מבוא

המושגים אובדן הריון, לידת עובר מת, לידת מת ומוות תוך רחמי מתייחסים למקרים בהם נולד תינוק מת בסיום 22 שבועות  לפחות. כאשר העובר מת לפני השלמת 22 שבועות הריון יוגדר המצב כהפלה טבעית (miscarriage).

 

למרבה הצער, מדובר בארוע שכיח יחסית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2008 נולדו בישראל כ- 900 עוברים מתים.

הגורמים לאובדן הריון

ניתן לזהות מצבים הקשורים במוות תוך רחמי של העובר באמצעות נתיחה לאחר המוות. יחד עם זאת, בכמחצית מלידות המת, הגורם הישיר למות התינוק ברחם אינו ידוע.

 

בישראל, כשליש מהתינוקות שנולדו מתים סבלו ממומים מולדים. גורמים אפשריים נוספים כוללים בעיות בריאותיות של האם והפרעות הקשורות לתפקוד השלייה (השליה אחראית אל אספקת הדם אל התינוק, מדמה של האם).

עזרה ותמיכה

  • לידת עובר מת, עלולה להיות אירוע קשה עבור הוריי התינוק ועבור סביבתם הקרובה, לרבות קרובי משפחה וחברים. ליווי ותמיכה מקצועית  משלב אבחון ההיריון, סיומו, שחרור מבית החולים וקבלת ליווי ותמיכה מקצועית בקהילה - עשויים לסייע להורים, למשפחה הגרעינית וגם המורחבת להתמודד עם האבל המלווה בתחושות צער, יגון, כאב ועוד.
  • במידה ופגשת בבית החולים את האחות או העובדת הסוציאלית המתאמת, יועבר מידע מהמתאמת למכבי, לפי אזור מגוריך, ע"מ שהעובדת הסוציאלית במכבי תיצור איתך קשר יזום ותזמין אותך לפגישה
  • במידה ולא נוצר קשר עם המתאמת בבית החולים ניתן לתאם תור לעובדת הסוציאלית במרכז הרפואי אליו את משוייכת. העובדת הסוציאלית תלווה אותך ואת בני המשפחה בתהליך האבל, תסייע במיצוי זכויות רלבנטיות ותפנה ע"פ שיקול דעת מקצועי לגורמי תמיכה נוספים. לתיאום תור לעובדת סוציאלית 3555*
  • ברחבי הארץ קיימות קבוצות תמיכה של הורים שחוו לידת עובר מת המנוהלות על ידי גורמים מקצועיים בהן ניתן להיעזר. פרטים אודות קבוצות אלו ניתן למצוא בפורומים העוסקים באובדן הריון ובלידת עובר מת

גורמים

גורמים לאובדן הריון

מאחר שהנושא לא נחקר דיו, כ- 30% ממקרי המוות התוך רחמיים אינם מוסברים. עם זאת, ידועים מספר מצבים שעלולים לגרום או להיות קשורים לאובדן הריון:

 

  • הפרעות בתפקוד השלייה. במקרים מסוימים ניתקת השליה מהרחם טרם לידת התינוק, תופעה המכונה היפרדות שליה (placental abruption). לעיתים השלייה לא מסוגלת לספק לתינוק מספיק חמצן וחומרי מזון. במקרים אלו נגרם עיכוב בגדילה תוך רחמית (תופעה זו נקראת intrauterine growth restriction – IUGR). בשליש ממקרי המוות התוך רחמי הגורם הוא עיכוב בגדילה התוך רחמית.
  • בעיות בחבל הטבור. חבל הטבור מחבר בין השלייה לעובר. חבל הטבור עלול לצאת דרך צוואר  לפני לידת התינוק, מצב הנקרא צניחת חבל טבור (cord prolapse). מצב זה מתרחש ב- 1 מכל 200 לידות. במקרים אחרים עלול חבל הטבור להיכרך סביב צווארו או אחת מגפיו של העובר ולחסום את אספקת החמצן.
  • רעלת הריון. מצב שעלול לגרום ליתר לחץ דם אימהי.  קלה עלולה להופיע בכ- 10% מההריונות הראשונים ואילו רעלת הריון קשה יותר מופיעה בכ- 1-2% מכלל ההריונות.
  • בעיה בחומר  של העובר.
  • מחלת  של האם במהלך  (obstetric cholestasis). מחלה המתפתחת ב- 1 מכל 200 הריונות. הגורם למחלת כבד זו אינו ידוע. מחלה זו כרוכה בהצטברות מלחי מרה בדם האם עקב פינוי מופחת. על פי מחקרים עדכניים לא ברור האם המחלה משפיעה על העובר.
  • סוכרת הריון.
  • זיהומים אצל האם במהלך ההריון.

