21 אוקטובר 2017 א' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  02.11.2011  באדיבות ה 

מחלת אלצהיימר

(Alzheimer's disease)

גורמים למחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר נגרמת עקב ניוון אזורים מסוימים במוח, דבר הפוגע במבנה המוח ובתפקודו התקין. המונח הרפואי המתאר ניוון זה הוא אטרופיה (atrophy). האטרופיה פוגעת במיוחד בקליפת המוח (cerebral cortex), היא שכבת החומר האפור המקיפה את המוח. החומר האפור אחראי על עיבוד המחשבות.

רובד (פלאק) וקשרים

תוך כדי תהליך הרס קליפת המוח מתחילים להיווצר צברים חלבוניים המכונים רובד (פלאק) וקשרים במוח. הרובד והקשרים גורמים להרס תאי מוח נוספים, והתהליך מחמיר את עצמו. כמו כן משפיעים הרובד והקשרים על פעילותם של המתווכים העצביים במוח.

גורמי סיכון

הגורם לפגיעה בתאי המוח אינו ידוע אך ידועים גורמי סיכון שככל הנראה משפיעים על התפתחות המחלה, כמפורט להלן.

גיל

מחלת אלצהיימר אינה חלק מתהליך ההזדקנות התקין, אך לגיל תפקיד מרכזי בהתפתחותה. הסיכון להתפתחות המחלה מוכפל כל 5 שנים לאחר גיל 65, ולכן כמחצית מבני 85 ומעלה יחלו בה. אנשים הלוקים בשינויים תורשתיים נדירים הקשורים להתפתחות המחלה עלולים לפתח את המחלה כבר בשנות ה- 40 וה- 50 לחייהם.

רקע משפחתי ותורשה

מחלת אלצהיימר קשורה לתורשה אם כי ידועים רק חלק קטן מהמנגנונים התורשתיים הכרוכים בה. יחד עם זאת, הסיכון להתפתחות אלצהיימר על רקע תורשתי גבוה רק במעט בהשוואה לסיכון בכלל האוכלוסייה. במקרים בהם מחלת אלצהיימר קשורה לתורשה עלולים הסימפטומים להופיע כבר בגיל צעיר יחסית, בגילאי 30 ל- 65.

מין

מחלת אלצהיימר שכיחה יותר בקרב נשים (כמעט פי שתיים) בהשוואה לגברים. הגורם לכך אינו ידוע. יתכן שמדובר בשינויים הורמונליים לאחר גיל המעבר או עקב כך שתוחלת החיים של נשים ארוכה יותר.

תסמונת דאון

אנשים הלוקים בתסמונת דאון נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת אלצהיימר. הסיבה לכך היא שיש להם כרומוזום 21 נוסף. כרומוזום הוא מבנה זעיר הנמצא בגרעין התא הנושא את החומר הגנטי, שצורתו כשל חוט.
כרומוזום 21 מכיל את המטען התורשתי המקודד לייצור החלבון המצטבר במוחם של חולי אלצהיימר. המשמעות היא שלאנשים הלוקים בתסמונת דאון יש מלכתחילה כמות הגדולה מן הממוצע של חלבון זה במוח ולכן נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות המחלה.

פגיעות ראש וצוואר

נמצא שאנשים שסבלו מפגיעות ראש או צוואר חמורות, כדוגמת פציעת עמוד השדרה הצווארי המכונה 'צליפת שוט' (whiplash), נוטים ללקות יותר במחלת אלצהיימר.
מחקר שהתפרסם בכתב העת Brain Pathology ביולי 2011 העלה כי אפילו פציעת ראש יחידה עלולה להתחיל או להאיץ תהליכים ניווניים דמויי אלצהיימר במוחם של הנפגעים, גם אם הם צעירים. החוקרים סבורים שפגיעת הראש גורמת להיווצרות הרובד החלבוני בקצב מואץ הרבה יותר מהתקין באותה קבוצת גיל בדרך כלל.

אלומיניום

אלומיניום הוא רכיב טבעי במזון ובצמחים ונמצא במוצרים כגון אריזות, סירים ותרופות. גוף האדם מסוגל לספוג רק כמות מזערית של אלומיניום אשר בסופו של דבר מופרשת דרך השתן.
בעבר סברו כי חשיפה לאלומיניום עלולה לגרום להתפתחות מחלת אלצהיימר מאחר שמחקרים מצאו שהרובד החלבוני במוחם של חולי אלצהיימר הכיל אלומיניום. עם זאת, מחקרים חדשים יותר לא הצליחו להוכיח את הקשר בין חשיפה לאלומיניום ובין מחלת אלצהיימר.

