26 מאי 2017 א' סיון תשע"ז
עדכון אחרון:  13.03.2017 

אולטרה סאונד לסקירת מערכות - בדיקות בהריון

Antenatal Ultrasound Scan

תחומים:

הריון

נושאים:

US

תוצאות הבדיקה

תוצאות הסריקה ימסרו לנבדקת בסיום הבדיקה.

משמעות התוצאות

סריקת האולטרה סאונד היא כיום מאמצעי האבחון המקובלים ביותר במהלך
ההריון
להערכת התפתחותו התקינה של העובר. יתרונה הגדול של השיטה בכך שאינה פולשנית ואינה מסכנת את האם, את ההריון או את העובר. סריקת האולטרה סאונד יעילה באבחון מומים ובמקרים מסוימים מסוגלת להצביע על סמנים המרמזים על בעיה בחומר
הגנטי
של העובר (סמנים אותם נהוג לכנות 'סמנים רכים').
מומים מולדים הניתנים לאבחון באמצעות סריקת האולטרה סאונד כוללים:
  • מומי לב. כאשר מאובחן מום בלב תופנה האישה ההרה לביצוע אקו לב עובר.
  • מומים במערכת העצבים (לדוגמה, ספינה ביפידה).
  • מומים במערכת העיכול ובבטן.
  • מומי מוח.
  • מומים במערכת השתן.
  • מומים בגפיים.
 
חומרת המומים המאובחנים משתנה. חלקם ניתנים לטיפול לאחר
הלידה
ואילו אחרים עלולים להשפיע על מהלך חייו של
היילוד
ובמקרים מסוימים אף על תוחלת חייו.
בהתאם לאופי המום המאובחן יופנו ההורים להתייעצות עם רופאים מומחים בתחום על מנת שיוכלו לקבל החלטה באשר להמשך ההריון ולסוג המעקב הנדרש הן במהלך ההריון והן לאחר הלידה.
סמנים רכים מוגדרים כשינויים קלים במבנה העובר. בפני עצמם הסמנים הרכים חסרי משמעות ואינם מצביעים על מום מולד, כשל תפקודי או כל סיבוך אחר אצל העובר. גם אם התגלו סמנים רכים, במרבית המקרים יסתיים ההריון בלידת תינוק בריא.
נוכחותם של סמנים רכים עלולה להצביע על סיכון גבוה יותר (בהשוואה לכלל ההריונות) לבעיה בחומר הגנטי של העובר. שילוב של שני סמנים רכים ויותר מעלה באופן משמעותי את הסיכון. לשם דוגמה, אף
השקיפות העורפית
נחשבת כסמן רך. היינו, שקיפות עורפית מוגברת עלולה להצביע על סיכון מוגבר ללידת תינוק הלוקה בתסמונת דאון.
כאשר מתגלה סמן רך יש צורך בביצוע סריקת מערכות קפדנית על מנת לשלול את נוכחותם של סמנים רכים נוספים. כמו כן תופנה האישה ההרה לייעוץ
גנטי
, לביצוע אקו לב עובר ולדיקור
מי שפיר
על מנת להעריך את מצב העובר.
סמנים רכים העלולים להתגלות במהלך סקירת המערכות כוללים:

מוקד
אקוגני
בלב

מוקד אקוגני הוא אזור בו צפיפות החומר גבוהה יותר מזו של סביבתו ולכן מחזיר את גלי הקול שנשלחים ממתמר האולטרה סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. מוקד אקוגני יראה על המסך ככתם או נקודה לבנה ובהירה יותר מאשר האזור סביבו.
מוקד אקוגני בלב עלול להופיע בחדרים או בעליות של הלב. המוקד האקוגני עצמו חסר כל משמעות ואינו מצביע על פגם בתפקוד הלב. קיימים מחקרים לפיהם נוכחות מוקד אקוגני בלב מגדילה כמעט פי שתיים את הסיכון לעובר שלוקה בתסמונת דאון. עם זאת, אצל כ- 4-5% מהעוברים הבריאים נמצא מוקד אקוגני בלב.

