24 מרץ 2017 כ"ו אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  17.08.2011  באדיבות ה 

פסיכוזה

(Psychosis)

הטיפול בפסיכוזה

הטיפול בלוקים בפסיכוזה כולל בדרך כלל טיפול תרופתי בעזרת תרופות נוגדות פסיכוזה (Antipsychotics) וטיפול נפשי (פסיכולוגי) באמצעות שיחות (פסיכותרפיה). הטיפול המומלץ יכול להשתנות מאדם לאדם בהתאם לגורם לפסיכוזה. לעתים נדרש שילוב של יותר מתרופה אחת, ובחלק מהמקרים נדרש טיפול ארוך טווח גם לאחר חלוף הסימפטומים החריפים.
אופי הטיפול יקבע בהתאם לגורם. מידע נוסף ניתן למצוא בסקירות הבאות:
 

תרופות נוגדות פסיכוזה (Antipsychotic medicines)

הטיפול בלוקים בפסיכוזה כולל בדרך כלל טיפול בעזרת תרופות נוגדות פסיכוזה (המכונות גם תרופות 'אנטי-פסיכוטיות'). התרופות נוגדות הפסיכוזה מעכבות את פעילות הדופאמין במח ומשפיעות גם על פעילות הסרוטונין (מתווך עצבי נוסף).
התרופות ניטלות דרך הפה בצורת
טבליה
או בהזרקה. חלק מהתרופות האנטי-פסיכוטיות פועלות במנגנון לשחרור מושהה ומשמשות בדרך כלל לטיפול ארוך טווח (לדוגמה, זריקות אותן ניתן להזריק אחת ל- 2-6 שבועות).
תרופות נוגדות פסיכוזה עשויות להפחית חרדות ותוקפנות תוך שעות מרגע נטילתן. יחד עם זאת עלולים לחלוף מספר ימים ואף שבועות עד שהטיפול ישפיע על סימפטומים אחרים, כמו מחשבות שווא והזיות.
תרופות נוגדות פסיכוזה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:
  • תרופות טיפוסיות נוגדות פסיכוזה.
  • תרופות לא-טיפוסיות נוגדות פסיכוזה.
 

תרופות טיפוסיות נוגדות פסיכוזה (Typical Antipsychotics)

תרופות מהדור הראשון של נוגדי פסיכוזה שפותחו עוד בשנות ה- 50 של המאה שחלפה. תרופות אלה נמצאו יעילות בהפחתת הסימפטומים של פסיכוזה. קבוצת תרופות זו כוללת:
  • האלופרידול (Haloperidol)- משווק בישראל בשמות הלדול®, הלופר®, פרידור®, פריקאט®).
  • תיורידאזין (Thioridazine)- משווק בישראל בשם רידזין®, מלריל ®.
  • פרפנאזין (Perphenazine)- משווק בישראל בשם פרפנאן®.
  • פלופנאזין (Fluphenazine)משווק בישראל בשם פלודקאט®.
 
התרופות הטיפוסיות אמנם יעילות לטיפול בפסיכוזה, אולם אצל חלק מהחולים עלולות לגרום לתופעות לוואי עצביות (נוירולוגיות) משמעותיות. לכן, במקרים רבים יעדיף הרופא המטפל להמליץ על תרופות נוגדות פסיכוזה לא- טיפוסיות.

תרופות נוגדות פסיכוזה לא טיפוסיות (Atypical Antipsychotics)

מדובר בתרופות מהדור החדש שפותחו בשנות התשעים של המאה שעברה. אלו יעילות בהפחתת הסימפטומים של פסיכוזה, וחלקן גם יעילות בהפחתת סימפטומים נוספים הקשורים למחלת השסעת (
סכיזופרניה
), למשל צמצום והשטחת הרגשות.
קבוצת תרופות זו כוללת:
  • קלוזאפין (Clozapine)- משווק בישראל בשמות לוזפין®, לפונקס®.
  • ריספרידון (Risperidone)- משווק בישראל בשמות ריספרדל®, ריספונד®, ריספרידקס®.
  • אולנזאפין (Olanzapine)- משווק בישראל בשם זיפרקסה®.
  • קווטיאפין (Quetiapine)- משווק בישראל בשם סרוקוול®.
  • זיפרסידון ((Ziprasidone- משווק בישראל בשם גאודון®.
  • פאליפרידון (Paliperidone)- משווק בישראל בשם אינווגה®.
 

