22 אוקטובר 2017 ב' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  02.09.2011  באדיבות ה 

אנורקסיה נרבוזה - מידע רפואי

Anorexia Nervosa

טיפול באנורקסיה נרבוזה

טרם תחילת הטיפול יש צורך בהערכה כללית של מצב בריאותו של הלוקה באנורקסיה. בדיקה רפואית זו תבוצע בדרך כלל על ידי רופא המשפחה. במסגרת הבדיקה ישאל המטופל לגבי מצבו הבריאותי, המשפחתי והחברתי. הרופא ינסה להעריך את חומרת המצב והאם נשקפת סכנה מיידית לחיי המטופל.

הצוות המטפל

הטיפול באנורקסיה נעשה בעזרת צוות מומחים בטיפול בהפרעות אכילה שכולל רופאים, מטפלים בתחום בריאות הנפש ודיאטניות.

תוכנית הטיפול

מקום ואופי הטיפול יקבעו בהתאם לחומרת המצב. במרבית המקרים ינתן הטיפול במסגרת מרפאות החוץ של המרכזים הרפואיים הגדולים אך קיימות אפשרויות טיפול גם במסגרת אשפוז יום. במקרים חמורים יומלץ על טיפול במסגרת אשפוז בבית החולים, במחלקה לבריאות הנפש או במחלה המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה.

טיפול רפואי

חשוב להתחיל בטיפול מוקדם ככל שאפשר, ובפרט אם המטופל איבד משקל רב. הטיפול יכלול בדרך כלל טיפול נפשי (באמצעות שיחות עם יועץ או מטפל) וטיפול תזונתי שמטרתו להשיג עליה מתונה ובטוחה במשקל. על מנת להתגבר על המחלה יש צורך לשלב טיפולים אלו.
במהלך הטיפול תנוטר בריאותו של המטופל באופן קפדני, יבוצע מעקב אחר משקל גופו ויערכו בדיקות נוספות בהתאם לצורך.
אצל ילדים ומתבגרים קיימת חשיבות לניטור קצב הגדילה, ההתפתחות והעליה במשקל. יש לעקוב אחר גובה הילד או המתבגר על מנת לוודא שלא חלה עצירה בגדילה.
בהתאם למצב הרפואי של המטופל יערכו בדיקות וטיפולים נוספים לרבות טיפולי שיניים (אם נגרם נזק לחלל הפה ולשיניים בעקבות ההקאות התכופות) וטיפול לגמילה משימוש במשלשלים ובמשתנים. הגמילה תבוצע באופן הדרגתי על מנת למנוע תופעות לוואי כגון בחילה או עצירות.

עליה בטוחה במשקל

אנשי מקצוע בתחום התזונה ינחו את המטופל לגבי תזונה בריאה. בהתאם לדרישות התזונתיות של כל מטופל יותאמו עבורו תוכניות טיפול אישיות. תוכניות אלו יסייעו להגיע למשקל הרצוי ולהשלים את החוסרים התזונתיים שנוצרו בעקבות המחלה.
מטרה חשובה של הטיפול היא לפתח הרגלי אכילה נכונים שכוללים:
  • שלוש ארוחות מסודרות ביום.
  • הגדלת כמות המזון שהמטופל אוכל.
  • הקפדה על תזונה בריאה.
  • הגדלת כמות הקלוריות מהמזון.
 
לעתים יוחלט על 'משקל מטרה' אליו צריך המטופל להגיע. תחילה יומלץ בדרך כלל לאכול כמויות קטנות של מזון מאחר שהגוף אינו רגיל עוד לעכל כמויות גדולות של אוכל. עם הזמן יגדלו כמויות המזון שהמטופל יוכל לאכול.
בהתאם לצורך יותאמו למטופל תוספי מזון וויטמינים. חלק מהמומחים סבורים כי זהו השלב הראשון בטיפול התזונתי, עוד טרם הגדלת כמויות המזון על מנת לעלות את משקל הגוף.
במקרים קיצוניים עלולים חולי האנורקסיה להזדקק להזנה באמצעות צינורית המוחדרת דרך האף לקיבה, עד להשגת משקל גוף רצוי ורכישת הרגלים ויכולת לאכול מזון מוצק.

טיפול נפשי (פסיכולוגי)