אגני
כליה
מורחבים או מוגדלים

אגני כליה מורחבים או מוגדלים הינם סמן רך חסר משמעות אלא אם אובחן מום בדרכי השתן. קיימים דיווחים לפיהם אגני כליה מורחבים שכיחים בקרב עוברים בעלי תסמונת דאון. עם זאת אצל כ- 2.5% מהעוברים הבריאים יאובחנו אגני כליה מורחבים.
אגני כליה מורחבים מחייבים המשך מעקב במהלך ההריון. אם קיימת חסימה בדרכי השתן של היילוד יחייב המצב קבלת טיפול אנטיביוטי לאחר הלידה והמשך מעקב על ידי
אורולוג
ונפרולוג (רופאים מומחים במערכת השתן ובמערכת הכליות, בהתאמה).

עורק טבורי בודד

חבל הטבור מחבר בין העובר לשליה באמצעות שני עורקים ווריד אחד. אצל אחת מכל 100-200 נשים הרות שנושאות עובר בריא חבל הטבור יכיל עורק בודד (Single Umbilical Artery).
בהריונות מרובי עוברים
הסיכון לעורק טבורי בודד עולה פי 3-4.
לעורק טבורי בודד אין כל משמעות והוא אינו מצביע על מומים בעובר אך מחקרים מעלים כי ב- 20% מהמקרים בהם נמצא עורק טבורי בודד התגלו ממצאים חריגים נוספים. לפיכך כאשר מאובחן עורק טבורי בודד מומלץ לבצע בדיקות נוספות על מנת לשלול מומים נוספים אצל העובר, לרבות אקו לב עוברי, ייעוץ גנטי וסריקת
אולטרה סאונד
לניטור גדילת העובר. בהתאם לממצאים יוחלט על ביצוע
דיקור מי שפיר
.

מעי אקוגני

מעי אקוגני הוא ממצא שכיח אצל עוברים הלוקים בפגמים בחומר הגנטי, בציסטיק פיברוזיס (CF) , בזיהומים תוך רחמיים (בעיקר CMV) ,
הרפס
,
אדמת
, וריצלה וטוקסופלזמוזיס , במומי מעיים מולדים ובעיכוב בגדילה התוך רחמית.
רמות גבוהות של החלבון העוברי alpha-fetoprotein וכן של hCG (שנמדדים בבדיקת התבחין המשולש, היינו 'חלבון עוברי') בשילוב מעי אקוגני עלולות להצביע על סיכון מוגבר לחולי ולתמותה סמוך למועד הלידה ולכן מחייבים מעקב קפדני.

ציסטות בחדרי המוח (ציסטות בכורויד פלקסוס, CPC)

ציסטה היא צבר של נוזל בקוטר כ- 3 מילימטרים. במקרה זה מדובר בהצטברות נוזל באזור המוח שיראה ככתמים שחורים על מסך האולטרה סאונד. שכיחותן של ציסטות בחדרי המוח היא כ- 1%.
אף שמדובר בממצא בחדרי המוח אין משמעות הדבר כי לעובר נזק מוחי. הרוב המכריע של העוברים ייוולד בריא לחלוטין. עם זאת ידוע קשר בין ציסטות בחדרי המוח ותסמונת גנטית בשם 'תסמונת אדוורדס' (מכונה גם 'טריזומיה 18'). על מנת לשלול אפשרות שהעובר לוקה בתסמונת אדוורדס יש לבצע דיקור מי שפיר.

עצם ירך קצרה (femur) ועצם זרוע קצרה (humerus)

עצם קצרה משמעותה כי אורך העצם שנמדדה באולטרה סאונד קצר מהאורך הצפוי בהתאם לגיל ההריון. כאשר נמדדת עצם שאורכה קטן מאחוזון 3 יש לבצע מדידה מדוקדקת של כל עצמות העובר על מנת לשלול מחלת גדילת עצמות (מצב המכונה skeletal dysplasia) או גמדות (achondroplasty).
ידוע קשר בין עצמות ירך וזרוע קצרות לבין סיכון מוגבר ללקות בתסמונת דאון. על מנת לשלול פגם בחומר הגנטי יש לבצע דיקור מי שפיר. כמו כן עלולה עצם ירך קצרה לרמז על האטה בגדילה התוך רחמית ולכן יומלץ על המשך מעקב באולטרה סאונד לצורך ניטור קפדני של קצב גדילת העובר.