28 מאי 2017 ג' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  25.09.2011  באדיבות ה 

הפרעת אכילה בולמוסית - מידע רפואי

Binge Eating Disorder

אבחון הפרעת אכילה בולמוסית

הפרעת אכילה בולמוסית טרם הוגדרה כמחלת נפש וקיימת מחלוקת האם יש להגדירה ככזו. הפרעת אכילה בולמוסית דומה לבולימיה נרבוזה וחלק מהמומחים אף סבורים כי מדובר בסוג מסוים של הפרעת אכילה זו.
אדם הלוקה בבולימיה יזלול, אך לאחר מכן ירוקן את גופו מהמזון באמצעות גרימת
הקאה
או
שלשול
. מנגד, הלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית זוללים בלבד ואינם מנסים להיפטר מהמזון הרב שדחסו לגופם. לכן הם נוטים לעלות במשקל, בעוד שחלק מהבולמים רזים מאד.
אדם שחושד שהוא סובל מהתקפי זלילה צריך לגשת לרופא המטפל אשר יכול לאבחן את מצבו ולהפנות אותו לרופא מומחה בבריאות הנפש (פסיכיאטר), לפסיכולוג ולתזונאית.
הרופא יברר עם המטופל מה הם הרגלי האכילה שלו ויחפש סימנים אופייניים להפרעת אכילה הכוללים:
  • אכילה מהירה יותר מהרגיל בזמן התקף הזלילה.
  • אכילה עד לתחושה של חוסר נוחות.
  • אכילה של כמויות גדולות של מזון גם בלי לחוש רעב.
  • אכילה בסתר או ביחידות בגלל המבוכה הכרוכה באכילת כמויות גדולות.
  • רגשי אשם, בושה או גועל לאחר התקפי הזלילה.
 
אנשים בעלי הרגלים אלו סובלים ככל הנראה מהפרעת אכילה בולמוסית.
מדריך ה- DSM-4-TR (ראשי תיבות של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) שפרסמה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (The American Psychiatric Association) מגדיר קריטריונים לאבחון הפרעת אכילה בולמוסית:
  • התקפי זלילה חוזרים הכוללים אכילת כמויות גדולות באופן חריג של מזון ותחושת חוסר שליטה בכל הקשור למזון ולתזונה.
  • התקפי זלילה הקשורים עם לפחות שלושה מהמאפיינים המפורטים להלן: אכילה מהירה, אכילה עד לתחושת מלאות וחוסר נוחות, אכילת כמויות גדולות של מזון גם ללא תחושת רעב, אכילה ביחידות מתוך בושה, תחושת גועל,
    דיכאון
    או רגשי אשם לאחר האכילה.
  • דאגה לאור התקפי הזלילה.
  • התקפי זלילה המתרחשים לפחות פעמיים בשבוע, במשך לפחות חצי שנה.
  • העדר צורך בריקון הגוף באמצעות הקאה או שלשול לאחר התקפי הזלילה.
 
בנוסף עשוי הרופא להורות על ביצוע בדיקות דם,
שתן
ומדידת לחץ הדם וכן בדיקות לשלילת מחלת לב או מחלות בדרכי המרה.