זיהומים

כ-7% מלידות המת נגרמות בעקבות זיהום. זיהומים עלולים לעלות דרך הנרתיק לתוך הרחם או לעבור ישירות מהאם לעובר דרך השלייה.

 

זיהומים שעלולים לגרום לאובדן הריון כוללים:

 

  • Coxsackie virus. נגיף הגורם למחלת הפה והטלפיים.
  • ציטומגלווירוס (cytomegalovirus – CMV). נגיף שכיח יחסית ממשפחת נגיפי ההרפס. אצל האם עלולים להופיע סימפטומים קלים אך תיתכן הדבקה נטולת כל סימפטום.
  • הרפס סימפלקס (Herpes simplex – HSV). נגיף הגורם לשלפוחית על העור ועל הריריות, בעיקר סביב הפה ובאברי המין.
  • לפטוספירוזיס (leptospirosis). זיהום חיידקי שעובר דרך בעלי חיים כגון פרות, חזירים, כלבים ועכברושים.
  • ליסטריוזיס (listeriosis). מחלה זיהומית שנגרמת בעקבות אכילת מזון מזוהם בחיידק ליסטריה מונוציטוגנאז. המחלה תגרום להקאות ולשלשול אצל האם.
  • מחלת ליים (lyme disease). זיהום חיידקי המועבר על ידי קרציות.
  • מלריה. מחלה טרופית המתפשטת על ידי עקיצת יתוש נגוע.
  • פרוו-וירוס (parvovirus B19). נגיף הגורם ל"מחלה החמישית" (slapped cheek disease).
  • . זיהום חיידקי המועבר באמצעות בעלי חיים כגון כבשים, עיזים ופרות.
  • אדמת (rubella). מחלה נגיפית (ויראלית) מדבקת מאד. נגיף האדמת עובר ברסיסי  ועיטוש של חולים הנישאים באוויר. המחלה מאופיינת בחום גבוה ובפריחה בצבע אדום-ורדרד. בימנו מדובר במחלה נדירה, הודות לחיסון.
  • שפעת. זיהום מדבק  העליונות הנגרם על ידי נגיף השפעת. מומלץ לכל הנשים ההרות לקבל  כנגד , ללא תלות בשבוע ההריון.
  • טוקסופלזמה (toxoplasmosis). זיהום הנגרם על ידי טפיל הנמצא בקרקע ובצואת חתולים. ניתן להידבק במחלה גם על ידי אכילת בשר נגוע שלא בושל היטב.

סיכון מוגבר

קיימים מספר גורמים המגבירים את הסיכון לאובדן הריון:

 

  • הריון מרובה עוברים.
  • גיל צעיר מ- 20.
  • גיל מבוגר מ- 35.
  • מחלות רקע כגון סוכרתיתר לחץ דם ומחלות קרישה.
  • עישון. עישון במהלך ההריון גורם לירידה באספקת החמצן התקינה לעובר ופוגע בהתפתחותו. אספקת החמצן הירודה גורמת לעיכוב בגדילה בתוך רחמית (IUGR).
  • השמנה. מדד מסת- גוף (BMI) גדול מ- 30.

אבחון וטיפול

מרבית מקרי המוות התוך רחמי מתרחשים לפני  עצמה, ובמרבית המקרים יאובחן המצב בבדיקת . בדיקה זו משתמשת בגלי קול בתדירות גבוהה לקבלת תמונה של העובר ובאמצעותה ניתן לראות האם ליבו פועם ולנטר מדדים נוספים.

