מבט כללי
הקדמה
בדיקת אולטרה סאונד (בעברית, על-קול) היא שיטת דימות העושה שימוש בגלי קול בתדר גבוה, שאינם נקלטים על ידי האוזן האנושית. במהלך הבדיקה עוברים עם מתמר (סורק ידני) על האבר הנסרק. המתמר שולח גלי קול אל אבר המטרה וקולט את הגלים המוחזרים ממנו, אלו מתורגמים בעזרת מחשב לתמונה של האבר הנסרק. כדי לשפר את חדות התמונה נמרח ג'ל מימי שקוף על גבי העור באזור שנסרק.
אולטרה סאונד היא שיטה שכיחה לאבחון גידולים, הערכת יעילותו של טיפול, בחינת זרימת הדם והערכת חסימות או היצרויות בכלי דם, הערכת מצבם של אברים פנימיים ולצורך מעקב אחר התפתחותו של עובר ברחם.
בדיקת דופלר אולטרה סאונד היא בדיקה אבחנתית להערכת זרימת הדם בכלי הדם ולמדידת כיוון וקצב זרימת הדם בזמן אמת. באמצעות הבדיקה ניתן להעריך את מצב כלי הדם לרבות עורקי וורידי הגוף והלב וכן את זרימת הדם בעוברים, בשליה, בחבל הטבור ובכלי הדם ברחם.
בדיקת אולטרה סאונד אינה עושה שימוש בקרינה מייננת ולכן בטוחה עבור ילדים ונשים הרות. לעתים, כאשר האבר הנסרק מוסתר על ידי עצם או אוויר, או שהנבדקת בעלת עודף משקל, לא ניתן יהיה לבצע את הבדיקה.
בהתאם לאברים שנסרקים תיקבע הכנה ייעודית עבור כל בדיקה.
במהלך הריון תבוצע סריקת האולטרה סאונד בגישה בטנית או נרתיקית (ואגינלית), בהתאם לצורך ולגיל ההריון.
אזהרות והנחיות מיוחדות לבדיקה זו
הנחיות מדויקות ינתנו לנבדקת לפני הבדיקה עצמה.
תזונה
אין מניעה להמשיך בתזונה רגילה לפני בדיקה זו.
תרופות
ניתן לצרוך תרופות מרשם כרגיל.
דגשים לנבדקת
בדיקה זו מבוצעת בשבועות 30-33 להריון.
לאחר הבדיקה
אין מניעה לשוב לשגרה לאחר ביצוע בדיקה זו.
מהלך הבדיקה
הבדיקה מבוצעת במרפאות החוץ של מרכזים רפואיים גדולים ובמרפאות של רופאי נשים מומחים בביצוע סריקות אולטרה סאונד.
בדיקה בגישה בטנית
לשם ביצוע הבדיקה ייחשף אזור הבטן, הנבדקת תשכב על גבה וג'ל שקוף על בסיס מים ימרח על גבי הבטן. הג'ל מבטיח מגע מלא בין המתמר לבין העור, דבר שמשפר את איכות התמונה המתקבלת. במהלך הבדיקה מעבירים על גבי שטח הבטן מתמר חיצוני דמוי סורק ידני. ההד המתקבל מגלי הקול המוחזרים יעובד לתמונה באמצעות מחשב.
סריקת אולטרה סאונד אינה כרוכה בכאב. בסיום הבדיקה ניתן לנגב את שאריות הג'ל מהבטן (הג'ל אינו מכתים את הבגד).
האם נעשה שימוש בחומר ניגוד?
בבדיקה זו לא נעשה שימוש בחומר ניגוד.
מצבים בהם נדרשת בדיקה זו
בדיקת אולטרה סאונד בשליש השליש משמשת להערכת מצב העובר, משקלו וקביעת מיקום השליה. במסגרת הבדיקה מנוטר נפח מי השפיר המגיע לכ- 1 ליטר בחודש השמיני אך יורד מעט לקראת הלידה (לכ- 750 מילי-ליטרים). נפח מי השפיר מהווה מדד להתפתחותו התקינה של העובר ולכן ריבוי או מיעוט מי שפיר עלולים להעיד על בעיה שדורשת המשך ברור וטיפול.
השליה עשויה להיות בדופן הקדמית, האחורית או הצדדית של הרחם. במקרים מסוימים תיתכן שליית פתח (שליה המכסה את פתח הרחם) שתמנע את האפשרות ללידה נרתיקית ותחייב ניתוח קיסרי. נהוג לקבוע את מיקומה הסופי של השליה החל מהחודש השביעי מאחר שתיתכן תזוזה מסוימת של השליה במהלך ההריון. כמו כן נבדקים מדדים נוספים של השליה המצביעים על בשלות העובר ומצבו.
לקראת הלידה קיימת חשיבות לקביעת תנוחת העובר (ראש, עכוז, רוחב). אם נמצא שהעובר במצג עכוז יוצע לאישה ההרה לבצע היפוך חיצוני או שתופנה לניתוח קיסרי.
כאשר האם לוקה בסוכרת, מחלת לב או יתר לחץ דם תיתכן פגיעה באספקת הדם לשליה באופן שתיגרם מצוקה עוברית. מצוקה עוברית לאורך מספר שבועות עלולה לגרום לפגיעה בגדילת העובר (IUGR, intra uterine growth retardation) שתתבטא לא רק במשקל לידה נמוך אלא אף בפגיעה בתפקודם התקין של אברי העובר לרבות המוח.
במידת הצורך תתקבל החלטה על זירוז הלידה.