הבסיס המדעי של המחלה

מחקרים עדכניים מעלים כי מחלת אלצהיימר והסימפטומים שלה מתפתחים עקב מספר גורמים:
  • ירידה ברמת המתווך העצבי אצטיל-כולין במוחם של החולים.
  • היווצרות רובד חלבוני נוקשה המכיל חלבונים מסוג בטא-עמילואידים (Beta-amyloids). שקיעת הרובד פוגעת בפעילות התקינה של אצטיל-כולין ומתחילה תהליך דלקתי.
  • חלבוני בטא-עמילואיד גורמים לפתיחת תעלות בקרומי תאי המוח ומאפשרים חדירה בלתי מבוקרת של יונים (אטומים הנושאים מטען חשמלי) לתוכם. כניסת עודף יוני סידן, למשל, פוגעת בייצור האנרגיה בתאים, גורמת לדלקת ובסופו של דבר, גורמת למות התא.
  • יצירת קשרים חלבוניים אשר מפריעים להעברת המסרים העצביים על ידי אצטיל-כולין, פוגמים במבנה התקין של תאי העצב ויוצרים תהליכי דלקת.
  • הדלקת עצמה גורמת להחמרת ההרס התוך תאי.
  • הצטברות החלבונים (ברובד ובקשרים) פוגעת בתהליכים התוך תאיים וגורמת לנזק בלתי הפיך.
 

אורח חיים ובריאות הלב

אף שהגורם למחלת אלצהיימר אינו ידוע ואף גורמי הסיכון אינם חד משמעיים, ישנן עדויות שחלק מגורמי הסיכון להתפתחות מחלות לב עלולים להגביר גם את הסיכון ללקות באלצהיימר, לרבות:
 
גורמי סיכון אלו קשורים גם להתפתחות שיטיון וסקולרי (דמנציה וסקולרית), סוג של ניוון מוחי המתפתח עקב נזק לכלי הדם במוח. אצל אנשים רבים החווים הידרדרות בפעילות המוח קיימים שינויים האופייניים גם למחלת אלצהיימר וגם לשיטיון וסקולרי. חלק מהמומחים סבורים שכל אחת מהמחלות מחמירה את הנזק שגורמת האחרת.
טיפול בגורמי הסיכון למחלות לב יסייע לא רק להגן על הלב אלא עשוי גם להפחית את הסיכון להתפתחות שיטיון או אלצהיימר.

לימוד ממושך וקשר חברתי

מחקרים הראו שקיים קשר בין פעילויות המעודדות מאמץ חשיבתי וקשר חברתי לבין ירידה בסיכון ללקות באלצהיימר. גורמים שעשויים להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר כוללים:
  • רמת השכלה גבוהה יותר.
  • עבודה או עיסוקים שמספקים גירויים למוח.
  • פעילות פנאי המאתגרת את המוח כמו קריאה, משחקי חשיבה או נגינה.
  • קשרים ומפגשים חברתיים תכופים.
 
למדענים אין עדיין הסבר לקשר זה. אחת הסברות גורסת כי הפעלת המוח גורמת להיווצרות קשרים רבים יותר בין תאי העצב, באופן שמגן על המוח מפני הנזק הנגרם בעקבות השינויים של מחלת האלצהיימר.

אלצהיימר ומחלות אחרות

מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי נוירולוגיה באפריל 2011 עמד על הקשר בין הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר לבין מחלות אחרות. המחקר העלה כי אנשים שלקו ביתר לחץ דם, במחלות לב וכלי דם, בסוכרת או סבלו מעודף כולסטרול היו בסיכון הגבוה פי 2 לפתח אלצהיימר. אצל אנשים שקיבלו טיפול תרופתי מתאים ירד הסיכון בכ- 40%.
אנשים שסובלים או סבלו בעבר מדיכאון נוטים פי 2.5 יותר ללקות במחלת אלצהיימר לעומת אלו שלא חוו דיכאון כלל. הסיכון היה גבוה עד כדי פי 4 אצל אנשים שלקו בדיכאון לפני גיל 60. לפיכך, רצוי שאנשים שלקו בדיכאון ומרגישים ירידה בזיכרון או ביכולתם ההכרתית יפנו לבדיקת רופא על מנת להעריך האם לקו באלצהיימר.