 

נשים רבות מדווחות כי הן מרגישות את העובר זז גם לאחר שמותו נקבע. מצב זה מכונה תנועה פאסיבית של העובר (passive fetal movement) ומתרחש כאשר האם משנה את תנוחתה. למרבה הצער, אין הדבר מצביע על כך שהעובר בחיים.

השראת לידה

כאשר מאובחן מות עובר תוך רחמי, תבוצע  ('זירוז לידה', התחלת הלידה באמצעים תרופתיים), מאחר שלידה נרתיקית (וגינלית) בטוחה יותר עבור האם מאשר 

 

 

  • האם סובלת מרעלת הריון חמורה.
  • האם סובלת מזיהום מסכן חיים הגורם למערכת  לפעול ביתר וליצור קרישי דם ודלקת מפושטת.
  • פקיעה של שק .

 

אישה בריאה ללא הסיבוכים שצוינו יכולה לבקש לדחות בזמן קצר את השראת הלידה.

 

השראת הלידה תבוצע על ידי החדרת  (pessary) או ג'ל לתוך הנרתיק או באמצעות נטילת גלולה דרך הפה. במקרים מסוימים תינתן התרופה ישירות לווריד.

ניתוח קיסרי

במקרים בודדים יידרש ניתוח קיסרי.

לאחר מכן

מה קורה לאחר לידת עובר מת?

מרבית ההורים מעוניינים לראות ולהחזיק את ילדם המת. זוהי החלטה בלעדית של ההורים. הורים שמעוניינים יקבלו זמן להיות לבד עם תינוקם.

 

ניתן לצלם תמונות ולקחת מזכרות כמו פיסת שיער, טביעות אצבעות או את השמיכה בה נעטף התינוק לאחר . כמו כן, ניתן להעניק שם לתינוק. עם זאת, לא כולם מעוניינים בכך. כאמור, הבחירה בידי ההורים.

ייעוץ מקצועי

בבית החולים יש מתאמת טיפול, שהיא אחות מוסמכת או עובדת סוציאלית האחראית לטיפול בנושא אובדן הריון בבית החולים.
מתאמת הטיפול בבית החולים תציג בפניך ובפני בן/בת זוגך את האפשרויות לפרידה מילדכם, את האפשרות לנתיחה, המעקב והבירור הנדרשים לאחר האשפוז וחשיבות נוכחות ושותפות אדם קרוב בהליך זה. בנוסף, יוצגו השירותים העומדים לרשותך בקהילה, נסיבות שיצריכו חזרה לאשפוז, הכוונה לביקור רופא נשים, מתן תור למרפאת חוץ לקבלת תוצאות בדיקה פתולוגית/גנטית במידה ובוצעה, מתן פרטי קשר למענה לאחר השחרור, ביצוע הערכה רגשית  ומתן מידע על זכויות ופרטי התקשרות עם מקורות תמיכה.

הידעת?

צוות בית החולים מעדכן את קופת החולים על סיבת האשפוז שלך ועל השחרור, זאת כדי שהעובדת הסוציאלית בקופה תוכל ליצור איתך קשר לבדיקת סיוע גם לאחר השחרור מבי"ח, ללא הגבלת זמן, ובזמן שנח לך

בירור סיבת המוות

ניתן לבצע מספר בדיקות ליולדת על מנת לנסות ולגלות את הגורם לאובדן ההריון:

 

  • בדיקות דם – לגילוי רעלת הריון (בעיה עם השלייה) או סוכרת.
  • בדיקות לזיהומים – ניתן לבצע בדיקות , דם ודגימת תאים מהנרתיק או צוואר , על מנת לחפש עקבות של זיהומים.
  • תפקוד  – לבדוק האם ישנה הפרעה בפעילות בלוטת המגן.

 

כמו כן, ישנן בדיקות שניתן לבצע לתינוק על מנת לנסות לברר את סיבת המוות.

