24 יולי 2017 א' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  26.10.2011  באדיבות ה 

סרטן הערמונית (סרטן הפרוסטטה)

(Prostate Cancer)

אבחון של סרטן הערמונית

אם קיימים סימפטומים שעלולים להצביע על גידול בערמונית יש לפנות לבדיקת רופא. אם הרופא יחשוד כי מדובר בסרטן הערמונית הוא יפנה את המטופל לביצוע בדיקות ראשוניות הכוללות בדיקת שתן (לשלילת זיהום בדרכי השתן), בדיקת מישוש ידנית של הערמונית דרך פי הטבעת ובדיקת PSA בדם.

בדיקת מישוש ידנית (בדיקה רקטלית, Digital Rectal Examination, DRE)

הערמונית ממוקמת סמוך לחלחולת ולכן ניתנת למישוש על ידי החדרת אצבעו של הרופא דרך פי הטבעת. הבדיקה אינה כרוכה בכאב אך עלולה לגרום לאי נוחות.
מטרת הבדיקה היא להעריך האם חל שינוי במרקם החיצוני של הבלוטה. הגדלה שפירה של הערמונית תתבטא במרקם קשיח וחלק ואילו סרטן בבלוטה יגרום למרקם קשה וגבשושי למגע. עם זאת יתכנו מקרים בהם הבלוטה חלקה על אף נוכחותם של תאים סרטניים.

בדיקת PSA

PSA הוא חלבון המיוצר על ידי הערמונית ונמצא באופן טבעי בדם, בכמות קטנה. עם הגיל עולה ריכוז ה- PSA בדם. ריכוז ה- PSA בדמם של חולי סרטן הערמונית יהיה לרוב גבוה יותר מאשר אצל בריאים, אך אצל כ- 30% מהגברים החולים רמת ה- PSA אינה חריגה.
אצל כ- 65% מהנבדקים תימצא רמה גבוהה של PSA אף שאינם חולים בסרטן הערמונית. רמת ה- PSA עלולה לעלות גם עקב הזדקנות הבלוטה, דלקת בבלוטה, הגדלה שפירה של הערמונית, בעקבות נטילת דגימה רקמה (ביופסיה) מהבלוטה, לאחר ניתוח בערמונית או בשלפוחית השתן, מגע מיני ועיסוי באזור.
הדעות חלוקות בנוגע לרמת PSA המצביעה על בעיה. ככלל, ככל שרמת ה- PSA גבוהה יותר, כך עולה הסבירות לגידול סרטני. רמות בין 4 ל- 10 מרמזות על אפשרות לסרטן הערמונית. במקרים אלו תילקח בדרך כלל דגימת רקמה (ביופסיה). רמות PSA העולות על 10 מחייבות בירור מקיף לגורם לעלייה כה משמעותית של אנטיגן הערמונית.
הבדיקה משמשת גם לניטור יעילות הטיפול בסרטן הערמונית וכמדד לניבוי התנהגות המחלה לאחר טיפול מקומי (על ידי ניתוח או טיפול קרינתי).

בדיקת אולטרה סאונד טרנס רקטלי

בדיקה זו מאפשרת למדוד את גודלה ואת צפיפותה של בלוטת הערמונית. בדיקת אולטרה סאונד (בעברית, על-קול) היא שיטת דימות העושה שימוש בגלי קול בתדר גבוה לקבלת תמונה תלת ממדית של הערמונית.
הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת מתמר האולטרה סאונד אל פי הטבעת. במהלך הבדיקה ניתן ליטול דגימת רקמה (ביופסיה). סריקת האולטרה סאונד נמשכת כמה דקות, אינה כרוכה בכאב אך עלולה לגרום לאי נוחות.

נטילת דגימת רקמה (ביופסיה)

במידה שהבדיקות הראשוניות יצביעו על אפשרות לסרטן הערמונית יהיה צורך ליטול דגימת רקמה מהגידול, על מנת לאשר או לשלול את נוכחותם של תאים סרטניים.
במהלך הבדיקה תוחדר מחט דרך דופן החלחולת על מנת לאסוף דגימת תאים מהערמונית. בדרך כלל תבוצע הבדיקה תחת הנחיית אולטרה סאונד. הדגימה תועבר לבדיקה מיקרוסקופית שמטרתה לקבוע האם הגידול סרטני או שמדובר בהגדלה שפירה של הבלוטה. נטילת דגימת רקמה מבוצעת ללא הרדמה ועלולה להיות כרוכה בכאב.
בעקבות הבדיקה יתכן זיהום ולכן יש ליטול טיפול אנטיביוטי. לאחר הבדיקה יתכן דימום קל בעת מתן שתן או צואה וכן לאחר קיום יחסי מין. עליה של חום הגוף במהלך 48 שעות לאחר הבדיקה מחייבת פנייה דחופה לחדר המיון.
כ-20% ממקרי סרטן הערמונית אינם מאותרים באמצעות נטילת דגימת הרקמה. לעתים תידרש בדיקה חוזרת, במידה שהסימפטומים נמשכים או מחמירים וכן אם רמת ה- PSA מוסיפה לעלות.

