18 אוקטובר 2017 כ"ח תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  02.09.2011  באדיבות ה 

אנורקסיה נרבוזה - מידע רפואי

Anorexia Nervosa

גורמים לאנורקסיה נרבוזה

לא ידוע מה בדיוק גורם לאנשים מסוימים לפתח אנורקסיה. מומחים סבורים שמדובר בשילוב של גורמים נפשיים, סביבתיים וביולוגיים המובילים להתנהגות בעלת אופי הרסני.
כיום מניחים שתכונותיהם של חלק מהאנשים, בשילוב חשיפה לגורמים מסוימים, מגבירה את הסיכון כי ילקו באנורקסיה. התבגרות בסביבה תרבותית המקדשת את הרזון עלולה להביא את המתבגר להחליט על דיאטה קיצונית ועל אימוץ אורח חיים סגפני המחייב ירידה מתמדת במשקל.
תזונה לקויה לאורך זמן משפיעה על המוח, מחמירה את ההתעסקות הכפייתית בנושא המשקל והמזון הקשורים באנורקסיה ולמעשה מכניסה את האדם למעגל קסמים. ככל שיעסוק יותר בדיאטה ובירידה במשקל כך תגבר ההשפעה על המוח והצורך לרדת עוד ועוד במשקל יתעצם. תחילה תחול החמרה הדרגתית בסימפטומים, אך עם הזמן תתרחש התדרדרות מהירה.
גורמים שעלולים להוביל לאנורקסיה מוסברים להלן.

גורמים נפשיים

מחקרים מצאו כי קיימים גורמים נפשיים המשותפים ללוקים באנורקסיה. גורמים אלו הם חלק מאישיותם של האנורקטיים ואף משפיעים על דרך התנהגותם. גורמים אלו כוללים:
  • נטייה לדיכאון ולחרדה.
  • חוסר יכולת להתמודד עם מצבי דחק (סטרס).
  • דאגנות יתר ותחושת חרדה מהעתיד.
  • רדיפת שלמות (פרפקציוניזם). אנורקטיים רבים מגדירים לעצמם מטרות ואמות מידה חמורות ונוקשות.
  • נטיה לעצור רגשות ולשלוט בקפדנות ברגשות ובהתנהגות (תופעה המכונה בלעז אינהיביציה).
  • נטייה התנהגותית כפייתית שגורמת לאדם לעסוק שוב ושוב בנושא הרזון והירידה במשקל (אם כי לא קיצונית כמו במקרה של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD, Obsessive Compulsive Disorder)).
 

גורמים סביבתיים

מרבית מקרי האנורקסיה מתחילים בגיל ההתבגרות ולכן זהו כנראה גורם התורם להתפתחות המחלה. יתכן שהשינויים ההורמונליים החלים בתקופה זו, בצירוף תחושות של חרדה, לחץ ודימוי עצמי נמוך האופייניות למתבגרים רבים, גורמים להתפרצות המחלה.
התרבות המערבית המודרנית מאדירה ומחזקת את השאיפה לרזון. כלי התקשורת מרבים להציג תמונות של דוגמניות ושחקניות דקיקות מראה, ונוטים לעסוק בכמה העלו או הפחיתו ממשקלם. לא פעם ערך והצלחה מקושרים למבנה גוף רזה והתחושה היא כי יש לשאוף לרזון בכל מחיר.
גורמים סביבתיים נוספים שעלולים לתרום להתפתחות המחלה כוללים:
  • ארוע מלחיץ כמו סיום מערכת יחסים או פיטורים.
  • שכול.
  • לחצים בבית הספר (תקופת בחינות, חרם חברתי).
  • בעיות בבית ובמשפחה.
  • התעללות מינית או רגשית.
 