נתיחה לאחר המוות בבית חולים

בנתיחה לאחר המוות יבדק גוף התינוק על ידי פתולוג מומחה. הבדיקה מספקת מידע באשר לנסיבות מות התינוק. המידע עשוי להיות חשוב, בעיקר לנשים שמתכננות הריונות נוספים בעתיד.

 

נתיחה לאחר המוות תבוצע רק לאחר קבלת אישור בכתב מההורים. התהליך כולל מספר בדיקות, לרבות בדיקת האיברים הפנימיים של התינוק, בדיקות דם ודגימת  וכן בדיקות  למחלות שונות.

 

על מנת לבצע נתיחה יפנה גורם מוסמך אל ההורים כדי לברר האם הם מעוניינים בהליך זה. במידה שכן, אילו בדיקות היו רוצים שיבוצעו.

רישום לידת עובר מת

על פי החוק בישראל, יש לרשום את כל התינוקות שנולדו מתים לאחר השלמת 22 שבועות , כאשר גיל ההריון אינו ידוע, או כאשר נולד עובר מעל 500 גרם. ההרשמה מספקת להורים את ההכרה בלידת תינוקם.

הפרשת חלב

לאחר לידת תינוק יחל גוף האם לייצר חלב. לאחר לידת עובר מת, מצב זה עלול לגרום לאי נוחות ולמצוקה. תרופת ממשפחת האגוניסטים לדופמין יעילות בהפסקת ייצור החלב מהשדיים. הן גורמות למעט תופעות לוואי ועשויות לשפר את מצב הרוח. אגוניסטים לדופמין אינן מתאימות לנשים שסבלו מרעלת הריון. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי השימוש בתרופות אלו.

 

חלק מהנשים מעדיפות לתת לחלב להתייבש מבלי להיעזר בתרופות. הצוות הרפואי בבית החולים ובמכבי עומד לרשותך בכל מידע הקשור לטיפול בהפרשת חלב.

 

לייעוץ בנושא הנקה והפסקת הנקה - התקשרי למוקד ייעוץ הנקה במכבי >>

מניעה

מניעת אובדן הריון

כשליש מהמקרים של אובדן הריון נותר ללא הסבר, כלומר, התינוק נראה בריא לחלוטין. לא ניתן להסביר מדוע תינוקות אלו נפטרו ברחם.

 

נשים יכולות לבצע מספר דברים על מנת לשפר את בריאותן ולהפחית את הסיכון לאובדן הריון, לרבות:

 

  • הפסקת עישון. עישון מגדיל את הסיכון לאובדן הריון.
  • הימנעות משתיית אלכוהול לקראת  ובמהלכו. אלכוהול עלול להשפיע בצורה חמורה על התפתחות העובר ולהגביר את הסיכון להפלה במהלך השליש הראשון.
  • הימנעות מסמים. סמים כגון מריחואנה, קוקאין, אקסטזי והרואין עלולים לפגוע בעובר.
  • ביצוע מעקב אחר תנועות העובר.
  • פנייה לרופא בכל מקרה של  בטן או דימום נרתיקי.
  • הגנה מפני זיהומים והימנעות ממזונות מסוימים.
  • ביצוע מעקב הריון קפדני וסקירות אולטרה סאונד במהלך ההריון.

משקל

השמנה (BMI מעל 30) מהווה  לאובדן הריון. יחד עם זאת, מחשבון ה- אינו מדויק עבור נשים הרות ולכן יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

 

הדרך הטובה ביותר להגן על בריאות העובר היא לדאוג למשקל תקין טרם הכניסה להריון. משקל תקין בעת  מפחית את הסיכון לבעיות הקשורות בהשמנה במהלך ההריון. ניתן להיעזר בגורמים מקצועיים לצורך הפחתה במשקל.

 

נשים שנמצאות בעודף משקל בזמן הכניסה להריון צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי תוספת המשקל הצפויה והרצויה במהלך ההריון.

 

אכילה בריאה וביצוע פעילות גופנית לרבות הליכה ושחייה הן פעולות המומלצות לכל הנשים ההרות. נשים שלא היו פעילות טרם הכניסה להריון צריכות להתייעץ עם רופא לפני התחלת ביצוע פעילות גופנית.

