22 ינואר 2017 כ"ד טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  02.11.2011  באדיבות ה 

שיטיון (דמנציה)

(Dementia)

גורמים לשיטיון

שיטיון וסקולרי

שיטיון וסקולרי נגרם בעקבות הפרעה באספקת הדם למוח.
המוח זקוק לאספקה סדירה של חמצן ורכיבי תזונה חיוניים על מנת לתפקד בצורה תקינה, בדיוק כמו אברים אחרים בגוף. רכיבים אלו מגיעים אל תאי המוח באמצעות זרם הדם. אם אספקת הדם מוגבלת או מופסקת, תאי המוח מתים ונגרמים נזקים בלתי הפיכים.
שיטיון וסקולרי עלול להתפתח בעקבות
היצרות
של כלי הדם במוח, הנעשים צרים ונוקשים. תהליך היצרות והקשחת כלי דם מכונה
טרשת עורקים
.
גורמי סיכון
ידועים להתפתחות טרשת עורקים כוללים:
  • סוכרת
    .
  • השמנת יתר.
  • עישון.
  • שתיית כמויות גדולות של אלכוהול.
  • העדר פעילות גופנית.
  • תזונה עתירת שומנים.
 
תהליך טרשתי בכלי הדם הקטנים במוח יגרום בסופו של דבר לחסימתם ולעצירה מוחלטת של אספקת הדם לאזורים אלו במוח.
בזמן
שבץ מוחי
נפגעת אספקת הדם למוח במהירות. לעתים גורם שבץ מוחי לנזק בלתי הפיך לתאי המוח אך לא כל אדם שלקה בשבץ מוחי ילקה גם בשיטיון וסקולרי. עם זאת, אנשים שלקו בשבץ או סובלים ממחלה של כלי הדם הקטנים במוח נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בשיטיון וסקולרי.

שיטיון עם גופיפי לואי

גופיפי לואי הם צברי חלבון עגולים המתפתחים בתוך המוח. הסיבה להיווצרותם אינה ידועה. כמו כן עדיין לא ברור כיצד גורמים גופיפי לואי לנזק מוחי ולסימפטומים האופייניים לשיטיון. לפי אחת הסברות, גופיפי לואי חוסמים את השפעתם של המתווכים העצביים (בלעז, נוירו-טרנזמיטורים, חומרים שהמוח מפריש על מנת לתווך מסרים בין תאי הגוף למוח ובתוכו) דופאמין ואצטיל-כולין.
לדופאמין ואצטיל-כולין תפקיד חשוב בוויסות תפקודים נפשיים רבים לרבות זיכרון, למידה, מצב רוח וקשב. חסימת פעולתם של המתווכים העצביים עלולה לגרום להתפתחות שיטיון.

שיטיון פרונטו-טמפורלי

שיטיון פרונטו-טמפורלי נגרם בעקבות נזק לאונה הקדמית (האונה הפרונטלית) ולאונה הרקתית (האונה הטמפורלית) של המוח הגורם להן להתכווץ באופן שמחמיר עם הזמן.
מעריכים שב- 40%-50% מהמקרים מתפתחת המחלה אצל אנשים שירשו מוטציה בחומר
הגנטי
מהוריהם. מוטציה היא שינוי חריג מהתקין בחומר הגנטי. הסברה היא שמוטציה זו גורמת לפגיעה בחלבונים מסוג טאו (tau) המצויים בכל תאי המוח ומסייעים לשמור על המבנה היציב של תאי המוח. פגיעה בחלבוני הטאו מתבטאת בנזק לתאי המוח.
שיטיון פרונטו-טמפורלי נגרם גם בעקבות מחלת תא
עצב מוטורי
(Motor Neuron Disease), מחלה ניוונית הגורמת לחולשת שרירים.

גורמים שכיחים פחות לשיטיון

שיטיון וסימפטומים דמויי-שיטיון עלולים להיגרם גם על ידי גורמים שאינם שכיחים, אך בחלקם ניתנים לטיפול. אלו כוללים:
  • חבלות ראש חוזרות. אלו עלולות לגרום 'לשיטיון של מתאגרפים' (שיטיון פוגיליסטיקה, Dementia pugilistica) המאופיין בבעיות זיכרון, יכולת ריכוז ירודה, בעיות בדיבור וסימפטומים דמויי
    מחלת פרקינסון
    . סימפטומים עלולים להתפתח שנים לאחר הפגיעה.
  • פציעת ראש בודדת אך משמעותית. זו עלולה לגרום לשיטיון פוסט טראומטי המאופיין בבעיות זיכרון לטווח האורך.
  • זיהומי מוח כגון
    דלקת
    קרום המוח (מנינגיטיס או אנצפיליטיס).
  • מחלת הנטינגטון. מחלה תורשתית נדירה הגורמת לנזק מוחי ההולך ומחמיר עם הזמן. הסימפטומים של המחלה מופיעים בדרך כלל בשנות ה- 30 וה- 40 וכוללים שינויי אישיות, עצבנות, חרדה,
    דיכאון
    ולבסוף שיטיון חמור. מחלת הנטינגטון עלולה לגרום גם לקשיי הליכה ולתנועות מגושמות.
  • מחלת קרויצפלד-יעקב. מחלה נדירה וקטלנית הגורמת לנזק למוח ולמערכת העצבים. חלק מהמקרים הם על רקע תורשתי או בעקבות חשיפה לרקמות מוח או עצבים נגועים במחלה. הסימפטומים מופיעים בדרך כלל בסביבות גיל 60 וכוללים פגיעה בקשר בין עין ויד (קואורדינציה), שינויי אישיות ופגיעה בזיכרון, בכושר השיפוט, בחשיבה ובראיה. הנזק המוחי מחמיר עם התקדמות המחלה ולרוב מוביל לעיוורון ואף למוות.
  • תת פעילות של בלוטת התריס
    או יתר פעילות של
    בלוטת התריס
    .
  • הדבקה בנגיף ה- HIV הגורם לאיידס גורמת להרס נרחב של רקמת המוח וגורמת לסימפטומים הכוללים פגיעה בזיכרון, חוסר עניין ואדישות (אפתיה), צמצום הקשרים החברתיים והסתגרות ולקשיי ריכוז.
  • התייבשות.
  • תזונה דלה בויטמין B.
  • הרעלה (למשל, הרעלת עופרת או הרעלה מחומרי הדברה).
  • גידול
    במוח.
  • מחלות לב וריאה מסוימות הפוגעות באספקת הדם התקינה למוח.