30 מרץ 2017 ג' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  26.10.2011  באדיבות ה 

הגדלה שפירה של הערמונית - מידע רפואי

(Benign Prostate Hyperplasia (BPH

אבחון של הגדלה שפירה של הערמונית

הרופא יעריך את המצב ויברר האם הסימפטומים עליו מתלונן המטופל תואמים את הסימפטומים האופייניים להגדלה שפירה של הערמונית. הרופא ישאל את המטופל את השאלות המפורטות להלן.
במהלך החודש האחרון:
  • כמה פעמים חווית תחושה של חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן עד הסוף לאחר הטלת
    שתן
    ?
  • כמה פעמים היית צריך להטיל שתן בטווח של שעתיים ממועד ההשתנה האחרונה?
  • כמה פעמים עליך לעצור ולהתחיל שוב להטיל שתן?
  • כמה פעמים אתה נתקל בקושי להתאפק ולדחות את מועד הטלת השתן?
  • כמה פעמים זרם השתן היה חלש ?
  • כמה פעמים היה עליך להתאמץ על מנת להתחיל להשתין במהלך הלילה?
 
בהתאם לתשובות שישיב המטופל יעריך הרופא את חומרת הסימפטומים. כמו כן ינסה לשלול הרופא מצבים רפואיים אחרים הגורמים לסימפטומים דומים. בהתאם לצורך יופנה המטופל לבצע בדיקות מתאימות.

שלילת מצבים רפואיים אחרים

הסימפטומים האופייניים להגדלה שפירה של הערמונית דומים לאלו של
סרטן הערמונית
. לפיכך יפנה הרופא את המטופל לביצוע בדיקות שמטרתן לשלול כי מדובר בסרטן הערמונית.

בדיקת שתן

מטרת הבדיקה היא לשלול זיהום בדרכי השתן הגורם לסימפטומים.

בדיקת מישוש ידנית (בדיקה רקטלית, Digital Rectal Examination, DRE)

הערמונית ממוקמת סמוך לחלחולת ולכן ניתנת למישוש על ידי החדרת אצבעו של הרופא דרך
פי הטבעת
. הבדיקה אינה כרוכה בכאב אך עלולה לגרום לאי נוחות.
מטרת הבדיקה היא להעריך האם חל שינוי במרקם החיצוני של הבלוטה. הגדלה שפירה של הערמונית תתבטא במרקם קשיח וחלק ואילו
סרטן
בבלוטה יגרום למרקם קשה וגבשושי למגע. עם זאת יתכנו מקרים בהם הבלוטה חלקה על אף נוכחותם של תאים סרטניים.

בדיקת PSA

PSA הוא חלבון המיוצר על ידי הערמונית ונמצא באופן טבעי בדם, בכמות קטנה. עם הגיל עולה ריכוז ה- PSA בדם. ריכוז ה- PSA בדמם של חולי סרטן הערמונית יהיה לרוב גבוה יותר מאשר אצל בריאים, אך אצל כ- 30% מהגברים החולים רמת ה- PSA אינה חריגה.
אצל כ- 65% מהנבדקים תימצא רמה גבוהה של PSA אף שאינם חולים בסרטן הערמונית. רמת ה- PSA עלולה לעלות גם עקב הזדקנות הבלוטה,
דלקת
בבלוטה, הגדלה שפירה של הערמונית, בעקבות נטילת דגימה
רקמה
(
ביופסיה
) מהבלוטה, לאחר ניתוח בערמונית או בשלפוחית השתן, מגע מיני ועיסוי באזור.
הדעות חלוקות בנוגע לרמת PSA המצביעה על בעיה. ככלל, ככל שרמת ה- PSA גבוהה יותר, כך עולה הסבירות לגידול סרטני. רמות בין 4 ל- 10 מרמזות על אפשרות לסרטן הערמונית. במקרים אלו תילקח בדרך כלל
דגימת רקמה
(ביופסיה). רמות PSA העולות על 10 מחייבות בירור מקיף לגורם לעלייה כה משמעותית של אנטיגן הערמונית.

בדיקת
אולטרה סאונד
טרנס רקטלי

בדיקה זו מאפשרת למדוד את גודלה ואת צפיפותה של בלוטת הערמונית. בדיקת אולטרה סאונד (בעברית, על-קול) היא שיטת
דימות
העושה שימוש בגלי קול בתדר גבוה לקבלת תמונה תלת ממדית של הערמונית.
הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת מתמר האולטרה סאונד אל פי הטבעת, נמשכת כמה דקות ואינה כרוכה בכאב (אם כי תיתכן אי נוחות).

אורוגרפיה תוך-ורידית (IVU)

מטרת הבדיקה לגלות ממצאים חריגים במערכת השתן, ובכלל זה בכליות, בשופכנים ובשלפוחית השתן. במהלך הבדיקה יוזרק לווריד הזרוע חומר ניגוד המכיל יוד, אשר יחדור דרך הדם לכליות. מעבר הצבע מאפשר לרופא לעקוב ולגלות ממצאים חריגים. במקרים מסוימים ידרש המטופל לרוקן את השלפוחית לפני ביצוע הבדיקה.
בדיקה זו אורכת כשעה. הזרקת חומר הניגוד עלולה לגרום לגלי
חום
, וכן לתחושת אי נוחות בבטן. תחושות אלו קצרות מועד וחולפות בהדרגה.
אם ידועה רגישות ליוד, יש ליידע על כך את הרופא ואת הצוות הרפואי טרם ביצוע הבדיקה.

ניהול יומן

המטופל יתבקש לתעד ביומן את מועדי ואופי הטלת השתן במשך 24 שעות. חשוב לציין קושי להתחיל את זרימת השתן, הטלת שתן שמתחילה ופוסקת לסירוגין וכן כל ארוע חריג אחר הקשור להטלת השתן.
באמצעות תיעוד זה יוכל הרופא להעריך את חומרת הסימפטומים.

בדיקת אורודינמיקה

זוהי בדיקה שמטרתה להעריך את תפקוד שלפוחית השתן וסוגר השלפוחית. במהלך הבדיקה נמדד הלחץ בשלפוחית בזמן מילוי וריקון.
הבדיקה מבוצעת באמצעות החדרת צנתר לשלפוחית דרכו יוזרם בהדרגה נוזל עד למילוי השלפוחית. צנתר נוסף מוחדר לחלחולת או לנרתיק. תוך כדי הזרמת הנוזל נמדדים הלחצים בשלפוחית ובנרתיק (או בחלחולת, בהתאם למיקום הצנתר הנוסף). כמו כן מתבקש הנבדק לדווח על תחושותיו תוך כדי הזרמת הנוזל, בדומה לתחושות שהוא חווה תוך כדי הטלת שתן.
כאשר השלפוחית מלאה יתבקש הנבדק לרוקן את השתן לאסלה מיוחדת המנטרת את עוצמת הזרם ואת נפח השתן שהופרש. מצבו של הנבדק יוערך בהתאם לנתונים שימדדו וירשמו.