותר של ברזל. מנגד עלול לחלוף יותר זמן עד שהברזל בגוף ישוב לרמתו התקינה.
  • חשוב מאוד לשמור את תוספי הברזל הרחק מהישג ידם של ילדים קטנים. מינון יתר של ברזל אצל ילדים עלול להיות רעיל ואף קטלני.
 

יעוץ תזונתי

אם הגורם לאנמיה הוא תזונה דלה בברזל ימליץ הרופא על דרכים להעשרת התזונה. מזונות עתירי ברזל כוללים:
  • ירקות בעלי עלים בצבע ירוק כהה (לדוגמה, תרד).
  • לחם מועשר בברזל.
  • שעועית.
  • אגוזים.
  • בשר.
  • משמש.
  • שזיפים מיובשים.
  • צימוקים.
 
מזונות מסוימים ואף תרופות עלולים לפגוע ביכולת ספיגת הברזל בגוף. אלו כוללים:
  • קפה ותה.
  • דגנים מלאים.
  • סידן (הנמצא במוצרי חלב).
  • תרופות נוגדות חומצה (המסייעות לקשיי עיכול).
  • מעכבי משאבת מימן (לדוגמה, אומפרדקס) המשפיעים על כושר ייצור החומצה בקיבה.
 
חשוב לכלול מזונות מכל קבוצות המזון על מנת להבטיח תזונה מאוזנת ובריאה. ניתן לקבל ייעוץ מתזונאית באשר לדרכים להעשרת התזונה בברזל.

טיפול בגורמים

בנוסף לטיפול באמצעות תוסף הברזל יטפל הרופא גם בגורם לאנמיה על מנת להבטיח שהמצב לא ישנה.
לדוגמה, אם שימוש בתרופה ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) גורם לדימום מהקיבה ישקול הרופא להחליף את התרופה באחרת על מנת להפחית את הסיכון לפגיעה בדופן הקיבה ולדימום.
דימום ווסתי מוגבר ניתן גם כן לטיפול בדרכים שונות, הן בעזרת תרופות והן בעזרת אביזרים פנימיים מיוחדים.

מעקב

2-4 שבועות לאחר תחילת הטיפול בתוסף הברזל תערך בדיקת דם חוזרת על מנת להעריך את מידת יעילות הטיפול. במידה שימצא שיפור יוזמן המטופל לביקורת נוספת, 2-4 חודשים לאחר מכן.
לאחר שרמות ההמוגלובין ותאי הדם האדומים חוזרות לערכים תקינים ימליץ בדרך הכלל הרופא על המשך נטילת התוסף למשך 3 חודשים נוספים, על מנת לוודא את חידוש מאגרי הברזל בגוף. לאחר מכן, כתלות בגורם לאנמיה, תופסק נטילת התוסף אך יבוצעו ביקורות חוזרות מדי 3 חודשים, במשך שנה.
אצל חלק מהמטופלים עלולות רמות הברזל לצנוח שוב, בפרט במצבים הבאים:
  • תזונה דלה בברזל.
  • הריון.
  • דימום ווסתי מוגבר.
 
במקרים אלו עשוי הרופא להמליץ על טיפול מתמשך בתוסף ברזל, בדרך כלל על ידי נטילת כדור אחד מדי יום. טיפול זה ימנע דלדול של מאגרי הברזל בגוף והתפתחות אנמיה עקב חוסר בברזל.
במידה שלא חל שיפור ברמת הברזל גם לאחר הטיפול יברר הרופא כיצד נוטל המטופל את התוסף והאם הוא מקפיד על נטילתו. חלק מהמטופלים נמנעים מנטילת תוסף הברזל עקב תופעות הלוואי שהוא גורם. אי נטילת התוסף מונעת שיפור במצב האנמיה.
במקרים בהם על אף נטילה נכונה של התוסף לא חל שיפור ברמת הברזל בדם יפנה הרופא את המטופל להמשך בירור אצל רופאים מומחים.