26 מרץ 2017 כ"ח אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  04.08.2011  באדיבות ה 

רעלת הריון

Pre-eclampsia

הטיפול ברעלת הריון

ניתן לפתור מצב של רעלת הריון על ידי
יילוד
התינוק. עד שיתאפשר יילוד של התינוק מתמקד הטיפול התומך בניטור צמוד ובניסיון להוריד את לחץ הדם.
במקרה שמופיעים סימפטומים של רעלת הריון יש לבצע בדיקות נוספות שיקבעו את חומרתה. כתלות בחומרת הסימפטומים אפשר שתיקבע פגישה נוספת במרפאה בטווח של שבוע, או שהרופא ינפיק הפניה לבית חולים התקפה ל- 48 שעות במידה שהסימפטומים מחמירים. במקרים חמורים ימליץ הרופא על פנייה מיידית לבית חולים.

רעלת הריון קלה

במקרה של רעלת הריון קלה יידרש ניטור תכוף יותר מהנהוג
בהריון
רגיל. בבדיקות אלו:
  • ייבדק אם חלה עליה בלחץ הדם.
  • תיבדק רמת החלבון בשתן.
  • יברר הרופא אם ישנם סימפטומים נוספים.
 
בהתאם לסימפטומים ולגורמי הסיכון, אם גיל
ההריון
הוא 24-32 שבועות, יומלץ להגיע לביקורת אצל רופא הנשים לפחות כל שלושה שבועות. אם גיל ההריון הוא 32 שבועות ומעלה מומלצת פגישה עם הרופא כל שבועיים.
מעקב ההריון עבור נשים הרות הלוקות ברעלת
הריון
כולל:
  • הסבר על מצב הרעלת והסימפטומים הקיימים. נהוג להסביר כיצד הרעלת עלולה להתפתח ומה חומרת המקרה של כל אישה ואישה.
  • קביעת תוכנית מעקב הריון אישית הכוללת פגישות מעקב.
  • הסבר כיצד לפעול במקרה של הופעת סימפטומים חדשים או מצבים הדורשים טיפול חירום.
  • מערך תמיכה טיפולי.
  • התייחסות לכל בדיקה שאינה תקינה.
  • הפנייה לרופא מומחה לפי הצורך.
 
עבור כל אישה תותאם תוכנית טיפול אישית בהתאם לסימפטומים מהם היא סובלת. כדאי להעלות כל חשש או שאלה בנוגע לתוכנית מעקב ההריון בפני הרופא המטפל.

רעלת הריון חמורה

במידה שרעלת ההריון חמורה ייתכן שיידרש אשפוז בבית החולים לשם מעקב רפואי צמוד וטיפול מהיר ויעיל במידת הצורך. במרבית המקרים רעלת נוטה להחמיר ככול שההריון מתקדם ולכן האשפוז יסתיים רק לאחר יילוד התינוק.

ניטור

אמצעי הניטור בהם ישתמשו הרופאים למעקב אחר האם והעובר כוללים:
  • מדידת לחץ הדם כל 4-6 שעות לזיהוי עליה חריגה.
  • דגימות
    שתן
    לפחות כל 24 שעות למדידת כמות החלבון בשתן.
  • תשאול באשר להופעת סימפטומים נוספים.
  • במקרים מסוימים תערך בדיקת דם למדידת רמות אספרטאט אמינוטרנספראז (AST) ואלנין אמינוטרנספראז (AST ). אלו הם
    אנזימים
    שנוכחותם בדם עלולה להצביע על פגיעה בכבד. אנזימים הם חלבונים מיוחדים המווסתים ומאיצים תגובות כימיות בגוף.
  • ספירת דם מלאה שתספק מידע על כדוריות דם אדומות, תאי דם לבנים וטסיות הדם.
  • סקירות
    אולטרה סאונד
    באמצעותן ניתן לנטר את זרימות הדם בשיליה, להעריך את גודל העובר, את תזוזותיו ואת תנועות הנשימה שלו.
  • קצב הגדילה של העובר ינוטר בקפידה על מנת לזהות אם מתפתח עיכוב גדילה תוך רחמי (IUGR).
  • ניטור קצב לב העובר באמצעות קרדיוטוקוגרפיה. בדיקה זו מאפשרת מעקב קפדני אחר מצבו ורווחתו של העובר באמצעות זיהוי מהיר של מצוקה עוברית.
 

טיפול

הטיפול ברעלת הריון מתמקד בסימפטומים ובפרט ביתר לחץ הדם. מנוחה ותרופות להפחתת לחץ הדם כגון חוסמי תעלות סידן יכולות לשמש להפחתת לחץ הדם. טיפול זה עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים הנובעים מלחץ דם גבוה כגון שבץ (מצב בו אספקת הדם למוח נפגעת).
תרופות נוספות המשמשות לטיפול ברעלת הריון הן תרופות נוגדות פרכוס. זריקות של מגנזיום סולפט עשויות להפחית במחצית את הסיכון להתפתחות התקפי פרכוס (מצב המכונה 'אקלמפסיה'). זריקות של מגנזיום סולפאט אף תשמשנה לטיפול בהתקף הפרכוס עצמו במידה שיתרחש.

לידה
מוקדמת

הדרך היחידה לרפא רעלת הריון היא באמצעות יילוד העובר והוצאת השליה מוקדם ככל שניתן. תינוק שנולד לפני השבוע ה- 37 להריון מוגדר כפג ועלול לסבול מסיבוכים שונים מאחר שאינו בשל לחיים מחוץ לרחם. מנגד, ללא
השראת לידה
מוקדמת, עלול העובר להיות בסיכון גבוה לסיבוכים או שיפגע עקב הרעלת.
במרבית המקרים, בהתאם למצבה הבריאותי של האישה, ייעשו ניסיונות לשלוט בסימפטומים של הרעלת על מנת להימנע מיילוד התינוק לפני השבוע ה- 36. מחקרים רפואיים עדכניים מעלים כי עדיפה השראת לידה יזומה בשבוע ה- 37 להריון מאשר המשך ניטור ומעקב עד לתחילתה של לידה טבעית. השראת
הלידה
מפחיתה את הסיכון להתפתחות סיבוכים לרבות תסמונת HELLP ופרכוסים (אקלמפסיה).
אם בכל זאת יש צורך ליילד לפני השבוע ה- 37 להריון תבוצע הלידה בדרך כלל בניתוח קיסרי. על מנת שהאישה ההרה תוכל לקבל החלטה מושכלת, מומלץ שתיוועץ ברופא הן בנוגע לסיכונים הכרוכים
בלידה
מוקדמת והן בנוגע לסיבוכי רעלת ההריון.