תופעות לוואי

הן התרופות הטיפוסיות נוגדות הפסיכוזה והן הלא טיפוסיות עלולות לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות.
תופעות הלוואי של תרופות נוגדות פסיכוזה טיפוסיות עלולות לכלול:
  • ישנוניות.
  • סחרחורת, בעיקר במעבר משכיבה לעמידה.
  • תחושה של חוסר מנוחה ברגליים.
  • איטיות ונוקשות בתנועה.
  • תנועות לא רצוניות. תופעה שנגרמת לרוב רק לאחר טיפול ממושך ועלולה להמשך גם לאחר הפסקת נטילת התרופה.
  • רעד.
  • עוויתות שרירים.
  • הפרשת חלב מהפטמה (בעיקר אצל נשים).
 
תופעות הלוואי של התרופות הלא טיפוסיות עלולות לכלול:
  • עלייה במשקל.
  • סוכרת
    .
  • עלייה ברמות הכולסטרול.
  • התרופה קלוזאפין עלולה לגרום לירידה מסוכנת בתאי הדם הלבנים (נדיר).
 
תופעות לוואי של שתי הקבוצות עלולות לכלול:
  • עליה במשקל.
  • ראיה מטושטשת.
  • עצירות
    .
  • ירידה בחשק המיני.
  • יובש בפה או לחילופין
    הפרשת רוק
    מוגברת.
  • שינויים בלחץ הדם.
 
לא כל תרופה מתאימה לכל אחד. לכל תרופה היתרונות והחסרונות שלה. התאמת הטיפול התרופתי היא מלאכה מורכבת שתלויה במגוון הסימפטומים שחווה החולה, במחלות אחרות מהן סובל וממצבו הבריאותי הכללי. יכולים לחלוף מספר שבועות עד שהחולה מתחיל לחוש הטבה ומושגת שליטה בסימפטומים.
מטופלים הנוטלים תרופות נוגדות פסיכוזה זקוקים לבדיקות תקופתיות בעת נטילת התרופות.
חשוב ליידע את הרופא על כל תופעות הלוואי, ובמיוחד אם תופעות אלו הופכות לבלתי נסבלות. במצב זה יכול הרופא לשנות את מינון התרופה, להחליף אותה בתרופה אחרת או לתת תרופה נוספת שתסייע להפחית את תופעות הלוואי.
לתרופות נוגדות פסיכוזה עלולה להיות פעילות גומלין מסוכנת עם חומרים אחרים. לפיכך יש ליידע את הרופא לגבי נטילת תרופות אחרות, בין אם הן מצריכות מרשם רופא ובין אם לא, לרבות תוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים או צמחי מרפא.
בכל מקרה אין להפסיק נטילת תרופה מבלי להיוועץ ברופא, גם אם המטופל מרגיש טוב. הדבר עלול לגרום לחזרת הסימפטומים.
ייתכן שהרופא ימליץ גם על שילוב תרופות פסיכיאטריות אחרות בטיפול, כגון נוגדי חרדה, מייצבי מצב רוח או נוגדי
דיכאון
, תוך שימוש במינון היעיל הנמוך ביותר.

טיפול נפשי (פסיכולוגי)

טיפול נפשי באמצעות שיחות (פסיכותרפיה) עשוי לעזור ללוקים בפסיכוזה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. יחד עם זאת, במקרה של פסיכוזה, טיפול נפשי אינו מחליף טיפול תרופתי. הטיפול המיטבי מושג באמצעות שילוב של טיפול תרופתי ונפשי גם יחד.
הטיפול הנפשי עשוי לסייע בהפחתת החרדות ובהתמודדות טובה יותר עם מחשבות השווא וההזיות. כמו כן עשוי הטיפול לסייע למטופל לגבש תובנה באשר למצבו ולצורך בטיפול, ולספק לו כלים לעזרה עצמית.
ישנן מספר גישות ושיטות לטיפול נפשי.

טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי (CBT, Cognitive Behavioral Therapy)

טיפול הכרתי התנהגותי
מבוסס על התובנה שיש קשר הדוק בין דפוסי מחשבה לרגשות ולהתנהגות.
מטרת הטיפול היא לזהות דפוסי מחשבה שאינם מסייעים למטופל להתמודד כיאות עם המציאות. דפוסי מחשבה אלו גורמים למצוקה רגשית ולהתנהגות בלתי רצויה. בשלב מתקדם של הטיפול ניתן לפתח דפוסי מחשבה יעילים יותר לשם התמודדות עם מצבים שונים. הטיפול מתבצע בסדרה של מפגשים לאורך מספר שבועות עד חודשים עם מטפל מוסמך.
טיפול הכרתי התנהגותי עשוי לסייע ללוקים בפסיכוזה בהתמודדות עם מחשבות שווא והזיות. כך למשל עשוי הטיפול לסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה שמעוררות מחשבות השווא וההזיות, וללמוד להימנע מלפעול על-פיהם.
הטיפול עשוי גם לסייע למטופל להתמודד עם אתגרים שונים בחיי היומיום ולעזור בשיפור מיומנויות תקשורת בינאישית ביחסים עם קרוביו ובמקום העבודה.
טיפול אישי מחזק את הקשר בין המטופל למטפל ועשוי לשפר את הנכונות של המטופל לדבוק בטיפול התרופתי.

טיפול משפחתי

מצב של פסיכוזה עלול להיות מטלטל הן עבור המטופל והן עבור בני המשפחה. במקרים רבים, במהלך המצב הפסיכוטי ולאחריו תלוי המטופל בתמיכת בני המשפחה. טיפול משפחתי עשוי לסייע למשפחת הלוקה בפסיכוזה להתמודד עם האתגרים והקשיים הכרוכים בטיפול באהובם.
מטרות הטיפול המשפחתי במשפחות הלוקים בפסיכוזה כוללות:
  • סיפוק מידע אודות האבחנה, אפשרויות הטיפול ותחזית לסכויי ההחלמה.
  • דיון באפשרויות ובדרכים לתמוך במטופל כדי לשפר את מצבו.
  • שיתוף ודיון בקשיי בני המשפחה ובדרכים להתמודד איתם.
  • גיבוש תוכנית להתמודדות עם בעיות שעלולות לצוץ בעתיד (למשל, מה עושים במקרה שיתרחש בעתיד אירוע פסיכוזה נוסף).
 

קבוצות לעזרה עצמית

קבוצות לעזרה עצמית (מכונות גם 'קבוצות תמיכה') הן קבוצות שמורכבות ממטופלים בעלי אבחנה דומה. הקשר עם מטופלים אחרים שסובלים מבעיות דומות עשוי לשמש מקור תמיכה ללוקים בפסיכוזה.
מספר עמותות מפעילות קבוצות לעזרה עצמית ברחבי הארץ. ניתן למצוא רשימה של עמותות המפעילות קבוצות לעזרה עצמית בתחום בריאות הנפש באתר 'עצה, המרכז הישראלי לעזרה עצמית והדדית' (ייפתח בדפדפן נפרד).

אשפוז

לעיתים, כאשר הסימפטומים חמורים או כאשר קיימת סכנה למטופל או לסביבתו, דרוש טיפול במסגרת אשפוז. מסגרת האשפוז מאפשרת טיפול צמוד על ידי צוות מוסמך הכולל לרוב פסיכיאטרים מומחים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק וצוות אחים ואחיות המוסמכים בתחום בריאות הנפש.
במסגרת האשפוז מתאפשרת השגחה טובה יותר על צרכיו הבסיסיים של החולה לרבות תזונה נאותה, שינה מספקת, עזרה בשמירה על נקיון אישי והשגחה על נטילת הטיפול התרופתי הנדרש.

אשפוז כפוי

במקרים חמורים ובהתאם לצורך עשוי הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז כפוי (על סמך בדיקה פסיכיאטרית), במידה שמתקיימים התנאים לכך על פי חוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א (ייפתח בדפדפן נפרד).
החלטה על אשפוז כפוי היא למשך זמן מוגבל על-פי חוק. במסגרת החוק מוקנית לחולה או לבא כוחו אפשרות לערער על ההחלטה לאשפוז כפוי. חולים המאושפזים בכפייה זכאים לייצוג ולסיוע משפטי. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר משרד המשפטים.