22 יולי 2017 כ"ח תמוז תשע"ז
מעודכן לתאריך  26.10.2011  באדיבות ה 

הגדלה שפירה של הערמונית - מידע רפואי

(Benign Prostate Hyperplasia (BPH

טיפול בהגדלה שפירה של הערמונית

אופי הטיפול יקבע בהתאם לחומרת הסימפטומים. במידה שהסימפטומים קלים עד בינוניים לא ינתן טיפול מיידי אלא יומלץ על מעקב מסודר שמטרתו ניטור קפדני של המצב. מעקב זה מכונה 'השגחה פעילה' או 'מעקב פעיל'. כמו כן יומלץ לערוך שינויים באורח החיים על מנת להשיג הקלה בסימפטומים, כמפורט להלן.

שינויים באורח החיים

שינויים אלו כוללים:
  • הפסקת שתיית נוזלים שעה עד שעתיים לפני השינה בלילה על מנת למנוע צורך בהשתנה במהלך הלילה.
  • אם נרשם טיפול תרופתי, יומלץ למצוא את הזמן המתאים ביותר לנטילתו, על מנת למנוע השתנה במהלך הלילה ולאפשר שנת לילה טובה.
  • הגבלת צריכת אלכוהול וקפאין (רצוי להימנע לחלוטין) מאחר שאלו מגרים את שלפוחית השתן ומחמירים את הסימפטומים.
  • ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע. מחקרים מעלים כי פעילות גופנית מתונה כגון הליכה מדי יום במשך 30-60 דקות עשויה להשיג הקלה בסימפטומים. ההסבר לכך אינו ידוע.
  • הצטרפות לקבוצת תמיכה שעשויה לסייע כיצד ללמוד לחיות עם הסימפטומים ולהימנע מהצורך בטיפול תרופתי או ניתוחי.
 

תרגילים לאימון השלפוחית

מטרת התרגול היא להגדיל את נפח השתן שהשלפוחית מסוגלת להכיל ולהאריך את משך הזמן בין הטלת שתן אחת לשניה.
לכל מטופל יותאמו מטרות, לדוגמה, המתנה של שעתיים לפחות בן השתנה להשתנה. עם הזמן יוארכו פרקי הזמן, עד להשגת זמן המטרה הרצוי. מומלץ לתעד את מועדי ההשתנה בטבלה לצרכי מעקב. כמו כן ילמד המטופל תרגילי נשימה והרפיה כדי להסיח את דעתו של המטופל מהצורך להטיל שתן.
אין לבצע תרגילים אלו ללא פיקוח צמוד של פיזיותרפיסט או רופא.

טיפול תרופתי

כאשר הסימפטומים בינוניים עד חמורים יומלץ על טיפול תרופתי, בשילוב עם שינויים באורח החיים.

פינאסטריד (שם מסחרי ProCure®, Propecia®) ודוטאסטריד (שם מסחרי Avodart®)

אלו הן תרופות שכיחות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית. הן חוסמות את השפעת ההורמון דיהידרו-טסטוסטרון על הבלוטה ומסוגלות להשיג הקטנה של הבלוטה והקלה בסימפטומים.
בעקבות הטיפול בתרופות אלו נרשם בדרך כלל שיפור מיידי בסימפטומים. עם זאת, יש ליטול את התרופה במשך שישה חודשים לפחות על מנת להשיג את השפעתה המלאה. במשך תקופת הטיפול יש לערוך בדיקות תקופתיות.
על מטופלים המקיימים יחסי מין להשתמש בקונדום בזמן השימוש בתרופה, מאחר שהיא עלולה לגרום למומים מולדים בעובר.
תופעות לוואי של תרופות אלו כוללות אין אונות (חוסר יכולת להשיג זקפה) ושפיכה מועטת של נוזל הזרע בזמן האורגזמה הגברית. במקרים רבים חל שיפור בחומרת תופעות הלוואי לאחר תקופת הסתגלות לתרופה. במידה שאין שיפור, מומלץ לפנות לרופא.
מחקרים מעלים כי שימוש ארוך טווח בתרופות אלו טומן בחובו יתרונות וחסרונות באשר לסיכון ללקות בסרטן הערמונית. היתרון הוא בהקטנת הסיכון ללקות במחלה. החיסרון הוא בכך שסרטן ערמונית שבכל זאת מתפתח, יהיה אלים יותר במרבית המקרים.

חוסמי אלפא

אלו הן תרופות שמרפות את השריר החלק בשלפוחית השתן על מנת להקל על מעבר השתן. לעתים ינתנו תרופות ממשפחה זו כטיפול בלעדי או בשילוב עם פינאסטריד. טאמסולוסין ואלפוזוסין הן תרופות חוסמות אלפא שכיחות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית.
תופעות לוואי של הטיפול בתרופות אלו כוללות סחרחורת, כאב ראש, חולשה ושפיכה מועטת של נוזל הזרע בזמן האורגזמה הגברית. בעקבות השימוש בתרופות אלו תיתכן נפילה חדה של לחץ הדם עד כדי עילפון. מטופלים בתרופות אלו החשים סחרחורת מומלץ כי ימנעו מנהיגה ומהפעלת מכשור כבד עד לחלוף תופעות הלוואי.