גורמים ביולוגיים

המוח זקוק לתזונה בריאה ומאוזנת על מנת לאפשר את תפקודו התקין. המוח צורך כחמישית מתצרוכת הקלוריות היומית. לכן, דיאטה קיצונית וירידה משמעותית במשקל עלולות לפגוע בתפקודי המוח התקינים ואף להחמיר את הסימפטומים האופייניים לאנורקסיה.
תת תזונה עלולה לשבש את האיזון ההורמונלי בגוף, דבר שמחמיר עוד יותר את הפגיעה בתפקוד המוח.
קיימות סברות שונות לגבי הפגיעה הנגרמת למוח עקב אנורקסיה. סברה אחת גורסת כי השינויים התזונתיים וההשפעה על המוח מגבירות את רגישותו להשפעתה של חומצת האמינו טריפטופאן. חומצות אמינו הן אבני הבנין של החלבונים בגוף. טריפטופאן היא חומצת אמינו שכיחה במזון.
לפי סברה זו, הרגישות המוגברת לטריפטופאן גורמת לתחושת חרדה בזמן האכילה. מנגד, הרעבה עצמית ופעילות גופנית מופרזת, אשר מפחיתות את כמות הטריפטופאן הזמינה למוח, גורמות דווקא לתחושת רוגע זמנית.
בהתאם להסבר אחר חלה פגיעה במנגנון המווסת את תחושת הרעב אצל הלוקים באנורקסיה. הרעב נשלט על ידי ההיפותלמוס, שאחראית על מנגנונים שונים לרבות וויסות חום הגוף ומנגנון הרעב והצמא.
כאשר הגוף זקוק למזון מפרישה ההיפותלמוס חומרים כימיים הנקראים מתווכים עצביים (בלעז, נוירו-טרנזמיטורים) שמגרים את תחושת הרעב. בסיום הארוחה מופרש ההורמון לפטין, המאותת כי הגוף שבע. בתגובה מפרישה ההיפותלמוס מתווכים עצביים אחרים, שגורמים לתחושת הרוגע והמלאות הנלוות לתחושת השובע. זהו מנגנון של היזון חוזר שמטרתו וויסות תחושות הרעב והשובע.
אצל אנשים הלוקים באנורקסיה חלים שינויים בתפקוד המוח הפוגעים במנגנון ההיזון החוזר של תחושות השובע והרעב. תחושת המלאות לאחר הארוחה אינה גורמת לרוגע אלא דווקא לאשמה, לחרדה ולכעס עצמי. עם הזמן, מקשר המוח את תחושת הרעב דווקא עם רגשות שליליים אלא ומדכא אותו.

גורמי סיכון

למרות שהסיבה המדויקת לאנורקסיה אינה ידועה ישנם כמה גורמים שעלולים להגביר את הסיכון להתפתחות המחלה.

דיאטה

אנשים שעושים דיאטה מרגישים מחוזקים מהמחמאות שחולקים להם ומהשינוי במראה שלהם, אך הדבר עלול להוביל לירידה מוגזמת במשקל.

ירידה לא מכוונת במשקל

אנשים שמאבדים ממשקלם בלי לעשות דיאטה מכוונת (למשל לאחר מחלה או תאונה) עלולים למצוא את עצמם במצב שהמראה החדש יעודד אותם להמשיך ולהגביל את כמויות המזון שהם אוכלים, עד כדי הפיכת הדיאטה שלהם לקיצונית.

עלייה במשקל

אנשים שעולים במשקל עלולים להרגיש מיואשים בגלל ששמנו, לספוג ביקורת ואפילו לעג. בתגובה הם עלולים לאמץ דיאטה קיצונית.

גיל ההתבגרות

חלק מבני הנוער מתקשים להתמודד עם השינויים שגופם עובר במהלך ההתבגרות. בתקופה זו נוטים המתבגרים להיות רגישים יותר ללחץ חברתי, לביקורת ולהערות לגבי משקלם וצורת גופם, במיוחד כשאלו מגיעות מבני גילם. כל אלו עלולים להיות קרקע פורייה להתפתחות הפרעות אכילה וביניהן גם אנורקסיה.

שינויים

שינויים במהלך החיים כמו עבודה חדשה, מעבר לאזור מגורים חדש, פרידה ממישהו אהוב או מחלה קשה של מישהו קרוב עלולים ליצור לחץ רגשי רב. אחת הדרכים להתמודד עם מצבים כאלו, במיוחד כשאין לאנשים שליטה עליהם, זה לדבוק במשהו שהם כן מסוגלים לשלוט בו, כמו אכילה.

דרישות מקצועיות

אנשים העוסקים במקצועות שקשורים להופעה מול קהל נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באנורקסיה. עבור חלק מהם, לדוגמה, רקדניות בלט, רזון הוא אחת מדרישות המקצוע.
גם ספורטאים שעוסקים בענפי ספורט כמו ריצה, היאבקות, החלקה על הקרח והתעמלות עלולים למצוא את עצמם בסיכון מוגבר לפתח אנורקסיה.

תקשורת וחברה

התקשורת ותעשיית האופנה מציגות לעיתים קרובות דוגמניות ושחקניות בעלות מבנה גוף כחוש ובכך גורמות לנערות ולנשים צעירות לרצות להיות יותר ויותר רזות.