הקדמה
דלקת המעי (בלעז, גסטרואנטריטיס) היא זיהום של הקיבה והמעיים. הסימפטומים השכיחים ביותר המאפיינים דלקת מעי כוללים שלשול תכוף (3 פעמים או יותר במהלך יממה) והקאה.
דלקת המעי שכיחה מאד ועלולה לפגוע בחמישית מהאוכלוסייה מדי שנה. המחלה נגרמת בעקבות הדבקה בנגיפים כגון נגיף הרוטה (בעיקר אצל ילדים) או נגיף מסוג נורו-וירוס (שכיח יותר אצל מבוגרים). דלקת מעי חיידקית תתרחש בעיקר בעקבות הרעלת מזון (נהוג לכנותה 'קלקול קיבה').
מדובר במחלה מדבקת מאד המועברת באמצעות מעבר החיידקים או הנגיפים המזהמים מהצואה אל חלל הפה (בדרך כלל על ידי מגע יד). על מנת למנוע הדבקה בדרך זו יש לשמור על רמת נקיון טובה ולהקפיד על רחיצת הידיים במים פושרים ובסבון לאחר כל ביקור בבית השימוש.
מגע יד מזוהמת באזור הפה או הפנים עלול לגרום לחדירת נגיפים או חיידקים למערכת העיכול ולהתפתחות דלקת המעי.
על מנת למנוע התפשטות של המחלה מומלץ כי החולים בה לא ישובו למקום עבודתם (במקרה של ילדים, לגן או לבית הספר) עד לחלוף 48 שעות מהפעם האחרונה בה שלשלו.
סיכויי ההחלמה
מרבית הלוקים במחלה יסבלו מסימפטומים קלים בלבד שיחלפו תוך מספר ימים ללא כל טיפול.
עם זאת, אם הסימפטומים חמורים או אם הלוקה במחלה פגיע במיוחד (מפאת גיל מתקדם או מחלה אחרת) עלול להידרש אשפוז בבית החולים לצורך קבלת טיפול ועירוי נוזלים על מנת למנוע התייבשות.
במקרים חמורים התייבשות עלולה להיות קטלנית. במדינות מתפתחות מוות כתוצאה מדלקת המעי הוא שכיח ומהווה בעיה רפואית קשה אך בעולם המערבי מקרי מוות הם נדירים יחסית.
סימפטומים
סימפטומים של דלקת מעי נגיפית יחלו תוך 24-48 שעות ממועד ההדבקה (תקופה זו מכונה 'תקופת ההדגרה'). תקופת ההדגרה של חיידקים הגורמים לדלקת מעי יכולה לארוך 12 שעות ועד 5 ימים, בהתאם לסוג החיידק.
הסימפטום השכיח ביותר של דלקת המעי הוא שלשול חוזר. בדרך כלל מדובר בלמעלה משלוש יציאות ביום של צואה מימית, רכה. הצואה עלולה להכיל שיירי דם וריר.
סימפטומים נוספים כוללים:
- הקאה.
- בחילה.
- עוויתות בבטן.
- כאב ראש.
- חום בינוני עד גבוה (38-39 מעלות צלזיוס).
סימפטומים של התייבשות
חשוב לשים לב לסימפטומים המעידים על אובדן נוזלים והתייבשות מאחר שאלו עלולים לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות. קשישים פגיעים במיוחד להשפעות של התייבשות. סימפטומים של התייבשות כוללים:
- עייפות.
- אדישות.
- טשטוש.
- בחילה.
- כאב ראש.
- התכווצויות שרירים.
- יובש בפה.
- פנים נפולות ולחיים שקועות.
- עיניים שקועות.
- הטלת מעט שתן מהרגיל או עצירת שתן (הפסקה מוחלטת של מתן שתן).
- קצב לב מהיר.
קראו עוד על הטיפול בהתייבשות
מתי לפנות לקבלת עזרה רפואית?
מרבית מקרי דלקת המעי יחלפו מאליהם ללא כל טיפול תוך מספר ימים (בדרך כלל, יומיים-שלושה במקרה של הדבקה נגיפית ושבוע במקרה של זיהום חיידקי).
במקרים מסוימים ידרש טיפול רפואי. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל במקרים הבאים:
- הקאה שנמשכת מעל יומיים.
- חוסר יכולת להחזיק נוזלים בגוף במשך למעלה מיממה.
- דם בקיא.
- דם בצואה.
- פרכוס.