מעקב אחר תנועות העובר

נשים הרות מתחילות להרגיש תנועות עובר בשבועות 18-22 להריון. לכל תינוק יש את דפוס התנועות שלו, וכל אישה מתחילה בשלב זה של ההריון להכיר את תנועות עוברה.

 

בכל פגישה במהלך ההריון נוהג הרופא /ה או האח/ות לשאול על תנועות העובר. כל שינוי, ובעיקר ירידה בתנועות, עלול להיות סימן אזהרה לכך שהעובר זקוק לניטור. אחרי שבוע 22 יש לפנות באופן מידי לרופא המטפל / מוקד לרפואת נשים אם יש שינוי בתנועות העובר הרגילות (הפחתה או ריבוי בתנועות) במקרים המפורטים כאן >

הימנעות ממאכלים מסוימים

במהלך ההריון רצוי להימנע ממזונות מסוימים ולנהוג בזהירות על מנת לשמור על בריאות האם והעובר. מומלץ להימנע מסוגים מסוימים של דגים וגבינות ולוודא שהבשר והעוף מבושלים היטב.

סקירות הריון

במסגרת סקירות אולטרה סאונד המבוצעת בהריון עוקב הרופא המטפל אחר התפתחות העובר, בודק את קצב גדילתו ומוודא את תנוחתו ברחם. כמו כן, מבוצעות מספר בדיקות לאתר מחלות ומצבים שונים, לרבות רעלת הריון שעלולה לגרום לסיבוכים אימהיים ועובריים. במידת הצורך ינתן טיפול יעיל ומהיר במצב.

השפעה על הריונות עתידיים

במהלך בדיקת הרופא לאחר  ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הריון עתידי, בפרט אם התגלו ממצאים בנתיחה לאחר המוות שבוצעה בעובר. לאחר אובדן הריון יבוצע מעקב הריון צמוד בהריונות הבאים.

עזרה וזכויות חברי מכבי

קבלת עזרה לאחר אובדן הריון

לידה שקטה/אובדן הריון היא אירוע טראומתי ומטלטל עבור המשפחה הגרעינית, ההורים והאחים, במידה ויש כאלו,  ועלולה לגרום עומס רגשי מתמשך גם על בני משפחה אחרים. התגובות לאירוע זה נעות בין צער וכאב על הפרידה מהעובר ועד רגשות אשם , חרדה ודיכאון.
לכן, הייעוץ המקצועי, טיפול תמיכה והכוונה למיצוי זכויות - חשוב ביותר!

 

ההתערבות הטיפולית מסייעת בתהליך עיבוד האבל, בהתמודדות עם האובדן, בחיזוק הזוגיות לאחר המשבר, בהתייחסות לילדים במשפחה ובחזרה לתפקוד בכל מעגלי החיים.

 

בבית החולים ניתן לפנות לעובדת הסוציאלית אשר תוכל לתת את התמיכה הראשונית, לסייע בבחירת אופן הפרידה מהעובר ולהפנות להמשך טיפול בקהילה:

עובדת סוציאלית במכבי

ניתן לפנות ישירות לתיאום תור 3555* או בהפנייה ישירה מביה"ח ואז העו"ס תיצור איתך קשר יזום ותציע את השירות.
העובדת הסוציאלית במכבי תעניק לך ולמשפחתך את הטיפול המקצועי הנדרש, ליווי ותמיכה במשבר, סיוע בהפניה לקבוצות תמיכה, מתוך דאגה למיצוי זכויות רלוונטיות וליווי רגשי לקראת ההריון הבא.

זכויות בביטוח לאומי

חברות מכבי שעברו אובדן הריון זכאיות למענק אשפוז, למענק  ולדמי לידה מטעם ביטוח לאומי. למידע נוסף >

זכויות חברות מכבי

חברות מכבי שעברו אובדן הריון זכאיות לתמיכה וליווי על ידי עובדת סוציאלית ולמגוון שירותים וזכויות במסגרת סל הבריאות והביטוחים המשלימים.

מקורות מידע נוספים

אתר כל זכות - לידה שקטה