כל סוגי הטיפול הנפשי עשויים להועיל לרבות טיפול אישי, משפחתי או קבוצתי. אנורקטיים רבים אינם מכירים במצבם ואינם מסכימים להשתתף במחקרים רפואיים ולכן קיימים מחקרים מעטים בלבד לגבי יעילות הטיפול הנפשי. למעט טיפול משפחתי, שהוכח כיעיל, לא הוכח באופן מדעי ששיטה או גישה טיפולית אחת עדיפה על אחרת או יעילה כלל לטיפול באנורקסיה, אף שאין לשלול את תרומת הטיפול הנפשי להחלמה מהמחלה.
רצוי לקבוע את אופי הטיפול בהתאם להעדפותיו האישיות של כל מטופל ויכולתו ליצור קשר אישי עם המטפל. חלק מהמטופלים מחליפים מספר מטפלים עד שהם מוצאים את האחד שמתאים עבורם.
הטיפול האישי עשוי לסייע בהתמודדות עם ההתנהגות והמחשבות שגורמות לאנורקסיה. טיפול נפשי יכול לעזור למטופל לשפר את דימויו העצמי וללמוד דרכי התמודדות חיוביות עם הלחצים בחיים או עם מצבים המעוררים רגשות חזקים.
טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי (Cognitive Behavioral Treatment, CBT) הוא טיפול המבוצע באמצעות שיחות. למרות שאין עדויות חד-משמעיות ששיטה זו עדיפה על שיטות טיפול אחרות, מרבים להשתמש בה לטיפול באנורקסיה.
גישה טיפולית נוספת מכונה טיפול בין-אישי (Interpersonal Therapy, IPT). גישה זו מבוססת על ההנחה שקשרים בין אנשים וקשרים עם העולם הסובב את המטופל הם בעלי השפעה חשובה על בריאותו הנפשית.
קיימות שיטות וגישות טיפוליות נוספות שעשויות להועיל לחולים באנורקסיה. שיטת ה- FPT (Focal Psychodynamic Therapy) עוסקת בבעיות בעברו של המטופל, שעלולות להשפיע על התנהגותו בהווה. באמצעות התמודדות עם העבר לומד המטופל להתמודד עם מצבי לחץ ורגשות שליליים.
בבסיס הטיפול המשפחתי עומדת ההנחה כי הלוקה באנורקסיה אינו מסוגל לקבל החלטות באשר למצבו הבריאותי וזקוק לעזרה מבני משפחתו. טיפול זה יכול לסייע בפתרון עימותים בתוך המשפחה ומסייע לרכז את תמיכתם של בני המשפחה במטופל.
על מנת שטיפול זה יצלח יש לוודא שבבית מתקיימים הרגלי אכילה נכונים. טיפול משפחתי חשוב במיוחד עבור ילדים הלוקים באנורקסיה שמתגוררים בבית הוריהם.
טיפול קבוצתי מאפשר ליצור קשר עם אנשים אחרים המתמודדים עם הפרעות אכילה למטרת תמיכה והתמודדות משותפת. יש לוודא שקבוצת התמיכה מנוהלת ומלווה על ידי איש מקצוע. חלק מהלוקים באנורקסיה עלולים למצוא את עצמם מתחרים עם חברים אחרים בקבוצה הטיפולית מי יהיה הרזה ביותר בקבוצה, ולכן חשובה במיוחד ההנחיה המקצועית.

טיפול תרופתי

מחקרים מעלים כי טיפול תרופתי בלבד אינו יעיל במקרה של אנורקסיה. בדרך כלל ינתן טיפול תרופתי אך ורק כדי להקל על סימפטומים נלווים (לדוגמה, סימפטומים של דיכאון או של הפרעה כפייתית-טורדנית).
הטיפול התרופתי ישולב עם טיפול נפשי וטיפול תזונתי.
קיימים מחקרים לפיהם התרופה אולאנזאפין (Olanzapine, שם מסחרי: Zyprexa) יעילה לטיפול בקרב חולי אנורקסיה שאינם מגיבים לטיפול אחר. אף שזוהי תרופה נגד פסיכוזה היא נמצאה יעילה להפחתת החרדות של אנורקטיים רבים באשר למשקלם ולתזונתם.
תופעות לוואי של הטיפול באולאנזאפין כוללות:
  • ישנוניות.
  • סחרחורת.
  • עוויתות שרירים.
  • עצירות.
  • יובש בפה.
  • פריחה בעור.
 

אשפוז

במקרה של סיבוכים רפואיים, מקרי חירום פסיכיאטריים, תת-תזונה חריפה או סירוב מתמשך לאכול עלול להיווצר צורך באשפוז. בהתאם לצורך עשוי הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז כפוי (על סמך בדיקה פסיכיאטרית), במידה שמתקיימים התנאים לכך על פי חוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א (ייפתח בדפדפן נפרד).
החלטה על אשפוז כפוי היא למשך זמן מוגבל על-פי חוק. במסגרת החוק מוקנית לחולה או לבא כוחו אפשרות לערער על ההחלטה לאשפוז כפוי. חולים המאושפזים בכפייה זכאים לייצוג ולסיוע משפטי. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר משרד המשפטים (ייפתח בדפדפן נפרד).

אתגרים בטיפול באנורקסיה

אנורקסיה היא מחלה מתמשכת שתהליך ההחלמה ממנה יכול לקחת חודשים ואפילו שנים. חלק מהמקרים חמורים יותר בהשוואה לאחרים.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול באנורקסיה הוא שלעיתים אנשים שחולים במחלה כלל לא רוצים לקבל טיפול או חושבים שאינם זקוקים לו. למעשה, חלק הלוקים בהפרעות אכילה טוענים שאין להם שום בעיה וכי זהו סגנון החיים שהם בחרו בו.
גם כשרוצים להחלים קשה לעתים להתגבר על המחלה. לא פעם האנורקסיה היא מאבק המתמשך כל החיים. היא יכולה להופיע או להיעלם. גם אם אין סימפטומים, אנשים מוסיפים להיות פגיעים ועלולים לחוות הישנות של המחלה בתקופות של לחץ. אצל חלק מהנשים עלולה המחלה להתפרץ שנית לאחר הריון.
לכן קיימת חשיבות להמשך הטיפול או לביקורים תקופתיים אצל איש מקצוע, בפרט בתקופות של לחץ, על מנת להישמר מפני חזרת המחלה.