26 מאי 2017 א' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.10.2011  באדיבות ה 

מורסה, אבצס - מידע רפואי

Abscess

טיפול במורסה

מורסה ניתנת לטיפול במספר דרכים:
  • טיפול אנטיביוטי.
  • ניקוז.
  • טיפול ניתוחי.
 
הטיפול המתאים לכל מקרה תלוי בסוג המורסה, מיקומה וגודלה.

מורסה עורית

מורסות עוריות קטנות מתנקזות במקרים רבים באופן עצמאי ולא נדרש טיפול נוסף. רטיות (קומפרסים) חמות על גבי אזור המורסה תסייענה למוגלה להתנקז ובכך תורמות לתהליך הריפוי.
התהליך הוא פשוט, מניחים ספוגית לחה וחמימה על אזור המורסה למשך מספר דקות, וחוזרים על כך מספר פעמים ביום.
החום
והלחות מרככים את העור ומסייעים לתהליך ניקוז המוגלה ולריפוי. יש להקפיד על ניקיון הספוגית וניקיון העור באזור המורסה (מומלץ שימוש בסבון אנטי חיידקי דוגמת דרמקס).
במקרים של מורסות גדולות יותר או כשלא מתרחשת החלמה עצמאית נדרש טיפול תרופתי בעזרת אנטיביוטיקה. לעיתים ימליץ רופא המשפחה על שימוש בסבון אנטיבקטריאלי בעת הרחצה או מריחת משחה אנטיביוטית בתוך הנחיריים, זאת על מנת למנוע זיהום חוזר על ידי החיידקים שנמצאים על גבי העור.
כאשר טיפול אנטיביוטי לא מביא לריפוי יש צורך בהתערבות מקומית לשם ניקוז המוגלה. מורסה שאינה מנוקזת תמשיך לגדול ולהתמלא במוגלה עד להתפוצצות המורסה, דבר שעלול להיות מלווה בכאב מתגבר באזור.
כאשר מורסה מתנקזת באופן עצמאי ללא התערבות רפואית, קיים סיכון שהניקוז יהיה חלקי בלבד וחיידקים יישארו באזור הפצע. הדבר עלול לגרום לזיהום חוזר.

תהליך הניקוז

ניקוז המורסה מבוצע באמצעות ניתוח קטן תחת
הרדמה
. סוג
ההרדמה
ייקבע לפי גודל וחומרת המורסה, אולם במרבית המקרים נדרשת הרדמה מקומית בלבד לאזור המטופל.
במהלך הניקוז הרופא מבצע חתך בעור שמעל המורסה כדי לאפשר למוגלה להתנקז אל מחוץ לגוף. בנוסף נלקחת דגימה מהמוגלה על מנת לזהות את סוג
החיידק
שגרם לזיהום. לאחר שכל המוגלה מנוקזת הרופא מנקה היטב את החלל שנוצר.
לאחר החיטוי לא תופרים את האזור אלא משאירים את הפצע פתוח כדי שאם תיווצר מוגלה נוספת היא תוכל להתנקז מיד ולא לגרום לזיהום מקומי. במקרים של מורסה בשכבות עמוקות של העור יושאר לעיתים באזור המטופל פד גזה עם חומר מחטא (אנטיספטי, המכיל חומר נגד
חיידקים
) על מנת לשמור על האזור פתוח ונקי.
לאחר ההחלמה עלולה להישאר צלקת קטנה באזור החתך.