23 יולי 2017 כ"ט תמוז תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.10.2011  באדיבות ה 

מורסה, אבצס - מידע רפואי

Abscess

סיבוכים של מורסה

סיבוכים אפשריים במקרים של מורסה עורית כוללים גלישת החיידקים לזרם הדם ובעקבות כך היווצרות מורסות חוזרות.

מורסה פנימית

במקרה של מורסה פנימית הטיפול חייב לכלול ניקוז של המוגלה. הניקוז מבוצע בעזרת ניתוח או באמצעות ניקור של המורסה דרך העור על ידי שימוש במחט ייעודית.
השיטה הטיפולית תבחר לפי גודל המורסה ולפי מיקומה המדוייק בתוך הגוף. ברוב המקרים, בנוסף לניקוז יידרש טיפול אנטיביוטי על מנת להתגבר על הזיהום ולמנוע את התפשטותו.

ניקוז מלעורי

במידה שהמורסה קטנה ושמיקומה בתוך הגוף מאפשר גישה נוחה, ניתן לבצע ניקור של המוגלה בעזרת מחט המוחדרת דרך העור (ניקוז מלעורי). התהליך מבוצע בהרדמה כללית או מקומית.
לעיתים יש צורך בהדמיית אולטרה סאונד של האזור הפנימי בו נמצאת המורסה כדי להנחות את הרופא במהלך הפעולה לאן להחדיר את המחט.
כאשר מאותר המיקום המדויק של המורסה מבוצע חתך בעור שדרכו מוכנס צינור גמיש, דק וחלול. הצינור מנותב אל תוך המורסה ומאפשר למוגלה להתנקז אל תוך שקית קטנה המחוברת לקצהו השני שנמצא מחוץ לגוף. ברוב המקרים הצינור יושאר במקום למשך מספר ימים עד שלא תיראה מוגלה המנוקזת באמצעותו.

סיבוכים של ניקוז מלעורי

סיבוכים אפשריים לאחר ניקוז מלעורי (ניקור בעזרת מחט דרך העור) כוללים:
  • צורך בניתוח בעקבות אי הצלחה להחדיר את צינור הניקוז לתוך המורסה.
  • גלישת חיידקים לזרם הדם המתרחשת במהלך הניקור (מתבטאת בצמרמורת) ומטופלת בעזרת אנטיביוטיקה.
 

ניתוח

לעיתים לא ניתן לנקז את המוגלה באמצעות ניקור בשל גודל המורסה, מיקומה בתוך הגוף או ניקור קודם שלא ניקז את כל המוגלה. במקרים אלו נדרש ניתוח. סוג הניתוח הנדרש תלוי בסוג המורסה ובמיקומה בתוך הגוף.