- שינויים במצב ההכרה כגון בלבול.
- בעיות ראייה ('רואים כפול').
- דיבור לא ברור.
- כאב בטן חמור.
- סימפטומים של התייבשות לרבות יובש בפה, עיניים שקועות ועצירת שתן.
- סימפטומים של התייבשות שאינם משתפרים לאחר 3 ימים.
- חשד להדבקה בדלקת מעי במהלך ביקור במדינות מתפתחות, ובפרט במדינות בהן איכות המים ונקיונם נמוכים (הודו, נפאל, מדינות מרכז ודרום אמריקה ומדינות באפריקה).
אנשים הלוקים במצבים ומחלות רפואיים המחלישים את גופם ועלולים לפתח סיבוכים חמורים מומלץ כי יפנו אף הם לבדיקת רופא, כמפורט:
- מטופלים מעל גיל 65.
- נשים הרות.
- מטופלים הלוקים במחלת קרוהן או בדלקת מעי גס (קוליטיס).
- אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה (חולי סרטן המקבלים טיפול כימותרפי או נשאי איידס).
גורמים
דלקת המעי היא זיהום של הקיבה והמעיים. הזיהום פוגע באחד מתפקידיו העיקריים של המעי, היינו ספיגת מים מתוכן המעי לתוך הגוף. זו הסיבה מדוע שלשול הוא הסימפטום השכיח ביותר של דלקת המעי והתייבשות היא הסיבוך הנפוץ ביותר. שניהם נגרמים על ידי עודף נוזלים שלא נספגו במעיים.
גורמים שכיחים לדלקת המעי כוללים זיהום בנגיף מסוג נורו-וירוס והרעלת קיבה עקב מזון נגוע בחיידקים.
נגיף מסוג נורו-וירוס
נגיפים מסוג נורו-וירוס הם הגורמים השכיחים ביותר לדלקת המעי אצל מבוגרים. הדבקה בנגיפים אלו שכיחה מאד בזמן החורף אך אפשרית משך כל עונות השנה.
התפרצויות של נגיפי נורו-וירוס שכיחות באזורים סגורים כגון בתי חולים, בתי אבות ובתי ספר. המחלה מתפשטת בקלות רבה מאדם לאדם והנגיף יכול לשרוד במשך מספר ימים באזור נגוע. נגיפי נורו-וירוס יכולים להתפשט באמצעות מגע עם אדם נגוע, מגע עם משטחים או חפצים מזוהמים בנגיף או דרך אכילת או שתיית מזון או מים נגועים.
קיימים סוגים רבים של נגיפים מסוג נורו-וירוס ולכן תיתכן הישנות של הזיהום. החיסון הטבעי נגד הנגיף שנוצר בגוף בעקבות מחלה יעיל למשך 14 שבועות בלבד.
מרבית מקרי דלקת מעי חיידקית נגרמים עקב הרעלת מזון, אם כי תיתכן הרעלת מזון נגיפית גם כן. מזון עלול להזדהם על ידי חיידקים בשלבים שונים של ייצורו, עיבודו, בישולו והכנתו לרבות במקרים הבאים:
- מזון שלא בושל בחום גבוה דיו או במשך זמן מספיק להכחדת החיידקים.
- מזון שאינו מקורר או נשמר כראוי.
- זיהום ממקור אחר.
- מזון שטופל על ידי אדם שלא הקפיד על נקיון ידיו.
זיהום ממקור אחר
זיהום זה מתרחש בעקבות מגע של המזון עם מני מזונות נגועים או משטחים וכלי בישול מזוהמים.
לדוגמה, קרש חיתוך עליו טופל עוף שאינו מבושל ושלא נשטף כראוי בסיום העבודה עלול להוות מקור לזיהום, בפרט אם יוכן עליו מזון שאינו מבושל כגון סלט או כריך.
יתכן זיהום גם כאשר מאכסנים במקרר בשר שאינו מבושל מעל מזון מוכן. מיצי הבשר עלולים לטפטף על המזון המוכן ולזהם אותו.
זיהומים שכיחים במקרים אלו כוללים את החיידקים קמפילובקטר (שכיח בבשר נא, בעוף, במוצרי חלב שאינם מפוסטרים ובמים מזוהמים), סלמונלה (חיידק הנפוץ בבשר נא, בעוף, בביצים ובמוצרי חלב שאינם מפוסטרים) ו-E. Coli (שכיח בבשר שלא בושל דיו ובמוצרי חלב שלא עברו פיסטור).