החדרת תומכון (סטנט)

אצל גברים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי ואינם מתאימים לפתרון ניתוחי ניתן להחדיר תומכון לשופכה על מנת להקל על זרימת השתן ולהשיג הקלה בסימפטומים. החדרת התומכון מבוצעת תחת הרדמה מקומית, במסגרת אשפוז יום.
התומכון הוא אביזר מתכתי קטן ששומר כי השופכה תישאר פתוחה ועל ידי כך מתאפשרת זרימה תקינה של השתן. התומכון עשוי להיות זמני או קבוע.

ניתוח

במקרים בהם הסימפטומים בינוניים עד חמורים, והמטופל אינו מגיב לטיפול תרופתי, יומלץ על ניתוח.

כריתת ערמונית סגורה (TURP, Trans Urethral Resection of the Prostate)

הליך רפואי זה, שמטרתו להסיר רקמה עודפת מבלוטת הערמונית על מנת להקל על הלחץ בשלפוחית, הוא השכיח בישראל לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית.
ההליך מבוצע באמצעות סיב אופטי דק מאוד המוחדר דרך צינור השתן. בקצהו של הסיב סכין חשמלית דמוית לולאת תיל, דרכה מועבר זרם חשמלי המחמם את התיל. בעזרת סכין זו מסיר המנתח את רקמת הערמונית העודפת. ההליך מבוצע ללא צורך בפתיחת הבטן, בדרך כלל תחת הרדמה מקומית. עודף הרקמה נשאב החוצה מהגוף, דרך שלפוחית השתן.
סיבוך אפשרי של הליך זה הוא שפיכה נסיגתית (המכונה גם שפיכה אחורית, retrograde ejaculation) שמשמעותה חזרה לאחור של נוזל הזרע בזמן פליטה. נוזל הזרע חוזר לתוך השלפוחית במקום להיפלט דרך השופכה, ולכן לאחר קיום יחסי מין השתן עלול להיות עכור. תופעה זו אינה מזיקה ואינה פוגעת בהנאה בקיום יחסי מין.

(Transurethral Incision of the Prostate (TUIP

הליך זה מהווה חלופה ל- TURP ומתאים במקרים הבאים:
  • גברים הסובלים מהגדלה מועטה או בינונית של הערמונית.
  • גברים שמצבם הבריאותי אינו מאפשר להם לעבור ניתוח מסוג TURP. הליך TUIP כרוך בדרך כלל בפחות איבוד דם בהשוואה להליך TURP.
 
הסיכון לשפיכה נסיגתית פחות לאחר הליך זה ומהווה שיקול חשוב בפרט עבור גברים המעוניינים לשמר את יכולתם להוליד ילדים.
ההליך מבוצע בצורה דומה ל- TURP אך במקום להסיר את הרקמה העודפת מבוצעים שני חתכים קטנים בערמונית שמטרתם להרחיב את השופכה ולהקל על מעבר השתן.

כריתת ערמונית (Prostatectomy)

כריתת ערמונית תבוצע אך ורק בקרב גברים הסובלים מהגדלה חמורה של הבלוטה. בניתוח זה נכרת החלק החיצוני של בלוטת הערמונית. הניתוח מבוצע דרך חתך בבטן או בין שק האשכים לחלחולת (ניתוח בגישה פתוחה) או בשיטה לפרוסקופית, תחת הרדמה כללית.
הניתוח עשוי להשיג שיפור בסימפטומים אולם בעקבותיו יתכנו סיבוכים כגון זיהום או היווצרות קרישי דם.

טיפול באמצעות קרן לייזר

הליך זה מתאים לגברים שמצבם הבריאותי אינו מאפשר להם לעבור ניתוח וכן לגברים שסובלים מהגדלה מועטה בלבד של הערמונית.
במהלך הטיפול מוחדר סיב אופטי דרך השופכה. קרן לייזר המוקרנת דרך הסיב משמשת לחיתוך הרקמה העודפת. בסיום ההליך יוחדר צנתר לשלפוחית השתן על מנת לרוקן את השתן עד להחלמת האזור. מרבית הגברים מתלוננים על כאב בזמן הטלת שתן במשך שבועות לאחר ההליך.
סיבוך אפשרי של הליך זה הוא שפיכה נסיגתית (המכונה גם שפיכה אחורית, retrograde ejaculation) שמשמעותה חזרה לאחור של נוזל הזרע בזמן פליטה. נוזל הזרע חוזר לתוך השלפוחית במקום להיפלט דרך השופכה, ולכן לאחר קיום יחסי מין השתן עלול להיות עכור. תופעה זו אינה מזיקה. כמו כן קיים סיכון לפגיעה משמעותית בשלפוחית השתן. מאחר שזהו הליך חדשני, טרם ידועות תופעות לוואי לטווח ארוך.