29 מרץ 2017 ב' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  21.08.2011  באדיבות ה 

אשך טמיר

(Undescended Testicles)

גורמים לאשך טמיר

אשך טמיר נגרם עקב גורמים המפריעים להתפתחות התקינה של האשך.

התפתחות איברי המין (איברי רבייה)

בשלב מוקדם של ההתפתחות לכל העוברים (התינוקות המתפתחים ברחם) יש איברי רבייה זהים, ללא הבדל בין זכרים לנקבות.
ההתפתחות של איברי המין לזכריים או נקביים מתרחשת בשבוע השמיני להריון ותלויה בסוג כרומוזומי המין שהעובר קיבל מהוריו. שני כרומוזומי מין זהים XX יקבעו זהות נקבית ואילו XY יקבע זהות גברית.
כרומוזומי המין הזכריים גורמים גם לייצור ההורמון הזכרי
טסטוסטרון
ולמעשה יש לו השפעה מכרעת על התפתחותם של איברי המין הזכריים. התפתחות האשכים ונדידתם לשק תלויה אף היא בנוכחות של טסטוסטרון ואם תהיינה הפרעות כלשהן, הן עלולות להביא לאשך חסר, מנוון או טמיר.
כאשר ההתפתחות תקינה, לאחר שהאשכים נוצרו הם נשארים בתוך בטנו של העובר עד החודש השביעי להריון. אז 'מפעילים' ההורמונים הזכריים את נדידת האשכים כלפי מטה ואלו ינועו באיטיות במורד חלל הבטן, דרך התעלה המפשעתית אל תוך שק האשכים. ברוב המקרים האשכים אמורים להיות במקומם מעט לפני או מיד לאחר
הלידה
.
תיתכן פגיעה בהתפתחות איברי המין הזכריים גם בשל מצבים נדירים כמו 'תסמונת אי רגישות לאנדרוגן (
הורמון
זכרי)'. במצב זה הגוף מפתח חוסר רגישות לטסטוסטרון והתינוק ייוולד עם
איברי מין
לא ברורים (ambiguous genitalia), בעלי מאפיינים זכריים ונקביים במקביל.
ברוב המקרים של אשך טמיר, גורם מסוים מפריע לירידה התקינה של האשכים והם נותרים למעלה בבטן או בתעלה המפשעתית. לא תמיד ברור מדוע זה קורה, אך ידועים מספר
גורמי סיכון
לכך.

גורמי סיכון

גורמי סיכון לאשך טמיר כוללים:
  • משקל
    לידה
    נמוך.
    תינוקות שמשקלם
    בלידה
    נמוך מ- 2.5 ק"ג (קילוגרם) נמצאים בסיכון גדול פי 2.5 להיוולד עם אשר טמיר בהשוואה לתינוקות שנולדו במשקל תקין
  • לידה של פג. ככל שהתינוק נולד מוקדם יותר כך עולה הסיכון לאשך טמיר.
  • עבר משפחתי של אשך טמיר. לתינוק עם אח גדול שנולד עם אשך טמיר יש סיכון גדול יותר פי 3 להיוולד עם אשך טמיר.
  • סוכרת
    אצל האם.
    לנשים הלוקות
    בסוכרת
    סוג 1 או סוג 2 נמצאות בסיכון גבוה פי 2 ללדת תינוק עם אשך טמיר מאשר אימהות ללא סוכרת.
  • עישון על ידי האם במהלך
    ההריון
    .
  • צריכת אלכוהול על ידי האם בזמן ההריון. מרבית מומחי הבריאות ממליצים להימנע כליל משתיית אלכוהול במשך ההריון. אם בכול זאת בחרה האישה ההרה לשתות אלכוהול, טוב תעשה אם תקפיד לא לשתות יותר ממנה אחת של אלכוהול פעם או פעמיים בשבוע ותמנע מהשתכרות.
 

תסמונת התפתחות לקויה של האשכים (Testicular Dysgenesis Syndrome)

ב- 30 השנים האחרונות חלה עליה ניכרת במספר המקרים של אשך טמיר בארצות המערביות. חלה גם עליה בשיעור ההופעה של שלוש תופעות אחרות הקשורות באיברי המין הזכריים לרבות:
  • ספירת
    זרע
    נמוכה.
  • סרטן
    של האשכים.
  • היפוספדיאס. מצב בו פתח
    השופכה
    (צינור השתן) אינו במקומו התקין.
 
ככל הנראה שלוש התופעות הללו, יחד עם תופעת האשך הטמיר, קשורות זו בזו ומהוות ביטוי של בעיה אחת משותפת, היינו התפתחות לקויה של האשכים.
התפתחות לקויה שכזו יכולה להתרחש כאשר יש חשיפה בזמן ההריון לחומרים שונים הפוגעים באיזון ההורמונלי, דבר שפוגע בסופו של דבר בהתפתחות איברי המין הזכריים.
בין החומרים שעלולים לגרום לפגיעה כזו ניתן למנות חומרי הדברה, נוזלים במערכות קירור וחומרים שונים במוצרי קוסמטיקה.
במדינות מערביות רבות הופסק השימוש בחלק מהחומרים הללו בגלל הקשר להפרעות בריאותיות, אך עדיין יש חשש לחשיפה מסוימת לחומרים אלו במזון (עקב שיירים של חומרי הדברה).