28 מאי 2017 ג' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  23.08.2011  באדיבות ה 

אוטם שריר הלב, התקף לב

(Heart attack)

אבחון של אוטם שריר הלב

כאשר עולה חשד לאירוע לבבי יש צורך באשפוז דחוף בבית חולים. בבית החולים מבוצעות בדיקות שמטרתן לקבוע בצורה מהירה האם אכן מדובר בהתקף לב. במידת הצורך יינתן טיפול מיידי יעיל.

אלקטרוקרדיוגרף (אק"ג, ECG)

זוהי בדיקה חשובה לאבחנת אירוע לבבי. יש לבצע את הבדיקה במהירות האפשרית לאחר הקבלה לבית החולים. אק"ג (ECG) מודד את הפעילות החשמלית של שריר הלב. בכל פעם שהלב פועם הוא מייצר אות חשמלי שמתועד על נייר. עקומת הפעילות החשמלית מאפשר לרופא להעריך את התפקוד הלבבי.
אלקטרוקרדיוגרף היא בדיקה שאינה מכאיבה ואורכת כ- 5 דקות. במהלך הבדיקה מצמידים אלקטרודות לידיים, לרגליים ולבית החזה באמצעותן מקליטים את האותות החשמליים מהלב.
בדיקה זו חשובה מאחר שהיא שעוזרת לאשר את האבחנה של התקף לב, מסייעת בקביעת סוג התקף הלב ועל ידי כך משפיעה על אופן הטיפול.

סוגים של התקפי לב

התקפי לב מחולקים על פי מדד הידוע בכינוי 'מקטע ST' (נמדד באלקטרוקרדיוגרף). המדד נותן מידע לגבי מידת הנזק שנגרם לשריר הלב. ככל שהמקטע בעקומה מתרחק מקו הבסיס כך עולה החשד לנזק נרחב יותר לשריר הלב.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של אוטם שריר הלב:
  • אוטם הכולל עלייה של מקטע STEMI) ST).
  • אוטם ללא עלייה של מקטע NSTEMI) ST).
  • תעוקת חזה
    .
 

אוטם הכולל עלייה של מקטע STEMI) ST)

אוטם הכולל עלייה של מקטע ST הוא הסוג החמור ביותר של אירוע לבבי. בסוג זה, הפרעה ממושכת באספקת הדם הנובעת מחסימה מוחלטת של עורק כלילי גורמת לנזק קשה לאזור נרחב של הלב.

אוטם ללא עלייה של מקטע NSTEMI) ST)

באוטם ללא עלייה של מקטע ST קיימת חסימה חלקית בלבד של עורק כלילי. כתוצאה מכך חלק קטן יותר של שריר הלב ניזוק. יחד אם זאת, עדיין מדובר במקרה חירום רפואי.

תעוקת חזה

תעוקת חזה היא המצב הקל ביותר מבין שלושת הסוגים הקיימים, אך גם כאן מדובר במקרה חירום רפואי. בתעוקת חזה אספקת הדם מופרעת בצורה קשה אך מידת הנזק פחותה משמעותית מאשר במקרים של STEMI ו- NSTEMI.

מבחנים נוספים

ניתן להיעזר במספר מבחנים נוספים להערכת המצב הלבבי וסיבוכים קיימים. יחד עם זאת, כיוון שהתקף לב מהווה מצב חירום רפואי, חלק מהבדיקות מבוצעת רק לאחר מתן טיפול ראשוני וייצוב המטופל.

בדיקות דם

אנזימים
הם חלבונים מיוחדים שמווסתים פעולות כימיות שמתרחשות ברחבי הגוף. הנזק לשריר הלב שנגרם עקב התקף לב גורם לאנזימים מסוימים לדלוף מתאי שריר הלב לזרם הדם. לפיכך דגימת דם הניטלת מכל אדם ברגע שעולה חשד לאירוע לבבי נבדקת לנוכחות אנזימים אלו. בהמשך, תילקחנה דגימות דם עוקבות במשך מספר ימים לצורך הערכת הנזק ומעקב התגובה לטיפול.

צילום חזה

צילום חזה נערך על מנת לשלול סיבות אחרות לסימפטומים, לרוב כאשר אין וודאות שאכן מדובר באירוע לבבי. בצילום חזה ניתן לראות כיס אוויר הלכוד בין שכבות הריאות (פנאומוטורקס), שעלול לגרום לסימפטומים דומים, אבל אינו מעיד על התקף לב.
צילום חזה יכול להראות סימנים של סיבוכים שנגרמו כתוצאה מהתקף הלב דוגמת הצטברות נוזלים בריאות (בצקת ריאות).

אקו-קרדיוגרפיה

אקו-קרדיוגרפיה היא בדיקה הדומה לאולטרה-סאונד. הבדיקה משתמשת בגלי קול היוצרים תמונה של חללי הלב. היא יכולה לזהות את המיקום המדויק בו נגרם נזק לשריר הלב ולהעריך כיצד תפקוד הלב הושפע מכך.

צנתור אבחנתי (אנגיוגרפיה כלילית)

צנתור אבחנתי יכול לקבוע אם החסימה או
ההיצרות
התרחשה בעורקים הכליליים, ובמידה שכן, לאתר את המיקום המדויק.
הבדיקה כוללת הכנסת צינור דק גמיש (צנתר, קטטר) לתוך כלי דם במפשעה או בזרוע. בעזרת הנחייה של קרני רנטגן מובל הצנתר לעורקים הכליליים. חומר ניגוד, נוזל מיוחד המסייע להדגמת העורקים, מוזרם דרך הצנתר. בעזרת צילום רנטגן ניתן לראות את פיזור הנוזל. כאשר הנוזל אינו מתפזר בצורה אחידה בעורקים ניתן לאתר את נקודת החסימה או ההיצרות.
לרוב יבוצע צנתור אבחנתי כחלק מהכנה לניתוח. כשרואים
היצרות
משמעותית בצנתור אבחנתי ניתן תוך כדי הבדיקה לעבור לצנתור טיפולי.