27 מאי 2017 ב' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  23.08.2011  באדיבות ה 

אוטם שריר הלב, התקף לב

(Heart attack)

גורמים לאוטם שריר הלב

כמו כול איבר ורקמה בגוף אף הלב אינו יכול לפעול ללא קבלת דם עשיר בחמצן. כאשר אספקת הדם ללב מופסקת בצורה חדה, שריר הלב עלול להינזק. כאשר הטיפול בהתקף הלב אינו מתחיל עם הופעת הסימפטומים עלול להיגרם לשריר הלב נזק בלתי הפיך. במידה שחלק גדול משריר הלב ניזוק, הלב מפסיק לפעום, מצב המוכר כדום לב, שסופו מוות.

מחלת לב כלילית
(קורונרית)

מחלת לב כלילית (קורונרית) היא הגורם המוביל לאירועים של התקפי לב. מחלת לב כלילית היא מצב בו העורקים הכליליים המספקים דם ללב נסתמים עקב מצבורי כולסטרול. המצבורים הללו נקראים פלאקים. בזמן התקף לב אחד הפלאקים נקרע וגורם להתפתחות קריש דם. קריש הדם עלול לעצור את אספקת הדם המגיעה דרך העורקים הכליליים לשריר הלב, ובכך לעורר אירוע לבבי.

גורמי סיכון

קיימים מספר גורמי סיכון למחלת לב כלילית, רובם קשורים זה בזה.

עישון

החומרים הרעילים שנמצאים בסיגריות גורמים להיצרות ולנזק לעורקים הכליליים והדבר גורם למעשנים להיות בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית. בהשוואה ללא מעשנים, אנשים המעשנים 20 סיגריות ויותר ביום הם בעלי 60-90% סיכון יתר לפתח מחלת לב כלילית וללקות באירוע לבבי.
אף כמות קטנה של טבק מזיקה ואדם המעשן סיגריה אחת בלבד ביום הוא בעל 30% סיכון יתר לפתח מחלת לב כלילית בהשוואה לאדם שלא מעשן כלל.

תזונה

תזונה עתירה בשומן רווי גורמת לעלייה ברמות השומנים בדם. הדבר גורם לעלייה בסיכון לפתח מחלת לב כלילית ואירוע לבבי. מאכלים מסוימים, כגון שמן דגים, עשויים לעזור בהורדת רמות הכולסטרול בדם.

לחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה ובלתי מאוזן יכול להחליש את העורקים הכליליים ולעודד התפתחות של מחלת לב כלילית. ככל שלחץ הדם גבוה יותר, כך עולה הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית ואירוע לבבי.

סוכרת

רמות סוכר גבוהות בדם הקשורות לסוכרת מסוג 1 ו-2 עלולות לפגוע בעורקים הכליליים, ולעודד התפתחות של מחלת לב כלילית. מעריכים כי הסיכון של אנשים שחולים
בסוכרת
לפתח מחלת לב כלילית גבוה פי 2-5 מאשר של האוכלוסייה הכללית.

השמנת יתר

השמנת יתר אינה משפיעה בצורה ישירה על הסיכון לפתח מחלת לב כלילית והתקף לב אולם השמנה מובילה לסיבוכים שבתורם מעלים את הסיכון למחלה לבבית. אנשים הסובלים מעודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר לפתח
יתר לחץ דם
. כמו כן הם נוטים להיות בעלי רמות כולסטרול גבוהות עקב תזונה עתירת שומנים רווים ונמצאים בסיכון יתר לפתח סוכרת מסוג 2.

חוסר פעילות גופנית

חוסר פעילות גופנית אינו משפיע בצורה ישירה על הסיכון לפתח מחלת לב כלילית והתקף לב. יחד עם זאת, חוסר פעילות גופנית קשור בסיכון מוגבר להשמנת יתר ויתר לחץ דם המהווים גורמי סיכון להתקף לב.

אלכוהול

צריכה מוגברת של אלכוהול יכולה לגרום ליתר לחץ דם ובכך להעלות את הסיכון לפתח מחלת לב כלילית. הדבר חמור כי מרבית השתיינים הכבדים נוטים להיות בעלי סגנון חיים לא בריא הכולל גם עישון, תזונה עשירה בשומן וחוסר פעילות גופנית.

גיל ומין

גיל מבוגר קשור בצורה ישירה למידת הסיכון לפתח מחלת לב כלילית. גברים נמצאים בסיכון של פי 2-3 לעבור התקף לב בהשוואה לנשים.
בעבר ניתן היה ליחס את הסיכון המוגבר לעובדה שיותר גברים מעשנים סיגריות מנשים. אולם כיום מספר הנשים המעשנות דומה למספר הגברים, אך עדיין גברים נמצאים בסיכון מוגבר לאירוע לבבי. מספר השערות הועלו בניסיון להסביר ממצאים אלו:
  • גברים צורכים כמויות גדולות יותר של אלכוהול.
  • יותר גברים סובלים מעודף משקל.
  • גברים מתמודדים עם לחץ בצורה פחות יעילה מאשר נשים, ולחץ מוגבר גורם לבריאות ירודה.
 

סיפור משפחתי

קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח, אחות) בעל עבר של מחלת לב לרבות
תעוקת חזה
או התקף לב מעלה פי 2 את הסיכון לפתח אירוע לבבי בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

מוצא

יתר לחץ דם וסוכרת נפוצים יותר בקרב אוכלוסייה שמוצאה מאפריקה ומאזור הקריביים. אנשים שמוצאם מדרום אסיה (הודו, בנגלדש, פקיסטן וסרי-לנקה) נמצאים בסיכון הגבוה פי 5 לפתח סוכרת מאשר האוכלוסייה הכללית. הנתונים הללו מעמידים אוכלוסיות אלו בסיכון מוגבר לפתח מחלת לב כלילית ואירוע לבבי.

סמים

סמים מעוררים לרבות קוקאין,
אמפטמינים
(ספיד) ומטה-אמפטמינים (crystal meth) עלולים לגרום להיצרות חדה של העורקים ולהגבלת זרימת הדם ללב ובכך לעורר התקף לב. אוטם בשריר הלב בעקבות שימוש בקוקאין הוא אחד הסיבות השכיחות למוות פתאומי של אנשים צעירים.

חוסר חמצן בדם (היפוקסיה)

הרעלה של פחמן חד חמצני (carbon monoxide) או ירידה בתפקוד ריאתי תקין עלולים לגרום לירידה ברמת החמצן בדם ובכך לאספקת חמצן לקויה ללב. שריר הלב עלול לסבול מחוסר חמצן עד כדי התקף לב.

מפרצת

מפרצת היא החלשות של דופן כלי הדם. מעבר לנקודה מסוימת כלי הדם אינו מסוגל לעמוד בלחץ של הדם הזורם דרכו והוא עלול להיקרע. מפרצות עלולות להופיע גם בכלי הדם הכליליים, אם כי השכיחות נמוכה בהרבה מאשר מפרצות באזורים אחרים בגוף. במידה שמפרצת כלילית נקרעת, אספקת הדם ללב נפסקת ומעוררת התקף לב.