בדיקות נוספות לאחר האבחון

בעקבות קבלת אבחנה של סרטן הערמונית תבוצענה בדיקות נוספות על מנת לקבוע האם המחלה התפשטה אל אברי גוף נוספים. בדיקות אלו מפורטות להלן.

מיפוי עצמות

העצמות הן המקום השכיח ביותר אליו יתפשט סרטן הערמונית. בדיקת מיפוי עצמות מסייעת לאבחן אזורים בלתי תקינים בעצם.
במהלך המיפוי מוזרקת לנבדק כמות קטנה מאוד של חומר רדיואקטיבי שאינו מזיק. עצם חולה תספח לקרבה כמות גדולה יותר של החומר הרדיואקטיבי מעצם בריאה. בדרך זו מזהה הסורק אזורים חריגים.

צילום רנטגן

בדרך כלל יבוצעו צילומי רנטגן של החזה ושל העצמות.

סריקת CT

טומוגרפיה ממוחשבת היא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.
סריקת ה- CT אינה מכאיבה אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות. במקרים מסוימים ינתן משקה או זריקה של חומר בעל צבע (חומר ניגוד) שיאפשר להדגים אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.
אם ידועה אלרגיה ליוד או שלנבדק יש אסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר מהרגיל לזריקת חומר הניגוד. על כן חשוב ליידע על כך את הרופא טרם הבדיקה.

סריקת MRI

בדיקה זו דומה לסריקת CT אך פועלת באמצעות שדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך הוריד בזרוע על מנת לשפר את איכות הדימות.
במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול, למשך כ- 30 דקות. אם הנבדק חושש מחללים סגורים, כדאי ליידע על כך את הטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ולכן יקבל הנבדק אטמי אוזניים או אוזניות.
כיוון שהגליל הוא מגנט חזק ביותר, יש להסיר לפני הכניסה לחדר את כל חפצי המתכת שעל הנבדק (תכשיטים, שעונים). אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או תותבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI עקב השדות המגנטיים. תוצאות הבדיקה תהיינה מוכנות תוך מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.

דירוג וקביעת שלבי סרטן הערמונית

לפי תוצאות הבדיקה המיקרוסקופית יקבע דירוג המחלה, המספק מידע אודות שלב המחלה ומהירות התפתחותה. ישנן שתי שיטות דרוג. שיטת Gleason נפוצה יותר. שיטה זו קובעת את דרגת הגידול (בין 1-5) על פי מבנה הגידול ורמת בשלות התאים בו. דירוג סרטן הערמונית נע בין 2-10, ומשקלל את שלב המחלה ואת חומרת המחלה. ככל שהתוצאה נמוכה יותר, כך נמוך דירוג הסרטן.
דירוג נמוך מ- 6 משמעותו שאין סכנה להתפשטות המחלה. סרטן בדרגה נמוכה (6) מתפתח לאט והסבירות כי יתפשט נמוכה. דירוג 7 משמעותו כי קיים סיכון בינוני להתפשטות המחלה. דירוג גבוה (8-10) פירושו סיכון גבוה להתפשטות המחלה.

דירוג על פי שלבי המחלה

'שלב הסרטן' הוא מונח המתאר את היקף הגידול הסרטני ואת מידת התפשטותו אל מעבר למיקומו הראשוני. סרטן הממוקם בערמונית בלבד נחלק לארבע רמות, החל מגידול קטן ומקומי (שלב 1) ועד לגידול שהתפשט לרקמות הסמוכות (שלבים 3 ו- 4).
T1: הגידול מוגבל לבלוטת הערמונית בלבד. לא ניתן לזהותו באמצעות בדיקת מישוש רקטלית מפאת גודלו אולם ניתן לאבחנו בעזרת בדיקת PSA או באמצעות אולטרה סאונד טרנס רקטלי. שלב זה יהיה בדרך כלל נטול כל סימפטומים.
T2: הגידול נמצא עדיין בתוך בלוטת הערמונית אך ניתן לזהותו בבדיקת מישוש רקטלית או בבדיקת אולטרה סאונד. לעתים גם שלב זה הינו נטול סימפטומים.
T3/T4: הסרטן התפשט אל מחוץ לבלוטת הערמונית או חדר לרקמות הסמוכות.
גידולים בשלבים T1 ו- T2 מכונים סרטן ערמונית מוקדם.
גידולים בשלבים T3 ו- T4 מכונים סרטן ערמונית מתקדם מקומי.
כאשר הסרטן התפשט אל בלוטות הלימפה, לעצמות או לאברי גוף נוספים יכונה המצב סרטן שניוני או סרטן גרורתי.

דירוג על פי חומרת המחלה

ניתן לדרג את המחלה על פי חומרתה. דירוג זה מורכב משילוב של רמת אנטיגן הערמונית בדם, ממצאי הבדיקה הרקטלית ותוצאות דגימת הרקמה.