'שלשול מטיילים' (Travelers’ diarrhea)
'שלשול מטיילים' הוא מושג המתייחס לדלקת מעי שנדבקים בה תוך כדי טיול במדינה זרה. המחלה שכיחה בעיקר בארצות בהן רמת הניקיון נמוכה. 'שלשול מטיילים' נגרם בעיקר על ידי חיידקים וטפילים כגון:
- שיגלה. חיידק או טפיל הגורמים לדיזנטריה.
- קריפטוספורידיום. טפיל הנמצא בקרקע שעלול לזהם מזון שבא במגע עם צואת אדם או חיות.
- גי'ארדיה. טפיל הנמצא במים שזוהמו על ידי צואת אדם או חיות. הזיהום הנגרם על ידי טפיל זה נקרא 'ג'יארדיאזיס'.
מרבית מקרי 'שלשול המטיילים' קלים ויחלפו מאליהם תוך מספר ימים. על מנת להקל ניתן להשתמש בתרופות ללא מרשם לטיפול בשלשול כגון אימודיום.
אבחון
במרבית המקרים לא ידרש אבחון רפואי מאחר שהסימפטומים יחלפו מאליהם ללא טיפול.
אם הסימפטומים נמשכים או שהם חמורים עשוי רופא המשפחה לבצע בדיקת צואה לתרבית או PCR, על מנת לבדוק לנוכחותם של חיידקים או טפילים בצואה. בהתאם לתוצאות תרבית הצואה יותאם סוג הטיפול הנדרש.
לעתים תבוצענה בדיקות דם ושתן על מנת לשלול מצבים אחרים כגון זיהום בדרכי השתן או דלקת ריאות. בדרך כלל יומלץ על בדיקות נוספות אם קיימים סימפטומים המרמזים כי הזיהום אינו מוגבל רק למערכת העיכול. סימפטומים שעלולים לעורר חשד הם חום גבוה, קצב לב מהיר ולחץ דם נמוך.
טיפול
במרבית המקרים יושג שיפור תוך מספר ימים, גם ללא טיפול. מקרים חמורים יותר ידרשו לקבלת טיפול בגורם.
טיפול במסגרת ביתית
הדבר החשוב ביותר הוא להקפיד על שתיית די נוזלים על מנת לפצות על אובדן הנוזלים בשלשול ובהקאה. יש לנסות לשתות לפחות 2 ליטרים של מים ביום, ובנוסף 200 מילי-ליטרים (מ"ל) של מים לאחר כל שלשול.
מטופלים שרגישים יותר להשפעות של התייבשות (קשישים, נשים הרות או חולים במחלות אחרות) מומלץ שישתו תמיסות מלח אותן ניתן לרכוש בבתי המרקחת. יש להיוועץ ברוקח באשר לאופן הכנת תמיסת המלח. תמיסות המלח עוזרות להחזיר לגוף מלחים, גלוקוז (סוכר) ומינרלים חשובים אחרים שאבדו במהלך ההתייבשות.
סוגים מסוימים של תמיסות מלח אינן מתאימות לחולים במחלות כליות. על חולים אלו להיוועץ עם הרופא המטפל.
מומלץ לאכול ארוחות קטנות ולהמנע ממזון עתיר סוכר, שומן או תבלינים, שעלול להחמיר את הסימפטומים. ניתן להתחיל עם אורז לבן מבושל או צנימים.
לעתים ידרש טיפול תרופתי.
תרופות נגד שלשול
אלו ניתנות על מנת להקל על מצבים של שלשול ממושך. לופרמיד (שם מסחרי: אימודיום) היא תרופה המקלה על שלשול. תרופה זו נמכרת
ללא מרשם רופא.
לופרמיד מאטה את תנועתיות המעיים ומגבירה מעט את כושר ספיגת הנוזלים לאורך המעי.
תופעות לוואי שכיחות של לופרמיד הן עצירות וטשטוש. תופעות לוואי נדירות יותר כוללות התכווצויות בבטן, נמנום, פריחה בעור ונפיחות.
לופרמיד אינה מתאימה לאנשים הלוקים בדלקת המעי הגס (קוליטיס) או לנשים הרות אך בטוחה לשימוש על ידי נשים מניקות.
אין ליטול לופרמיד או כל תרופה אחרת נגד שלשול כאשר חום הגוף גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס), או אם הצואה מכילה ריר או דם מאחר שבמקרים אלו התרופה עלולה לגרום להחמרה.
