20 אוקטובר 2017 ל' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  06.10.2011  באדיבות ה 

מורסה, אבצס - מידע רפואי

Abscess

מבוא למורסה, אבצס

מורסה (אבצס) היא הצטברות מוגלה (מצבור תאי חיסון מתים וחיידקים) הנגרמת עקב זיהום חיידקי. נוכחות מורסה בגוף גורמת לכאב.
קיימים סוגים רבים של מורסות, ביניהם:
  • מורסה עורית.
  • מורסה פנימית.
  • מורסה בשן (מורסה דנטלית). הצטברות מוגלה בתוך שן הנגרמת עקב זיהום חיידקי. מצב זה עלול להיווצר בעקבות רקבון של השן. המורסה יכולה להיות בתוך העצם האלבאולרית (העצם שבה שקועות השיניים) או בתוך החניכיים.
  • מורסה במוח. תופעה נדירה שעלולה להיות מסכנת חיים. הצטברות המוגלה נגרמת בגלל חיידקים המגיעים לאזור בעקבות חבלה לגולגולת, לאחר ניתוח או בעקבות זיהום קודם.
  • מורסה על שם ברטולין (בפתח הנרתיק). בפתח הנרתיק אצל נשים קיימות בלוטות על שם ברטולין. במקרה שניקוז הבלוטה נחסם, מצטברת מוגלה ועלולה להיווצר מורסה.
  • מורסה בכבד. עלולה להיווצר בעקבות זיהום בטני דוגמת דלקת התוספתן, זיהום במערכת הדם או זיהום בדרכי המרה העוברות בתוך הכבד.
  • מורסה בחוט השדרה. נוצרת בעקבות זיהום בתוך חוט השדרה הגורם לדלקת ולהצטברות מוגלה באזור.
  • מורסה בפי הטבעת (אנו-רקטלית). חלחולת (רקטום) הוא החלק האחרון של המעי הגס בו נאגרת צואה ויוצאת מהגוף דרך פי הטבעת. הצטברות מוגלה באזור זה עלולה לגרום להיווצרות מורסה.
    זיהומים באזור שיכולים להוביל להצטברות מוגלה כוללים זיהומים המועברים ביחסי מין, בלוטה שפתח הניקוז שלה נחסם וזיהום של פיסורה אנאלית (פצע בפי הטבעת שיכול להזדהם).
  • מורסה בשקד (מורסת שקדים, פריטונסילרית). זהו זיהום נפוץ באזור הראש והצוואר. בדרך כלל המורסה מתפתחת בסמוך לשקדים בגרון לאחר זיהום באזור.
 
ערך זה יתמקד במורסות עוריות ומורסות פנימיות המתפתחות באזורים שונים בתוך הגוף.
מורסה יכולה להתפתח אצל כל אחד וכמעט בכל אזור בגוף.
ברוב המקרים מופיעה מורסה עורית אצל אנשים בריאים, אולם המצב נפוץ יותר אצל הסובלים מסוכרת. המורסה מתפתחת כתוצאה מזיהום של שורש השערה או מחסימה של בלוטת זיעה.
מורסה פנימית מהווה במקרים רבים סיבוך של מצב רפואי כלשהו. לדוגמה, מורסה בסמוך לשקדים לאחר דלקת גרון קשה (נקרא גם אבצס פריטונסילרי)
אנשים הלוקים במחלות שונות או בבעיות במערכת החיסון מועדים יותר להתפתחות מורסות פנימיות.

סיכויי החלמה

מורסה עורית קטנה לרוב תתנקז באופן עצמאי ותעלם ללא התערבות רפואית.
מורסה גדולה תטופל במרבית המקרים בעזרת אנטיביוטיקה על מנת להתגבר על הזיהום החיידקי ובעזרת ניקוז יזום של המוגלה שהצטברה. ללא טיפול המורסה עלולה להמשיך לגדול ולגרום לכאב. במקרים של מורסה גדולה לא מטופלת קיים סיבוך של פיצוץ המורסה. בתהליך זה אלול הזיהום להתפשט לאיברים הסמוכים.