אין לתת תרופות נגד שלשול לילדים מתחת לגיל 12 אלא אם רופא הילדים הורה על כך.
תרופות נגד הקאה
תרופות אלו מסייעות בעצירת הקאה. הטיפול בהן אינו שכיח וידרש רק אם קיים חשש חמור להתייבשות בעקבות הקאה ממושכת.
מטוקלופראמיד (שם מסחרי: פרמין) הוא חומר נוגד הקאה יעיל. תרופה זו גורמת להרפיית השרירים המעורבים במנגנון ההקאה ומגבירה את כושר ספיגת הנוזלים והמזון לאורך המעי.
תופעות לוואי של תרופה זו כוללות נמנום, עצבנות, עייפות, חרדה, קשיי שינה ודיכאון. תופעות אלו הן זמניות וחולפות עם סיום הטיפול. תופעות הלוואי שכיחות יותר אצל ילדים ומתחת לגיל 20.
אנטיביוטיקה
אנטיביוטיקות אינן מומלצות בדרך כלל לטיפול בדלקת המעי מאחר שרוב המקרים נגרמים על ידי נגיפים. גם כאשר הזיהום הוא חיידקי, פעמים רבות יחלפו הסימפטומים גם ללא כל טיפול.
עם זאת, במקרים חמורים בהם זוהה חיידק ואצל אנשים הרגישים לסיבוכים יתכן שיומלץ על טיפול אנטיביוטי.
תופעות לוואי של שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בדלקת המעי כוללות:
- בחילה.
- הקאה.
- שלשול.
- כאב בטן.
- פריחה בעור.
טיפול במסגרת אשפוז
מקרים חמורים של התייבשות בעקבות דלקת המעי יטופלו במסגרת אשפוז בבית חולים, בעיקר כאשר מדובר בהקאות חוזרות המונעות החזקת נוזלים בגוף או כאשר יש עצירת שתן (העדר הטלת שתן). במסגרת האשפוז ינתן טיפול תוך ורידי תומך בנוזלים ובחומרי הזנה חיוניים.
מניעה
מניעת הזיהום
מאחר שדלקת המעי מדבקת מאוד חשוב לנקוט בצעדים הבאים על מנת למנוע את התפשטות הזיהום:
- שטיפת ידיים לאחר כל ביקור בשירותים ולפני אכילה או הכנה של מזון.
- ניקוי השירותים, לרבות ידית מיכל ההדחה ומושב האסלה באמצעות חומר חיטוי אחרי כל שלשול או הקאה.
- אין לחלוק מגבות, מצעים או סכו"ם עם אחרים.
- אין לחזור לעבודה (או לגן או לבית הספר) עד לחלוף 48 שעות מאז הארוע האחרון של שלשול או הקאה.
ניקיון המזון
הקפדה על רמת ניקיון טובה בכל הקשור לאוכל והכנתו מונעת הרעלת מזון. ניתן לשמור על רמת ניקיון נאותה בדרכים הבאות:
- שטיפת ידיים, משטחים וסכו"ם באופן סדיר עם מים חמים וסבון.
- לעולם לא לאחסן מזון מבושל יחד עם מזון לא מבושל.
- לשמור מזון רגיש בקירור.
- לבשל היטב את המזון.
- לא לאכול מזון מעבר לתאריך התפוגה שלו.
מניעת 'שלשול מטיילים'
בזמן טיול או ביקור במדינה שבה רמת הניקיון נמוכה וקיים סיכון אפשרי לזיהום במי השתייה, מומלץ להימנע מצריכת פריטי המזון והשתייה הבאים:
- מי ברז.
- מיצי פירות (הנמכרים בדוכני רחוב).
- גלידה.
- קוביות קרח.
- סרטנים.
- ביצים.
- סלטים.
- בשר נא או בשר שאינו מבושל היטב.
- פירות קלופים.
- מיונז.
- רטבים.
דברי מזון ושתייה אשר בדרך כלל בטוחים לשימוש כוללים:
- בקבוקי מים חתומים המיוצרים על ידי יצרנים בינלאומיים מוכרים.
- מזון מבושל כמו מרק או מזון מוקפץ במחבת.
- מזון משומר או מזון באריזות אטומות.
- לחם טרי.
- פירות לא מקולפים.
- תה או קפה.
- אלכוהול.
לפני הנסיעה מומלץ להתחסן בחיסונים המומלצים עבור מדינות היעד. ניתן להתעדכן באתר משרד הבריאות.
